רוח גבית לספרות

אין זאת הפתעה מרעישה שבשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות. סטודנטים רבים, בארץ ובעולם, עוזבים את הלימודים במקצועות כמו פילוסופיה, ספרות, תיאולוגיה, בלשנות והיסטוריה לטובת מקצועות המחשב. פשיטת הרגל, כפי שזעקו הכותרות בעיתונים, של הפקולטות למדעי הרוח הובילה לכך שהאוניברסיטאות בישראל צמצמו קורסים - ופקולטות נסגרו. לכן מפתיע לגלות שהחל משנת הלימודים הקרובה אוניברסיטת אריאל שבשומרון תפתח קורס לספרות עברית במסגרת הגדלת הפקולטה למדעי הרוח והפיכתה ליחידה עצמאית. בהשקעה של 7 מיליון דולרים, באריאל מתכוונים לפתח את תחום מדעי הרוח והיהדות (שכיום נמצא במשותף עם מדעי החברה) מתוך מה שהם מגדירים כ"משימה לאומית לקדם את הידע, החשיפה והרעב למדעי הרוח". 

לדברי יגאל כהן אורגד, נגיד אוניברסיטת אריאל, ההחלטה "לפתוח ולפתח פקולטה למדעי הרוח דווקא כשחלה ירידה בביקוש למדעי הרוח", היא טבעית למדי. "כמו שאין משחק שחמט בלי מלכה, ככה אין אוניברסיטה ציונית בלי מדעי הרוח והיהדות. יש לנו היום פקולטה למדעי החברה והרוח, אך כמעט לא היו בה מדעי הרוח פרט לקורסים בסיסיים. משנת הלימודים האקדמית הבאה מדעי הרוח יהפכו לפקולטה נפרדת".

אתה חושב שיש צורך בעוד פקולטה למדעי הרוח? 

"הצורך בפיתוח מדעי הרוח הוא לא רק כי אנחנו רוצים להכשיר מהנדס שיחזיק גם בהשכלה כללית של תרבות יהודית, אלא גם בעקבות הצורך להכשיר מורים לבתי הספר התיכוניים, שבהם קיים מחסור גם במקצועות של מדעי הרוח כמו ספרות או תנ"ך לצד מקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. אנחנו נפתח בשנה הקרובה לימודי חינוך ובהדרגה גם לימודי תעודת הוראה, צעד שיעניק ללימודי מדעי הרוח אספקט פרקטי יותר שניתן ליישום במקומות עבודה".

 

•••

נתונים של המועצה להשכלה גבוהה לשנת תשע"ו מראים כי מספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח בכל המוסדות להשכלה גבוהה עמד על כ־18 אלף סטודנטים (10,807 סטודנטים באוניברסיטאות ו־7,206 סטודנטים במכללות). לשם השוואה, בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית לומדים לתואר ראשון בכל המוסדות להשכלה גבוהה 234,965 סטודנטים. 

כשכהן אורגד נשאל עבור איזה קהל יעד פועלת האוניברסיטה, הוא משיב: "מי שילמד ספרות עברית יעשה זאת להנאתו או שיהיה מדובר במיעוט קטן שילך לעסוק במחקר. פרט לאלה יש כיום קבוצה שהולכת ומתרחבת של אנשים מבוגרים, שיוצאים לפנסיה בגיל 67 ורוצים להעשיר את חייהם בתחום מדעי הרוח".

התחרות בין המוסדות האקדמיים כיום גדולה מאוד.

"קודם כל התוכנית אצלנו תהיה מאוזנת יותר בהרכב הלימודים והסגל. שנית, נשים דגש על אינטגרציה בין מקצועות שונים. למשל, שילוב של לימודי ספרות תוך מתן הרקע ההיסטורי־פוליטי של אותה התקופה. אנחנו רואים עצמנו כאוניברסיטה ציונית, ועם זאת אנחנו לא מתעלמים מהזרמים הפוסט־ציוניים, ולראיה יש לנו קורס שנקרא 'ציונות ופוסט־ציונות', שקיים כדי לתת לתלמיד תמונה הוראתית ומחקרית מאוזנת ככל שאפשר".

סערת הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר לא מרגשת מאוד את כהן אורגד, שמצהיר כי "האוניברסיטה רואה את הקוד האתי כחלק מההנחיות שינחו אותנו. אף אחד לא מציע לברוח מהפוליטיקה, אבל מה שמצופה ממורה באוניברסיטה זה שילמד ולא יטיף. גם כשיש לו עמדה פוליטית משלו, אני מצפה שיציג תמונה מאוזנת שתיתן ביטוי מלא והוגן גם לעמדות אחרות וידאג לחשוף את התלמיד לא רק לעמדותיו אלא לכלל ההתייחסויות המדעיות או התרבותיות לנושא שבוויכוח".

ואיך האג'נדה הזאת תשפיע על הלימודים? 

"יש אצלנו מורים טובים מאוד להיסטוריה של עם ישראל שחושבים שצריך להקים מדינה פלשתינית בגבולות 67', עם תיקונים קלים. אני לא מסכים איתם פוליטית אבל הם חוקרים ומורים מצוינים, ולכן הם מציגים תמונה מאוזנת ולא חד־צדדית".

ואת שיריו של מחמוד דרוויש תלמדו בפקולטה החדשה?

"אני לא יודע. גם אם אתה מלמד על מישהו זה לא אומר שאתה צריך להעלות אותו על נס. ספר שירים של דרוויש בהחלט יהיה בספרייה. האם במסגרת קורס של משוררים ערבים במאה ה־20 יהיה לו מקום? להשקפתי, כן".

לשמור על החופש האקדמי

אוניברסיטת אריאל נחשבת לאחות החורגת של האוניברסיטאות בישראל. ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) על הפיכת המוסד הלימודי "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון" לאוניברסיטת המחקר השמינית של ישראל. מי שהתנגדו לכך, ואף עתרו לבג"ץ, היו ראשי האוניברסיטאות הוותיקות: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ומכון ויצמן - פרט לאוניברסיטת בר־אילן. מאז נחשב המוסד האקדמי באריאל ל"מוקצה" בחוגים מסוימים, יש אנשי אקדמיה שנמנעים משיתופי פעולה מחקריים עימו ויש כאלה שפתחו בחרם של ממש. במארס אשתקד נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית, פרופ' אורי רם, הצהיר כי האגודה המאגדת תחתיה יותר מ־1,000 מרצים וחוקרים מתחום הסוציולוגיה לא תעבוד עם אוניברסיטת אריאל.

יגאל כהן אורגד. "אף אחד לא בורח מפוליטיקה, אך מורה צריך ללמד ולא להטיף" // צילום: יוסי זליגר

"אותי לא הזמינו עד היום להרצאה באריאל, ולכן לא התמודדתי עם השאלה הספציפית הזאת", מספר פרופ' דוד אנוך מהחוג לפילוסופיה והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. "אך אם כן היה הדבר, לא הייתי נענה. מנגד, כן הייתי נענה להזמנה להעביר הרצאה או דיון שקשורים לכיבוש; או אם למשל היו מזמינים אותי להעביר הרצאה בפילוסופיה פוליטית, יכול להיות שהייתי חושב שלדבר בה על הנושא הזה ולקשור את זה לכיבוש זה מספיק חשוב כדי להופיע במוסד שאני חושב שהיה ראוי שלא התקיים מלכתחילה".

אתה חושב שהמיקום של המוסד והאידיאולוגיה שמזוהה עימו ישפיעו על התכנים?

"איני מכיר את תוכנית הלימודים של המוסד ולכן אני לא יודע להגיד, אבל אני אופתע אם לא. בין השאר כי המנגנון הניהולי שלהם הוא מנגנון שכפי שראינו בכמה מקרים בעבר, לא משמר עצמאות של סגל וחופש אקדמי באותה מידה שהאוניברסיטאות בישראל - לפחות באופן מסורתי - ביססו. לכן אני מנחש שעלולות להיות בעיות מהבחינה הזאת. אני יודע שיש שם אנשי סגל טובים והגונים. הייתי רוצה לדעת אילו חוגים הם פותחים בפקולטה למדעי הרוח, מה תוכניות הלימודים שלהם, האם מנגנוני קבלת הסגל שלהם הם מנגנונים עיוורים פוליטית, והאם מרצה שכתב טקסט שתומך בסרבנות יוכל להתקבל שם לעבודה. מבחינתי, גם אם התשובות לכל השאלות האלה יהיו התשובות שאני רוצה לשמוע, זה לא היה מכשיר את השרץ של אוניברסיטת אריאל". 

"צורך בתרבות משותפת"

כיום אוניברסיטת אריאל מאפשרת לעשות תואר ראשון במדעי הרוח בשני מסלולים עיקריים: היסטוריה מודרנית של עם ישראל, וארץ ישראל וארכיאולוגיה. כאמור, החל משנת הלימודים הקרובה ייפתח מסלול חדש - תואר ראשון בספרות עברית.

המועצה להשכלה גבוהה הכריזה בעבר כי תקצה כספים לטובת תחום מדעי הרוח ואף הוקמה ועדת היגוי בנושא. אלא שאין ספק שבראש מעייניו של שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, נמצאים מקצועות ההיי־טק והוא מדרבן את המערכת להגדיל את מספר המהנדסים ואף מתגמל את המוסדות האקדמיים שיקלטו לשורותיהם עוד סטודנטים בתחומים אלה.

פרופ' זיוה שמיר, שעמדה בראש הוועדה לאישור החוג החדש, מציינת אף היא את הפיחות בלימודי הספרות. "לצערי, אין מספיק ביקוש מצד הסטודנטים וגם משום שהתקנים האוניברסיטאיים הולכים ומצטמצמים. "בכלל, כל הלימודים במקצועות ההומניים נמצאים בסכנה, אבל בספרות עברית זה ממש קריטי; בחלק מהאוניברסיטאות כבר אין חוג לספרות עברית, אלא זה נהיה חלק מספרות כללית או ספרות עם ישראל; זה אומר שבחלק מהמקומות אין קורס מיוחד על יצירותיהם של ביאליק, אלתרמן או ש"י עגנון אבל כן לומדים כל מיני נושאים כמו ספרות הכיבוש, ספרות פורנוגרפית או ספרות בלשית - אלו נוצרו בשביל למשוך סטודנטים כמובן, ועובדה שזה לא ממש מושך.

"הרעיון של אוניברסיטת אריאל לפתוח חוג חדש לספרות עברית, נחשב למהפכני בתקופה הזאת. קשה מאוד למשוך סטודנטים ללמוד מקצוע שאין בו פרנסה רבה. אם ישיגו סטודנטים טובים וייתנו להם מלגות כדי שיוכלו ללמוד, אז אוניברסיטת אריאל יכולה להיות מקום נכבד בהוראת ובחקר הספרות". 

את פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. יש שירימו גבה על כך שאת מתגייסת לטובת אוניברסיטת אריאל.

"אם מוסד אקדמי מעוניין לפתוח חוג לספרות עברית, צריך לעזור לו לעשות את זה. ראשי האוניברסיטאות לא מבינים שבלי ספרות עברית - זו לא אוניברסיטה. האם אוניברסיטת אוקספורד תוותר על לימודי הספרות האנגלית? האם הסורבון יוותר על לימודי הספרות הצרפתית? אם אוניברסיטה בארץ מוותרת על לימודי הספרות העברית, אז היא לא אוניברסיטה. הם לא תופסים את זה, ביטול לימודי הספרות העברית הוא חמור שבעתיים אצלנו, כי הספרות העברית הולידה את המדינה; בלי סופרים והספרים שהם כתבו לא היתה קמה המדינה. הרי הרצל היה סופר, אחד העם היה סופר. והיום, דווקא בחוגים החילוניים, אלה שלא הולכים בכל יום לבית הכנסת, הספרות העברית חשובה פי כמה, כי עם לא יכול להתקיים אם אין לבניו טקסטים משותפים ומוכרים. עם ניכר בכך שיש לו טריטוריה ותרבות משותפת; אם אין להם טקסטים משותפים, אז הם שבטים־שבטים".

בתוכנית: יצירות של יהדות צפון אפריקה - ועגנון

הסופר, המשורר וחוקר הספרות פרופ' אורציון ברתנא, מי שהיה אחראי לכתיבת תוכנית הלימודים החדשה בספרות עברית, מספר כי "כשמקימים תוכנית ממנים לה ועדה מקצועית שמנחה אותה ומלווה אותה, כאשר כתיבת התוכנית נמשכה לסירוגין כשנתיים. ספרות היא לא דיסציפלינה, וכל מי שעוסק בספרות כותב גם על היסטוריה, פסיכולוגיה ופוליטיקה, על כל דבר אנושי - אין הגבלה. כשאתה בא ללמוד ספרות, צריך להיות לך מושג כלשהו בהרבה מאוד נושאים".

האם בחרת בכוונה בנושאים נפיצים יותר?

"לא, אבל כשספרות עוסקת באקטואליה אפשר לומר שזה נפיץ. היום כל סופר ישראלי מעורר מחלוקת במידה מסוימת, משום שהוא מציג את הכיוון שלו. האופי של הספרות הוא שהיא פתוחה וגמישה לכל כיוון. יש גם שירים של סופרים ערבים־ישראלים שהם חלק מהותי מהספרות העברית, אבל סופרים פלשתינים לא נכנסו לתוכנית הלימודים כי הם לא חלק מהספרות העברית".

פרופ' אורציון ברתנא  // צילום: יוסי זליגר

אילו קורסים אתם מציעים? 

"יהיו קורסים שעוסקים ביצירות שכתבו יהודי צפון אפריקה ביחס לספרות עברית, ולצידם יש קורס שלם על יצירותיו של ש"י עגנון וקורס על שירי ביאליק, שכולם מזכירים את שמו אבל את שיריו לא מכירים.

"כשהייתי חבר מל"ג, ניסיתי לקדם את תחום מדעי הרוח ואת מקצוע הספרות ואני לא מרגיש שזה הצליח, מכיוון שלא ניתנת בארץ מספיק תשומת לב לנושא. בתוכנית החדשה אני רוצה לחבר את האקדמיה לכתיבה יוצרת, מה שכמעט לא קיים פרט לאוניברסיטת בן־גוריון, שיהיו לסטודנטים מסגרות שבהן יוכלו להביע את עצמם במסגרת סדנאות שיהיו פתוחות גם לקהל הרחב".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו