הסנונית הראשונה הגיעה בשנת 2014. הקרב על האירוח של משחקי אולימפיאדת החורף לשנת 2022 לא התרומם. בעוד בעבר התחרו מדינות אירופיות בינן לבין עצמן על הזכות לארח את המקבילה הצנועה של משחקי הקיץ המוכרים, כשנפתחו המעטפות - שום נציגה מערבית לא הופיעה שם. למעשה הופיעו שם שני שמות בלבד: בייג'ין הסינית ואלמטי מקזחסטן.
לאן נעלמו המדינות האירופיות? ובכן, הן - בניגוד לשתי המדינות הללו, הרחוקות שנות אור מדמוקרטיה, החליטו לוותר לאחר שהציבור הבהיר להן שזה לא יעבור ושאף אחד לא מעוניין לשלם על החגיגה הספורטיבית, בטח לא מכספי המסים שלו.
בפולין, שני שלישים מתושבי קרקוב הודיעו שהם אינם רוצים את המשחקים אצלם בעיר; משאל העם במינכן הביא תוצאות דומות. ניסיון של סנט מוריץ ודאבוס השוויצריות להגיש הצעה משותפת - נפל אף הוא כאשר נשאלו התושבים.
מפלגת השלטון בשטוקהולם אמרה באותה שנה שאין סיכוי שהיא שופכת כספים על הנושא הזה, וכך גם המפלגה השלטת באוסלו. בייג'ין, שכבר אירחה את משחקי הקיץ בשנת 2008, זכתה בסופו של דבר באירוח המשחקים. משחקי החורף בשנה הבאה, אגב, ייערכו בדרום קוריאה, ב־2014 הם התקיימו בסוצ'י שברוסיה, וכבר הוגדרו כ"משחקי החורף היקרים והמושחתים ביותר בהיסטוריה". במערב, אגב, אף אחד לא הצטער על כך.
ריגוש הכרחי
בחודש האחרון הודו בוועד האולימפי הבינלאומי שיש בעיה גם באירוח משחקי הקיץ. בעוד המשחקים הבאים בטוקיו 2020 יהיו מן הסתם מוצלחים מבחינת האירוח והארגון, עניין הרייטינג מדאיג לא פחות. לכן הוחלט בצעד זריז להגדיל את מספר הענפים: חמישה ענפי ספורט חדשים - בייסבול/סופטבול, קראטה, סקייטבורדינג, טיפוס וגלישה - אושרו כדיסציפלינות חדשות בטוקיו.
תוכנית התחרויות באולימפיאדת טוקיו תכלול תוספת של 15 אירועים. מספר התחרויות המשולבות של גברים ונשים יחדיו יוכפל ל־18, מה שיגדיל את כמות הספורטאיות.
הוועד האולימפי, גוף שמשתדל לא לקפוא על שמריו, בטח מאז כניסתו של הגרמני תומאס באך לתפקיד יושב ראש הוועד לפני כארבע שנים, מנסה לתפוס את דור המילניום, אלו שהמשחקים האולימפיים נראים עבורם מיושנים למדי.
ענפים כמו זריקת כידון או קפיצה במוט לא מדברים יותר אל דור האקסטרים, שמחפש סף ריגוש גבוה יותר מזריקת דיסקוס על ידי מקררים אנושיים עם טלק על הלחי.
ואכן, בשנים האחרונות יותר ויותר ענפי "אקסטרים" נכנסו ומעוניינים להיכנס למה שנחשב, עדיין, לאירוע הספורט הגדול בתבל: אופני BMX במשחקי הקיץ והסנובורד במשחקי החורף הם דוגמה טובה לניסיון למשוך קהל צעיר. עכשיו גם הסקייטבורד והטיפוס נכנסו, והעתיד כולל, אגב, גם משחקי מחשב.
"אני שמח שהאולימפיאדה בטוקיו תהיה ברוח צעירה ועירונית יותר ותכלול יותר נשים", סיכם באך את המהפך. אבל כשהחלו הדיונים על אירוח משחקי הקיץ ב־2024 וב־2028 התברר שהאופטימיות ששידר באך, מסתירה בעיות גדולות יותר.
אולם לצד הבעיות הללו, כשמסתכלים על הדמוקרטיות המערביות, מגלים שלקראת המשחקים האולימפיים בשנת 2020 והלאה - התקיים קרב של ממש בין כמה מדינות מערביות.
הדרמה הגיעה לשיאה בקרב בין פאריס ללוס אנג'לס, שתי ערים שאירחו בעבר את המשחקים ורוצות לארח את המשחקים ב־2024. בעוד הן מתכוננות ומשפרות את הצעתן, החלו בוועד האולימפי לדון במשחקי 2028 ואז גילו שכרגיל, לצד רצון עז של כמה מדינות אירופיות, מי שמעוניינות ויכולות להתמודד בצורה רצינית עם ההשלכות הכלכליות המטורפות של אירוע כזה - הן ערים בסין, דרום קוריאה ומדינות בריה"מ לשעבר.
באך הבין שבעידן של חוסר יציבות כלכלית, ובחלק מהמדינות גם שלטונית, המפסידה בקרב על משחקי 2024 תוותר על הניסיון לגשת עוד פעם לאירוח המשחקים האולימפיים. לכן הוא מכוון לכך שבהחלטה תקדימית, נגלה בחודש ספטמבר השנה מי המארחת של משחקי 2024 אבל גם את זהות המארחת של 2028.
שתי החלטות ביום אחד, דבר שלא נעשה בעבר. במילים אחרות, פאריס ולוס אנג'לס יארחו את המשחקים האולימפיים של העשור הבא, רק עדיין לא ידוע באיזה סדר ומי תקדים את מי.
נכון, יש עדיין בעיות ושתי המדינות צריכות להסכים על כך, מה גם שיש מדינות אחרות שעל הנייר רוצות לארח את המשחקים של 2028, אבל כמו שאמר גורם בכיר בוועד האולימפי: "באך לא יכול להרשות לעצמו הפסד של פאריס, שכבר הפסידה בקרבות הללו יותר מפעם אחת; ומאידך, להפסיד את לוס אנג'לס זה להפסיד את השוק האמריקני, וזה משהו שבמצב של הוועד האולימפי הבינלאומי לא יכול לקרות".
רודנים ושעשועים
על דבר אחד מסכימים כולם, גם אם הוועד האולימפי הבינלאומי מבקש שלא להדגיש את החלקים הפחות נעימים בעסק, המשחקים האולימפיים, בטח אלו של החורף, הפכו לשעשוע עבור רודנים ממדינות עשירות - שזכויות האדם לא בדיוק נמצאות בראש מעייניהם.
גם ההמצאה החדשה של הוועד האולימפי הבינלאומי נמצאת באותה בעיה. "המשחקים האירופיים" כבר הספיקו להתקיים פעם אחת בבאקו שבאזרבייג'ן, ולקראת הפעם השנייה שוב התברר שהוועד האולימפי הבינלאומי בבעיה: הולנד נבחרה לארח את המשחקים האירופיים בשנת 2019, בתשע ערים שונות, אך שבועות ספורים לאחר בחירתה, ושלושה ימים לפני פתיחת המשחקים האירופיים בבאקו, הודיעה כי היא מוותרת על האירוח בשל העלויות הגבוהות.
בסופו של דבר, בשנת 2016 בחרו הוועדים האולימפיים האירופיים בבירת בלארוס, מינסק, לארח את המשחקים. מינסק היתה העיר היחידה שהגישה את מועמדותה לאירוח.
כדי שהקטסטרופה הזו לא תתרחש גם באירוע הספורט הפופולרי ביותר בעולם - באך והוועד שברשותו יצטרכו לנווט את הספינה הזו לחוף מבטחים, בעידן שבו השקת משחק המחשב פיפ"א 2018 הוא האירוע הספורטיבי החשוב של השנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו