"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אפשר להירגע: הילדה עומדת בציפיות
הצעירה הניו־זילנדית זינקה לתודעה העולמית ב־2012, בהיותה בת 16 בלבד • חמש שנים מאוחר יותר היא משיקה אלבום שני, קודר ונוגה יותר • ביקורת
לורד // צילום: אי.אף.פי

אפשר להירגע: הילדה עומדת בציפיות

הצעירה הניו־זילנדית זינקה לתודעה העולמית ב־2012, בהיותה בת 16 בלבד • חמש שנים מאוחר יותר היא משיקה אלבום שני, קודר ונוגה יותר • ביקורת

סער גמזו
, עודכן

היא בקושי בת 21, אבל באמתחתה יש כבר להיט עולמי ענק שהביא לה פרסי גראמי ואת המשבצת של "הדבר הגדול הבא בפופ". עכשיו לורד משחררת את האלבום השני שלה: "Melodrama".

הצעירה הניו־זילנדית זינקה לתודעה העולמית ב־2012, בהיותה בת 16 בלבד, כששיחררה את הלהיט הענק "Royals" במסגרת המיני אלבום "The Love Club" וכבשה אינספור מצעדי פזמונים בעולם. אחד הקסמים המאוד בולטים שלה, בוודאי על רקע הכוכבות האחרות של עולם הפופ, הוא האינטליגנציה יוצאת הדופן שלה. כשזו פרצה דרך המילים, יחד עם קול ייחודי והגשה בוגרת ועמוקה, היה ברור שלורד היא ילדת קסם.

אחרי פתיחה כזו נוצרה ציפייה ענקית לקראת אלבומה השני. היא עבדה עליו תקופה ארוכה יחסית, והוא משקף המון מהחיים האישיים שלה בשנים המעצבות הללו. כששיחררה בתחילת מארס השנה את "Green Light", הסינגל הראשון מתוך האלבום, היה אפשר כבר להעריך שהילדה עומדת בציפיות, ואולי אף עולה עליהן.

בעוד האלבום הראשון עוסק בחוויות של גיל העשרה ובסדרת הגילויים המרעישים שחווים צעירים שיוצאים לעולם, המילים באלבום החדש קודרות ונוגות יותר. הגיוני לחשוב שמדובר בשאריות הפרידה של לורד מהצלם ג'יימס לואו, אבל לורד עצמה טענה שלא מדובר באלבום פרידה, אלא באלבום שעוסק בשיברון לב ובבדידות, כאלה שמגיעים ישר אחרי החגיגות של גיל העשרה. גם הפעם היא מנסחת את החוויות האישיות האלה בבגרות רגשית ובמבט מפוכח, כזה שנדיר למצוא בעולם הפופ.

"Melodrama", לורד

מבחינה מוסיקלית לורד מבצעת תזוזה סגנונית קלה ועוברת מאזורי הטריפ פופ של האלבום הקודם אל פרשנות מוארת לניו ווייב. השינוי הזה משרת נהדר את המילים של השירים ואת הכותרת של האלבום כולו. ההגשה החכמה שלה מסייעת לה לעשות את השינוי הזה מבלי להישמע מאולצת. "Melodrama" לא מכיל להיטי ענק בסדר גודל של "Royals", אבל יש בו מקבץ לא מבוטל של שירי פופ נהדרים: "Green light" מחבר נהדר שמחה ועצב עם לחן רקיד להפליא, "Perfect Places" נשען על גרוב מסתורי וסמיך במידה, "Sober" שומר לכל אורכו על מתח נהדר וכמעט לא מכיל צלילים מיותרים ו־"Liability" מספק מבט ישיר אל מרתף הרגשות הכמוסים של לורד בליווי פסנתר מלודרמטי.

אבל הפלא הכי גדול של האלבום הוא שיווי המשקל שלו. לא הצלחתי לפצח איך זה קורה, אבל איכשהו גם הרגעים החלשים לא גורמים לו לקרוס ולא פוגעים בסיכוי שלו להביא לארון של לורד עוד כמה פסלונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...