באמצעות טכנולוגיית צילום חדשה הצליחו חוקרים באוניברסיטת תל אביב לחשוף כתובת עברית מימי בית ראשון (המאות 11 עד 5 לפני הספירה) על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב. הכתובת שהתגלתה עוסקת במשלוח אספקה של יין ומזון ליחידה צבאית בתל ערד.
"כל כתובות ערד נחקרו ביסודיות מאז שנות ה־60 וחלקן מוצגות בקביעות במוזיאון ישראל", אומר הדוקטורנט ברק סובר, "פיתחנו שיטת צילום חדשה ובדקנו מחדש את הכתובות הדהויות כדי לוודא שהעין האנושית לא פיספסה דבר. מתברר שחיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה: כתובת חדשה לגמרי, שישבה 50 שנה במוזיאון ואף אחד מהמומחים לא ראה שהיא שם".
באמצעות שיטת הצילום שפיתחו, החוקרים הצליחו לקרוא אותיות ומילים נוספות בכתובת על צדו האחד של אותו חרס - ושלוש שורות "חדשות" על צדו השני, שנחשב ריק. שורות אלו עוסקות במשלוח אספקה ליחידה צבאית.
"אנחנו סבורים שהמכתב שחשפנו בצד ב' הוא המשך ישיר של הכתוב בצד א'", מסביר הדוקטורנט אריה שאוס, "זה מכתב בקשה להנפקת יין ומזון ממחסני מצודת ערד לאחת היחידות הצבאיות. נמען המכתב הוא אלישיב, קצין לוגיסטיקה של מצודת ערד שמככב בכתובות הללו, ואילו המוען, חנניהו, יושב במקום אחר, ייתכן בבאר שבע. כמו כן, מוזכר פה גם שליח בשם גאליהו, שנשלח לערד עם משלוח יין".
"החשיבות אינה בטקסט עצמו, שהוא טקסט מנהלתי", אומרת ד"ר מנדל־גברוביץ', "החשיבות היא בכך שיש לנו מעט מאוד טקסטים מימי בית ראשון, וכל סימן נוסף מספק לנו עולם ומלואו. בשלוש השורות האלו ובצידה הקדמי של הכתובת זיהינו מילים חדשות שלא מוכרות למחקר ואינן מופיעות בתנ"ך, מילים שהתווספו עתה למילון העברי".
את המחקר הבין־תחומי המיוחד ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום־גולובין, אריה שאוס וברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית וד"ר ענת מנדל־גברוביץ' מהחוג לארכיאולוגיה, בהנחייתם של פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. למחקר היו שותפים גם מיכאל קורדונסקי ופרופ' מורי מוינסטר מהחוג לפיזיקה, פרופ' אלי טורקל ופרופ' דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית ופרופ' בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה. תוצאות המחקר התפרסמו אתמול בכתב העת המדעי "PLOS ONE".
כעת מתכוונים החוקרים לצלם בשיטה שפיתחו את כל הכתובות העבריות מימי בית ראשון. בראשית שנות ה־60 הארכיאולוג יוחנן אהרוני ז"ל, לשעבר ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חשף 91 שברי חרס כאלה במצודת תל ערד - הקורפוס הגדול ביותר של כתובות עבריות מימי בית המקדש הראשון. "אנחנו רוצים לוודא שהעין האנושית לא פיספסה שום כתובת נוספת", אומר שאוס, "אני מאמין שבעתיד צילום מולטיספקטרלי יהיה חלק בלתי נפרד מכל חפירה חדשה. כואב הלב לחשוב על כתובות שאולי הושלכו לפח פשוט כי לא היה אפשר להבחין בהן בשטח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
