ושלא יעבדו עליכם

כמדי שנה יוצאים לעבוד בקיץ כ־220 אלף בני ובנות נוער בישראל. מגוון העיסוקים שלהם רחב: הם מועסקים במסעדות, בגלידריות, כמפעילי מתקנים בפארקי שעשועים, כמלצרים באולמות אירועים, הם עובדים ברשתות מזון מהיר ועוד. אלא שהעסקת בני נוער יכולה להיות מועילה ומתגמלת - או להסתיים במפח נפש. בחלק מהמקרים הם מנוצלים על ידי מעסיקים, בין שבשעות העבודה, בשכר או בזכויות נוספות.

חשוב שבני נוער שמתחילים לעבוד יידעו כמה כללים בסיסיים שנועדו להגן עליהם: אסור להעסיק בני נוער ב"התלמדות" ללא שכר - המעסיק חייב לשלם שכר מהשעה הראשונה; אסור להעסיק בני נוער יותר משמונה שעות במשמרת או 40 שעות בשבוע; עד גיל 16 מותר להעסיק עד 20:00 בערב, בגיל 16-18 מותרת העסקה עד חצות ובתנאי שהמעסיק דואג להסעה הביתה. 

יעקב אביד, רכז האיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד, מסביר: "כמעט על כל נער שמוצא עבודה - יש נער שלא מוצא עבודה. ממחקר שערכנו עלה שכ־160 אלף בני נוער חיפשו עבודה ולא מצאו, וזה מלמד על הביקוש הגבוה של בני הנוער לעבודה ולמה הם מנוצלים כל כך. למעסיק שמחפש עובד יש יותר מנוף, הוא יגיד לנער, 'אתה לא רוצה לעבוד בתנאים האלה? לא צריך. אני אביא נער אחר בתנאים האלה'. אנחנו רואים באולמות האירועים בני נוער שמקבלים לפעמים 90 שקלים בערב אחד, שזה חצי משכר המינימום של בני הנוער, ומדובר בהעסקה יומית. חשוב שבני נוער יזכרו שיש להם זכויות ואת הגב שלנו כדי לתבוע".

 

1.5 מיליון ש' בתביעות

נתונים שהוצגו בדו"ח של הנוער העובד והלומד מראים כי במהלך 2016 התקבלו 4,870 פניות מבני נוער וצעירים בבקשה לקבלת ייעוץ או סיוע. מתוך הפניות שהתקבלו, נפתחו 1,454 מקרי טיפול והושבו לבני הנוער כ־1.5 מיליון שקלים. אולמות האירועים והקייטרינג הם "שיאני התלונות", עם 18% מכלל התלונות (עלייה של 29% ביחס לשנת 2015, 269 תלונות ב־2016 לעומת 208 ב־2015). אחריהם רשתות המזון המהיר (15%), מסעדות ובתי קפה (14%), מוכרנות (11%), טלמרקטינג, פרסום ושיווק (5%) וחברות כוח אדם וניקיון (4%). בראש "המצעד" נמצאות כמובן התלונות בתחום השכר (35%).

 

דרושים, גרסת הנוער

אתם נערים שמחפשים עבודה? הטכנולוגיה חוסכת מכם להגיע לפיצרייה השכונתית על מנת לבדוק אם דרושים עובדים. בהסתדרות הנוער העובד והלומד פיתחו אפליקציה ובה מאגר עבודות שמתאימות לבני נוער. מדובר ב"עבודות הוגנות" לפי אזורים ואפשר ליצור קשר עם המעסיקים. 

באפליקציה אפשר למצוא הצעות עבודה מחברות גדולות וקטנות וגם להכיר את כל הזכויות והחובות של עבודת נוער. האפליקציה זכתה ליותר מ־25 אלף הורדות והועברו דרכה כ־300 פניות על תלונות ושאלות בעבודה.

עדי שירין

עדי שירין (17.5) מכפר סבא, מלצרית ובריסטה בבית קפה, מספרת: "בשלב מסוים נמאס לי לבקש כסף מההורים, רציתי להיות עצמאית ולקנות לעצמי מה שאני רוצה וגם לממן שיעורי נהיגה. היה לי חשוב למצוא עבודה לא רק לחופש הגדול, ואחרי שבועיים מצאתי את העבודה בבית קפה ליד הבית". 

עוד היא מספרת: "השכר הוא מינימום ובנוסף מקבלים טיפים שזה טוב, כי יש מקומות שנותנים לך רק את הטיפים ואם צריך משלימים לך לשכר המינימום". לגבי השילוב עם הלימודים אומרת עדי כי "זה מעייף אבל זו אחריות שלקחתי על עצמי. אני מסדרת את המשמרות כך שאגיע לא עייפה".

בני נוער שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות להסתדרות הנוער העובד והלומד – האיגוד המקצועי לנוער בטלפון 1121*, באתר www.minimum.org.il  או בפייסבוק.

•  •  •

 

תביעה: 700 אלף שקלים מאולם אירועים: שכר הנערים - רק 100 שקלים לערב

שישה נערים תושבי הצפון שעבדו באולם אירועים תובעים כ־700 אלף שקלים מהאולם, שלטענתם ניצל אותם בעת העסקתם במקום. הדוגמאות שהם מגוללים בכתב התביעה מראות את הדרכים השונות שבהן נוצלו.

השישה הועסקו בשנה החולפת באולם אירועים יוקרתי, בעת שהיו קטינים. מכתב התביעה עולה כי הנערים קיבלו "שכר יומי" של 100 שקלים בלבד לאירוע וכי תלושי השכר שהוענקו להם לא שיקפו את מספר שעות עבודתם. לטענתם, מנהל העבודה במקום הכריח אותם לכאורה להחתים את כרטיס הנוכחות כשעה וחצי לאחר תחילת העבודה שלהם ולהחתים יציאה בשעה 23:00, ללא קשר לסיום העבודה בפועל. לטענתם, החתמת כרטיס הנוכחות באופן זה, כך שייראה כאילו הועסקו במשך 4 שעות בלבד, נועדה להסתיר לכאורה את הפרת חוק שכר המינימום על ידי אולם האירועים. עוד טוענים הנערים כי הועסקו ליותר מ־8 שעות העבודה המותרות ואף אחד מהם לא קיבל החזר נסיעות. 

בכתב התביעה נטען עוד כי מנהלי האולם השליטו בו נוהג שלפיו היו מוזמנים יותר מלצרים מהכמות הנדרשת שאותה היו צריכים בפועל - ולאחר שעה וחצי מתחילת העבודה היתה נערכת הגרלה ועובד שהיה עולה בגורל לא היה יכול להישאר ולעבוד באותו אירוע. 

כמו כן טוענים הצעירים כי בעלי האולם היו לוקחים לעצמם את "הטיפים המרכזיים" שאותם היו משאירים בעלי האירוע ויועדו למלצרים כדי שיפנקו את האורחים. התביעה נעשתה באמצעות האיגוד המקצועי לנוער וצעירים בנוער העובד והלומד.

 

חוקים בהעסקת בני נוער

• מי הבוס? חובה לדעת מי המעסיק ואת מספר הח.פ ולרשום את ימי ושעות העבודה

• אין סטאז': אסור להעסיק בני נוער ב"התלמדות" ללא שכר

• יש גבול: אסור להעסיק בני נוער יותר מ־8 שעות במשמרת

• נסיעה טובה: המעסיק חייב לשלם החזר הוצאות נסיעה 

• פסק זמן: ביום שאורכו 6 שעות עבודה ומעלה, חובה לתת לבני הנוער העובדים הפסקה של 45 דקות למנוחה

• דדליין: המועד האחרון להעברת השכר הוא 10 בחודש 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו