כלכלת האיחוד האירופי עומדת בפני מבחנים רבים, כשאחד הבולטים בהם היה חילוצה של יוון, עת נקלעה למשבר חוב בתחילת העשור האחרון. כעת, יש מי שמזהה את האפשרות ל"יוון" הבאה. מדובר בכלכלן הבריטי הבכיר, אזאד זנגנה, האסטרטג של ענק ההשקעות "שרודרס", שמצביע על איטליה וחוזה: "אני חושב שיש סיכון גבוה שהיא תעזוב את האיחוד האירופי". אחרי שמונה שנים ב"שרודרס", מי ששימש בעברו כלכלן בכיר בבנק המרכזי של בריטניה - בנק אוף אינגלנד - מבהיר שהתרחיש האיטלקי אמנם צפוי להיות המשבר הבא, אבל לא באופן מיידי או בעתיד הקרוב, כי "איטליה פשוט גדולה מדי לחילוץ".
ניסיונו הרב של זנגנה הופך את תחזיותיו המסקרנות לכאלה שנלקחות ברצינות גמורה, ובכל הקשור לאיטליה הוא דווקא משדר אופטימיות לגבי הרווח של האיחוד האירופי. "ייתכן שהוא רק יתחזק מכך", הוא מתייחס לפרידה מאיטליה, עמוסת החובות, שסובלת מקצב ילודה נמוך ומצמיחה נמוכה מאוד. לדבריו, איטליה צריכה לבצע רפורמות מבניות מאסיביות, אך הוא מטיל ספק ביכולתה לעשות זאת. כתוצאה מכך, הוא מסביר, עלול להתפתח משבר פיננסי, שכאמור יוביל אותה אל מחוץ לאיחוד - בהינתן שלא תקבל חילוץ כספי.אבל זנגנה חוזר ומדגיש שאין מדובר בסכנה ללב האיחוד - שעדיין מורכב מגרמניה ומצרפת כיום - בגלל הבעיות הרבות שהוזכרו בהקשר של איטליה. "מדינות האיחוד יכולות להמשיך בלעדיה, ואנחנו בכל מקרה מתרחקים מהשקעה במניות איטלקיות", הוא מספק המלצה.
"חשוב להבין שאין כיום תיאבון לחלץ מדינות אירופיות נוספות", הוא ממשיך, "קרן המטבע הבינלאומית כועסת מאוד על כל הכספים שנשפכו במקרה של יוון. הם כועסים מאוד משום שהם מעולם לא הפסידו כסף. בכלל, יוון עדיין מדינה עשירה. זו לא מדינה אפריקנית ויש לה נכסים. כך גם איטליה, זו מדינה עשירה בנכסים והיא עם תוצר לנפש גבוה מאוד".
לדברי זנגנה, קרן המטבע הבינלאומית תימנע מחילוץ מדינות נוספות באירופה, בין השאר כי לאיחוד האירופי יש מספיק כאבי ראש כלכליים. הוא מתייחס בעיקר לשנה האחרונה, הלא פשוטה, שעברה על אירופה מאז שהציבור בבריטניה הצביע "כן" לברקזיט ובחר לעזוב את האיחוד. עם זאת, ממרום ניסיונו הוא מציין כי הוא רואה התמתנות במגמה. הזעזועים העיקריים שמהם חששו באירופה, שנגעו לבחירות בצרפת ומוקדם יותר בהולנד, התחלפו בתוצאות פחות דרמטיות.
נקודות הציון הבאות על פני ציר הזמן הן הבחירות בגרמניה, שייערכו בספטמבר הקרוב. שם, מעריך זנגנה, לא צפויה דרמה גדולה. הוא גם די רגוע לקראת הבחירות באיטליה במאי 2018, שם למפלגת הימין הקיצוני - חמשת הכוכבים - אין סיכוי גדול לזכות.
המבחן הבריטי
זנגנה, כבריטי, מבקש לחזור ולהתרכז בברקזיט, שהיה אמור לצאת לדרך באופן מלא כבר בשבוע הבא, אלא שתוצאות הבחירות לפרלמנט שינו את התוכניות, זאת כיוון שראשת הממשלה, תרזה מיי, השיגה רוב דחוק בלבד.
"ככל הנראה הברקזיט לא יבוטל", מעריך זנגנה, כי "רוב המפלגות בפרלמנט תומכות בתוצאות משאל העם". עם זאת, הוא מסביר: "למפלגות השונות יש עמדות סותרות לגבי מה זה אומר ברקזיט. אני סבור שמדובר באחד מנושאי המדיניות המורכבים בעולם, גם בהינתן הגודל של השינויים החוקיים שיש צורך לבצע בבריטניה, וגם בגלל עיצוב היחסים העתידיים עם אירופה - ההנחיה היחידה שהיתה לפוליטיקאים במשאל העם היתה: כן או לא. תרזה מיי ניסתה לקדם את המדיניות שלה, שלדעתנו היא של 'ברקזיט קשה', אבל זה נדחה באופן גורף בבחירות האחרונות. היא אמנם ניצחה, אבל כעת אפילו במפלגתה נשמעים קולות אחרים".
הקושי העיקרי, לדברי זנגנה, הוא החתימה על הסכמי סחר חדשים, כאמור מול מדינות אירופה: "מדובר בעלויות אדירות. טורקיה, למשל, צריכה להציג תעודות מכס שהיא שולחת, נניח לבלגיה, בכל נקודת גבול". עוד הוא אומר ש"עזיבה של האיחוד האירופי, בלי הסכמים חדשים או הותרת מסגרת לפחות בתחום המכסים, עלולה לייצר סרבול אדיר לייצוא הבריטי לאירופה".
איך אתה מנתח את מצבו של המטבע הבריטי?
"הליש"ט הוא מטבע שרגיש מאוד להשלכות עניין הברקזיט. לדעתנו, זה הברומטר הטוב ביותר לשאלה מה השוק חושב בנוגע לכלכלה הבריטית. היתה עוד נפילה גדולה (גם אחרי הקריסה, עם היוודע תוצאות משאל העם; ח"ש), כשגילינו שראשת הממשלה מיי רוצה 'ברקזיט קשה'. ולכן, אם נלך לכיוון הזה, של 'ברקזיט קשה', הליש"ט ימשיך להיחלש מול הדולר".
אנחנו בעידן של ריבית אפסית, אבטלה נמוכה מאוד בבריטניה ובארה"ב, עם שיעורי צמיחה חיוביים - איך אתה מסביר את העובדה שעדיין אין אינפלציה?
"אני סבור שמחירי הסחורות נמוכים והם תומכים באינפלציה בקצב נמוך. אני גם לא חושב שמחירי הבתים התאוששו באופן מלא. ערכם הריאלי עדיין נמוך ביחס לטרום פרוץ המשבר, כלומר לערכים של שנת 2007. בנוסף, אני סבור גם שהתפקיד של לקיחת האשראי השתנה. אנשים כיום מרגישים שיש סטיגמה למי שיש לו כמות גדולה של חוב. הרי אם אתה אדם רציונלי, היום זה הזמן הטוב ביותר לקחת הלוואה. אבל אנשים מרגישים שנכוו במשבר הגדול ונאלצו לעבור סדרה של הסדרי חוב, כך שהביקוש לאשראי עדיין נמוך בכל מקום. זה קורה למרות שהבנקים תיקנו את בעיות ההיצע".
הדעות בנושא זה אחידות?
"אני אמנם לא מודאג מרמות האינפלציה הנמוכות, אבל אני יודע שהבנקים המרכזיים רואים זאת בצורה אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו