תמיד לוחם, גם בחיים: אלעד פרץ, שהוריו נפטרו מסרטן, קיבל את סיכת הצנחנים

יש אלפי חיילים בודדים בצה"ל, רבים מהם עלו לארץ כדי לתרום לביטחון המדינה. אבל יש גם חיילים שהצטרפו למשפחת החיילים הבודדים, למרות שנולדו פה, בגלל חוויות לא פשוטות, לעתים טרגיות. לוחם הצנחנים אלעד פרץ (20) מבאר שבע, שהתייתם מאביו ומאמו, הוא אחד מהם.

אמש התייצב פרץ בדום מתוח על מגרש המסדרים, מול הכותל המערבי בירושלים, ונשבע אמונים למדינה ולצה"ל. לצדו ניצבו חבריו הלוחמים, שזכו כמוהו לקבל את תג היחידה הנכסף של החטיבה "האדומה".

בעוד חבריו זכו לחיבוק חם של אבא ואמא, אלעד קירב אליו את אחיו ושתי אחיותיו. "כבר בהיותי ילד קטן חלמתי להיות צנחן, ובחגי פורים הייתי מתחפש ללוחם צנחנים", סיפר אלעד, בן הזקונים במשפחה.

לדבריו, "היינו משפחה ומאושרת. כשהייתי בכיתה ח' אבא שלי גבריאל ז"ל נפטר ממחלת הסרטן והוא בן 52. מאז אמא שלי, יפה, לקחה את המושכות והנהיגה את המשפחה, למרות הקשיים. היא היתה כל עולמנו, העוגן של כולנו, ובעיקר שלי".

לפני חצי שנה, חודשיים וחצי לפני הגיוס לצה"ל, חרב עליו עולמו. "גם אמא חלתה בסרטן, והיא נפטרה בגיל 56. נשארתי רק עם אחיי. הייתי בהלם ולא ידעתי איך להמשיך. אמא ידעה שאני הולך לצנחנים, היא היתה גאה בי כשעברתי בהצלחה את הגיבוש ולפני מותה אמרה לי: 'אני גאה בך, תהיה מי שאתה. תהיה הכי טוב'. את המילים האלה אני לוקח איתי", אמר פרץ בדמעות, "המעמד מרגש אותי. אני בטוח שאבא ואמא שומרים עלי מלמעלה, אני מרגיש את החיבוק שלהם. נפער אצלי חלל ענק בלב והגעגועים להורים עזים וכואבים. יש רגעים קשים, אבל אני חייב להמשיך הלאה ולהצליח. אני מגשים חלום להיות לוחם וצנחן".