מוסלמים ששירתו בצה"ל אינם מתקבלים לשורות המשטרה בטענה שאינם עומדים בסיווג הביטחוני הנדרש. במפגש של שוטרים ושוטרות מוסלמים עם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, במכללה הלאומית לשוטרים, הבטיח השר לטפל בנושא ואמר להם כי "מדובר באבסורד".
ארדן הוסיף ואמר כי "המאפיינים התרבותיים־משפחתיים בחברה הערבית לא מותאמים מספיק למבחני הקבלה של המשטרה".
בימים האחרונים יצאו המשרד לביטחון הפנים והמשטרה בקמפיין לגיוס צעירים מקרב החברה הערבית־מוסלמית למשטרה, שבו קורא ראש המנהלת הערבית בארגון, ניצב ג'מאל חכרוש, לצעירים להתגייס. ואולם, במפגש שקיימו ארדן וראש אגף משאבי אנוש ניצב גילה גזיאל עם חניכי קורס שיטור לשוטרים מוסלמים בבית שמש, וסוקר על ידי "ישראל היום", עלתה סוגיית פסילת מועמדותם של מוסלמים למשטרה משום שאינם עומדים בסיווג הביטחוני הנדרש. ארדן, שאחד מיעדיו הראשיים הוא להגדיל את מספר המתגייסים המוסלמים למשטרה, ציין כי "בכל חברה יהודית או ערבית יש גורמים עבריינים שפוגעים באותה חברה. הבעיה היא שיש באמת רגישות מיוחדת של חשיפה למידע המודיעיני". עם זאת, הדגיש כי נעשים נסיונות למצוא פתרון מתוך הבנה שגיוס מוסלמים הוא אינטרס לאומי. יצוין כי המשטרה מעדיפה לוותר על מועמדים לגיוס לשורותיה, מכל חברה, במידה שלבן משפחה של אותו מועמד יש עבר פלילי.
כך או כך, היוזמה לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי כבר מתרחשת. במפגש הנדיר עם חניכי הקורס, סיפרו החניכים על הקשיים, אבל גם על הגאווה שהם חשים בשירותם במשטרה. בין השאר, הציעו להזמין לבתי הספר הערביים שוטרים שישוחחו עם הילדים, שכן, לטענתם, אלה "גדלים עם הפחד משוטר". אחת השוטרות סיפרה כי מופעלים על בעלה לחצים לגרום לה לעזוב את המשטרה. עם זאת, ציינה: "אמשיך לשנות את התדמית ולענות על התגובות המאוד קשות במגזר". שוטרת אחרת סיפרה: "לימדו אותי שאישה צריכה להיות בבית, אבל כשהתחלתי ללמוד אזרחות ולהבין את הזהות שלי הגעתי למשטרה. זה קשה, אבל התוצאה מדהימה".
בסיכום המפגש הבטיח ארדן לעשות כל שנדרש לחזק את הלגיטימציה של מוסלמים המשרתים במשטרה וסיכם שהבסיס לפערים בין הצדדים הוא מתן שיוויוניות וציות לחוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו