"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סערת הקוד האתי
תגובות נזעמות בעקבות הפרסומים על הקוד האתי למוסדות האקדמיים, שיזם שר החינוך • ועד ראשי האוניברסיטאות: "מתנגדים, הקוד מפר את החופש האקדמי"
אוניברסיטת ת"א (ארכיון) // צילום: לירון אלמוג // אוניברסיטת ת"א (ארכיון) // צילום: לירון אלמוג

סערת הקוד האתי

תגובות נזעמות בעקבות הפרסומים על הקוד האתי למוסדות האקדמיים, שיזם שר החינוך • ועד ראשי האוניברסיטאות: "מתנגדים, הקוד מפר את החופש האקדמי"

דן לביאגדעון אלון
, עודכן

במערכת הפוליטית ובארגונים המייצגים את המוסדות להשכלה גבוהה הביעו ביקורת רבה בסוף השבוע, בעקבות הפרסומים על הקוד האתי שחיבר פרופ' אסא בנושא התנהלות פוליטית של מרצים באוניברסיטאות ובמכללות, לבקשת שר החינוך נפתלי בנט.

הסעיף המרכזי בקוד עוסק באיסור הבעת דעה פוליטית על ידי מרצים במוסדות להשכלה גבוהה במהלך השיעורים. הקוד הוגש לאחרונה לבנט, המשמש גם יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, והוא צפוי להביאו בקרוב לאישור בפני מליאת המועצה להשכלה גבוהה. על פי הקוד, האיסור על התבטאות פוליטית בפני סטודנטים לא יהיה תקף, רק במקרים שהדבר מתחייב כחלק מההוראה, למשל בקורסים בנושא מדעי המדינה. ויש גם סנקציות: אם מרצה יקדם את השקפתו הפוליטית במהלך שיעור והסטודנטים יתלוננו על כך בפני יחידה מפקחת שתוקם במוסד לצורך כך - יישקלו נגדו צעדים משמעתיים.

ועד ראשי האוניברסיטאות הביע אמש התנגדות לקוד ובהודעה שפירסם נכתב, בין השאר, כי "הצעת הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר מפקיעה מן המוסדות להשכלה גבוהה את החופש לקבוע את כללי ההתנהלות וההתנהגות של חברי הסגלים האקדמיים, ובכך מפר באופן חמור ויסודי את תפיסת החופש האקדמי כפי שזו מבוטאת בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה".

שר החינוך נפתלי בנט // צילום: דודי ועקנין (ארכיון)

עוד נמסר כי "עיון מדוקדק בהצעת הקוד מראה כי אף שהוא מוגדר כ'קוד אתי של ההתנהלות הראויה בתחומי חפיפה בין פעילות אקדמית לפעילות פוליטית', רבים מסעיפיו עוסקים באופי כלל הפעילות האקדמית בתחומי המחקר וההוראה. בכך הופך הקוד לאוסף של כללים מוכתבים שלטונית על מכלול הפעילויות האקדמיות של חברי הסגל האקדמי בישראל".

במכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפו כי המהלך מרוקן מתוכן את האוטונומיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, דבר המנוגד לחוק המל"ג.

ח"כ עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, אמר, בין השאר, כי הקוד מעיד "פוליטיקה היא חלק בלתי נפרד מחיינו, וכך גם הוויכוח עליה". ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי "המסמך הוא לא אתי ולא כשר". יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון קראה לראשי המל"ג לדחות את הקוד האתי.

השר בנט ציין בתגובה: "חופש אקדמי מוחלט, כן. קידום אג'נדות פוליטיות של מרצים באקדמיה, לא". לטענתו, "הקוד נכתב בהשראת קוד אתי דומה שמיושם זה עשרות שנים במוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב", ומי שיקרא את כולו יבין שמותר למרצים להביע דעה פוליטית, רק לא בכיתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...