הניצחון הגדול של אדלשטיין

רק פעם אחת במהלך ביקורו המרגש של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בשבוע שעבר במוסקבה, חשתי שהוא משתנק לשניות ספורות. היה זה בעת שניצב על דוכן הנואמים בבית העליון של הפרלמנט הרוסי, השקיף על מאות חברי הפרלמנט שישבו מולו ואמר להם בעברית צחה: "היום, אני עומד כאן לפניכם, כיו"ר כנסת ישראל, ובאותה השפה שבעוון הוראתה נאסרתי, אני מברך אתכם בברכה היהודית העתיקה: 'שלום עליכם!' גם בחלומותיי הטובים ביותר, לא האמנתי שאגיע לרגע הזה. עבורי, זוהי סגירת מעגל כפולה - שלי, יולי אדלשטיין, ושל העם היהודי כולו, שאני עומד כאן כנציגו".

חשבתי באותו רגע מה מתחולל בנפשו של מי ש־33 שנים קודם לכן, בהיותו בן 26 בלבד, נעצר בביתו על ידי שוטרים לאחר שטפלו עליו אשמה של אחזקת אופיום וחשיש במשקל של 1.6 גרם שהוחרמו ממנו במהלך חיפוש בביתו, וזמן קצר לאחר מכן נידון לשלוש שנות מאסר. חשבתי באותו רגע אילו גאווה והתרוממות נפש הוא חש, כשמאות חברי הפרלמנט הריעו לו ויו"ר הפרלמנט ולנטינה מטביינקו בירכה אותו בחום. 

במשך שלושה ימים שבהם ליוויתי את אדלשטיין בביקורו במוסקבה, התפעלתי מכושר האיפוק ומהזיכרון המופלא שלו. חוויות הרבה פחות מסעירות ומטלטלות שהיו מציגים בפניי היו גורמות לי לדמוע ולהשתנק לעיתים מזומנות. באשר לזיכרון, זה היה מדהים. הוא זכר פרטי פרטים של אירועים שהתרחשו לפני שלושים שנה כאילו התרחשו אתמול. 

אין ספק שאחת מנקודות השיא בסיור היתה ביקורו בבית הסוהר "בוטירקה", שנראה כמבצר מטיל אימה. יולי שהה בו כעציר יותר משלושה חודשים. "הרגע שהשער נסגר מאחוריך בטריקה, זה הרגע שבו אתה מבין שאתה בפלנטה אחרת", הוא נזכר כשנכנסנו לתא מספר 138, ממש אותו תא הכלא שבו הוא שהה, "אתה נכנס לתא גדול עם כמה עשרות עצירים, עם מזרן דק ביד אחת וכמה חפצים ביד השנייה". 

עם תעודת הלידה בבית המשפט

 

תפילין מתחת למזרן בכלא

יולי נזכר כיצד החביא את התפילין מתחת למזרן, אבל אחד הסוהרים מצא אותו במהלך חיפוש בתא. הסוהר חיבל בתפילין במתכוון ואף החרים אותם. הדבר הזה הרתיח את יולי, שרצה לכלות בו את זעמו. לעומת זאת, את סידור התפילה שלו לא הצליחו הסוהרים למצוא. יולי פתח בשביתת רעב במחאה על החרמת התפילין ונידון לעשרה ימי צינוק. בסיור נכנסנו לצינוק בכלא, שבו אין אפילו מיטות, אך לדבריו, "הצינוק שלי היה קטן עוד יותר". 

אדלשטיין מראה איפה החביא את התפילין בתאו בכלא

קודם לכן ביקרנו בביהמ"ש שבו התנהל משפט הבזק שלו, שהחל והסתיים באותו יום בתום שבע שעות של דיונים, כשהשופטת הקשוחה אודינוקובה גזרה עליו שלוש שנות מאסר. רק קומץ בני משפחה קרובים הורשו להיכנס לאולם, ובהם אשתו ואמו של יולי, אך מאות חברי הקהילה היהודית ופעילי עלייה גדשו את הרחוב הסמוך לביהמ"ש. בגזר הדין קבעה השופטת כי "אשמת הנאשם הוכחה מעבר לכל ספק סביר באמצעות חומר החקירה ובאמצעות עדויות".

לפני גזר הדין הוא נתבקש לקום על רגליו וניתנה לו ההזדמנות לומר את דבריו. יולי אמר כי "איני מודה באף אחת מההאשמות. אני בטוח שאלוהיי ועמי יסייעו לי במסע הארוך שייגזר עלי". 

הדרמה בסעודת השבת

ביקור מרתק ערך יולי גם בבית הכנסת היפהפה "ארכיפובה", שגם היום הוא בית הכנסת המרכזי של יהודי מוסקבה. יולי סיפר כי באולם הקטן של בית הכנסת נהגו באותן שנים להתכנס מסורבי עלייה, פעילים ציונים ותיירים יהודים שביקשו לסייע למאבקם של הפעילים. כיוון שהיה זה מקום מפגש מוכר, נהגו השלטונות הסובייטיים לקיים מעקב אחרי כל מה שהתרחש בו, באמצעות שוטרים, אנשי קג"ב ושוטרי חרש. בשל המעקב פיתחו הפעילים קודים להעברת מידע סודי ביניהם. הוא סיפר על אירוע של שירה בעברית שהתרחש על במה מאולתרת ליד הכניסה לבית הכנסת מתחת לאפם של השלטונות. אדלשטיין, שהיה מנחה האירוע, עמד על הבמה וציבור היהודים עמדו למרגלות הבמה והחלו לשיר. הדבר לא מצא חן בעיני נציגי השלטון והם החלו לפזר את המתקהלים בכוח. יולי, שחשש שייעצר, החליף במהירות את הכובע שלו כדי שלא יזוהה על ידי השוטרים, זינק לכיוון הקהל ונבלע בחשיכה.

נקודה משמעותית נוספת במסלול חייו היתה הדירה שבה התגורר עם רעייתו טניה, משום ששם נערך החיפוש הדרמטי שהביא למאסרו. ביום שישי, 

24 באוגוסט 1984, בשעות הבוקר, הגיעו לדירה שבקומה השביעית תשעה שוטרי חרש בלבוש אזרחי, כשבידיהם צו חיפוש. בדירה היו באותה העת גם הוריו של אדלשטיין ובני משפחה נוספים. אורחים אחרים שהוזמנו לסעודת השבת היו בדרכם למקום, אולם בעת שהחל החיפוש יצא אביו של יולי למרפסת וסימן לאורחים להסתלק לבל ייעצרו. במהלך החיפוש הממושך, לאחר שטניה הדליקה נרות שבת, שלפו השוטרים "ראיה" לכאורה בתוך קופסת גפרורים, חומר ה"חשוד כסם". לכל מי שהיה שם היה ברור שכדור השלג התחיל להתגלגל, והחששות הכבדים לא התבדו. 

אולם, בסופו של דבר, הביקור בשבוע שעבר מוכיח מי ניצח בסוף.

שבוע מרגש במוסקבה. מימין: אדלשטיין מראה איפעם תעודת הלידה בביהמ"ש ובבית הכנסת שבו נהג להתפלל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו