כ־3,000 בני אדם ייהרגו, 80,000 עלולים להפוך לעקורים, 4,200 עלולים למצוא את עצמם לכודים מתחת להריסות, 3,800 בני אדם ייפצעו קשה, כ־7,300 בניינים יספגו פגיעה קשה ו־27,000 בניינים יספגו פגיעה בינונית - זהו תרחיש האימה של רעידת אדמה חזקה בישראל, שאותו יתרגלו כל גופי החירום וההצלה בשבוע הבא.
בתרגיל הענק, "נקודת מפנה 17", שיתחיל ביום ראשון ויסתיים ביום רביעי, ישתתפו כוחות רבים, ובהם המשטרה, צה"ל, פיקוד העורף, רשות חירום לאומית (רח"ל) שתוביל את התרגיל, הרשויות המקומיות, מערך הכיבוי וההצלה ומד"א.
התרגיל ידמה תרחיש קיצון של רעידת אדמה, שעלולה לפקוד את ישראל ולזרוע הרס ופגיעה בתשתיות. המטרה העיקרית היא לבדוק את המוכנות של כל הגופים ואת שיתוף הפעולה ביניהם.
ההערכות הן שרעידת אדמה חזקה עלולה לפקוד גם את ישראל. עם זאת, הניסיון שנצבר בעולם הוכיח שהיערכות מוקדמת לקראת רעידת אדמה והתנהגות נכונה בזמן התרחשותה עשויות להציל חיים ולמזער את הנזק לרכוש. על פי הערכות של גופי החירום השונים, קריסת מבנים היא הגורם העיקרי לנפגעים בעת רעידת אדמה, ובישראל, עדיין, לא כל המבנים מחוזקים לרעידת אדמה. לדברי מקור בכיר, "מדובר במבנים שיקרסו בעת רעידת אדמה חזקה".
רעידת אדמה מאופיינת באירועים רבים שיצריכו טיפול משולב של גורמים שונים. כך, למשל, אפשר למנות לכודים מתחת להריסות, פגיעה בתשתיות חיוניות, דליפת חומרים מסוכנים, תמונת מצב מעורפלת המקשה על ניהול ושליטה, התמוטטות בתים ומבנים חשובים, כגון בתי חולים ובתי ספר. במסגרת התרגיל, ייערך מודל של פינוי אזרחים, חרף תקלות דוגמת אספקת חשמל לקויה.
כבכל מבצע לאומי, הפיקוד ושליטה בתרגיל הם באחריות המשטרה, תוך רתימת כל גופי החירום לסיוע. במשטרה התקיים אתמול פורום בכירים, בהשתתפות המפכ"ל רב־ניצב רוני אלשיך וראש אגף המבצעים ניצב אלון לבבי, שבה נדונו עקרונות ההיערכות. במשטרה ציינו כי "מדובר בתרחיש מורכב ורגיש, שבו אנו מתרגלים את המוכנות המבצעית שלנו. מדובר באחריות גדולה".
בין שאר התרחישים, תיבחן בתרגיל גם סוגיית הדוברות וההסברה של המשטרה מול הציבור, בסיוע נציגים משאר הגופים, בעוד הנחת העבודה היא שבמצב כזה רשתות התקשורת יקרסו והדבר יקשה על העברת מסרים חשובים. אחד הפתרונות המוצעים להעברת המידע הוא לכרוז מהאוויר למרחק מאות מטרים באמצעות מסוק משטרתי ולהעביר מסרים בין ההריסות ועל ידי יחידות האופנועים.