צלצול השכמה להוליווד

אחרי הביצועים הקופתיים המאכזבים של סרטי קיץ מדוברים כמו "המלך ארתור: אגדת החרב", "הנוסע השמיני: קובננט", "שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר" ו"משמר המפרץ" - שהרוויחו כולם הרבה פחות ממה שציפו מהם להרוויח - בסוף השבוע האחרון הגיע תורו של כוכב העל טום קרוז לטעום את טעם התבוסה.

"המומיה", קומדיית ההרפתקאות בכיכובו שאמורה היתה להזניק יקום קולנועי חדש ששמו "The Dark Universe" עבור אולפני יוניברסל (ושתעלה בארץ בסוף השבוע הקרוב), נכתשה עד דק בידי המבקרים וצברה 32 מיליון דולר בלבד בארה"ב - מה שמעמיד בספק את סרטי ההמשך המתוכננים של הסדרה.

בדומה לחלק הנוכחי בסדרת "שודדי הקאריביים", גם סרטו של קרוז רשם לעצמו ביצועים נאים מחוץ לגבולות ארה"ב. אך גם אם "המומיה" - שהופק בתקציב של כ־125 מיליון דולר - יצליח להחזיר את ההשקעה בו ולייצר רווחים עבור יוניברסל, קשה להתעלם מהעובדה שהקהל האמריקני כבר אינו נוהר לסרטי הקיץ הגדולים באופן אוטומטי כפי שעשה בשנים קודמות.

"המומיה"

אם תשאלו את קברניטי האולפנים, הסיבה לביצועים הקופתיים המידלדלים נעוצה באתרי האינטרנט הפופולריים "Rotten Tomatoes" ו"Metacritic", שמעניקים לסרטים ציונים שמבוססים על שקלול של עשרות ביקורות. זאק סניידר, הבמאי של סרט גיבורי העל המושמץ (והמאוד גרוע) "באטמן נגד סופרמן", אף הגדיל לעשות כאשר הצהיר שאתרים מסוג זה הם "הדבר הגרוע ביותר שקרה לתרבות הקולנוע". לאחרונה אף נשמעים בהוליווד יותר ויותר קולות התומכים בביטול הקרנות מוקדמות לעיתונאים.

אבל אף על פי שקל להבין את ההיגיון שמאחורי הטענות האלה (כל הפלופים מהשבועות האחרונים אכן זכו לציונים נוראים מהמבקרים), פחות קל להצדיק את האופן שבו האולפנים מעדיפים להתנער מאחריות ולהתעלם מהבעיה האמיתית: מרבית הסרטים שיוצאים משעריהם בשנים האחרונות הם סרטי המשך או רימייקים מיותרים ולא מלהיבים שממחזרים את עצמם לדעת, שסובלים מחוסר מקוריות ושפשוט אינם טובים מספיק כדי להצדיק הליכה לקולנוע. ובעידן התוכן האינסופי שבו אנו חיים, באמת שלא חסרות אופציות חלופיות.

"משמר המפרץ"

מבט חטוף בכמה סרטים מן העת האחרונה, שכן הצליחו לכבוש את לב הקהל, מלמד שכאשר מציעים לצופים סחורה קולנועית רעננה ואיכותית, הם דווקא כן יוצאים מהבית ומגיעים לאולמות. סרט האימה דל התקציב "תברח", למשל, הפך ללהיט ענק בזכות רעיון פשוט ופרובוקטיבי שבוצע כהלכה ושהפך לנושא שיחה. וגם "לוגאן" ו"וונדר וומן" היטיבו להבדיל את עצמם מסרטי גיבורי על אחרים וסיפקו את התחושה שהם פורצים דרך חדשה בז'אנר (בדיוק כפי ש"דדפול" עשה בשנה שעברה).

הקיץ כמובן עדיין רחוק מלהסתיים, והשבועות הבאים יביאו עימם כמה וכמה סרטי המשך שעל הנייר לפחות נראים כמו להיטים גלובליים בטוחים. רשימה חלקית כוללת את סרט האנימציה "גנוב על העולם", "ספיידרמן: השיבה הביתה", "כוכב הקופים: המלחמה" ו"רובוטריקים: האביר האחרון". חלקם אפילו נראים כיפיים.

אך קיימת אפשרות שהם לא יעמדו בציפיות הקופתיות מהם, ודווקא פרויקטים פחות לעוסים וצפויים הם אלה שיצטרפו בסופו של דבר ל"וונדר וומן" ויהפכו לשיחת היום. מדובר בפרויקטים כמו "בייבי דרייבר", מותחן פעולה עתיר באזז של הבמאי המבריק אדגר רייט ("מת על המתים") שיעלה בארץ בסוף החודש, או "דנקרק" - סרט מלחמה שאפתני ובומבסטי של כריסטופר נולאן ("האביר האפל") - שאינו דומה לשום דבר אחר שתראו בקיץ הזה. אם אכן זה יקרה, ייתכן שלאולפנים לא תהיה ברירה אלא להבין את הרמז ולחשב מסלול מחדש. מוטב מוקדם ממאוחר.