"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הושלמה תמונת הפיינל פור: הפועל ירושלים בפנים

רק לפני שבוע העונה של הקבוצה מהבירה היתה על סף סיום מוקדם מהצפוי • הערב הקבוצה שיחררה הרבה אוויר כשהפכה לשלישית בהיסטוריה של הפלייאוף העליון לשוב מפיגור 2:0 ל־2:3 לאחר 60:71 על עירוני נהריה • תפגוש את מכבי ראשל"צ בחצי הגמר

,עודכן
ברקוביץ' מול אליהו. נהריה בעטה בדלי // ברקוביץ' מול אליהו. נהריה בעטה בדלי

הפועל ירושלים אילצה הערב הרבה אנשים לאכול הרבה כובעים, כולל כותב שורות אלה. אחרי שכבר היתה בפיגור 2:0 בסדרת רבע גמר הפלייאוף, ביכולת רעה ובביטחון עצמי ירוד, הצליחו האדומים להפוך לקבוצה השלישית בהיסטוריה שחוזרת מהפיגור הזה בפלייאוף העליון, לנצח את עירוני נהריה 60:71 במשחק החמישי ולהעפיל לחצי גמר הפיינל פור, שם תקבל הזדמנות פז לנקום באלופה מכבי ראשל"צ. נהריה נשארת עם המחמאות אחרי פלייאוף הירואי.

שוב קיבלנו משחק קשה לצפייה במעורבות ירושלים. אצל האדומים העונה הכל מתחיל ונגמר בביטחון. לא ברור למה קבוצה עם סגל רחב כל כך, עם כישרון רב כל כך וכלים רבים כל כך לא הצליחה לפתח את היכולת להאמין בעצמה, ובעיקר לממש את היכולות הפרטניות של שחקניה. בבירה מקווים עכשיו שהדחיפה העצומה שקיבלו בדמות הקאמבק הגדול, ייתן זריקה מוראלית שתחזיק עד הנפת הצלחת.

אריק אלפסי יוצא מהסדרה עם טעם חמוץ־מתוק. הוא הצליח לנטרל את העליונות הירושלמית, אבל כשהשחקנים של סימונה פיאניג'אני התחילו לצבור ביטחון, לא היה לו מענה. משחק ההתקפה שלו פוענח לחלוטין כבר במשחק הרביעי: דרווין קיצ'ן או ניב ברקוביץ' חודרים, מוציאים החוצה ליהונתן שולדברנד, סקוטי הופסון או ניק פאוסט, וטיירון נאש אורב בריבאונד התקפה.

ברגע שהגארדים של ירושלים הצליחו להפריע לחדירה הראשונית, והגבוהים עשו סוף לחגיגה של נאש, תוכנית המשחק של אלפסי התמוטטה לחלוטין. גם בהגנה הוא לא הצליח להפתיע את פיאניג'אני. עבור אלפסי, כמאמר שירה של יונה וולך ז"ל, "זה היה אצלי בידיים, ולא יכולתי לעשות עם זה כלום".

שאלה לשופטים: האם גם בפיינל פור אתם מתכוונים לנסות לגנוב את אור הזרקורים? כי שם, כמו לשחקנים, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם יום רע. מתי תתחילו להתמקד בשיפוט המשחק ולא בפנקסנות?

ושאלה לפיאניג'אני: האם אתה מורה לשחקניך לעבוד על קליעות העונשין? ומה עם הצורך לגמור משחק כשאתה מוביל? או שאתה כבר עסוק בבניית הסגל של מילאנו לעונה הבאה?

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר