"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר: טיפול גנטי עשוי לרפא אלרגיות קשות
חוקרים באוסטרליה הצליחו "לכבות" תגובה חיסונית להתקף אסתמה • המטרה: לפתח חיסון יחיד לטיפול באלרגיות נוספות
צילום: GettyImages

מחקר: טיפול גנטי עשוי לרפא אלרגיות קשות

חוקרים באוסטרליה הצליחו "לכבות" תגובה חיסונית להתקף אסתמה • המטרה: לפתח חיסון יחיד לטיפול באלרגיות נוספות

אילן גטניו
, עודכן

סובלים מאלרגיות קשות, כגון התקפי אסתמה?אולי בעתיד תוכלו לקבל טיפול גנטי יחיד, שיגן עליכם מפני ההתקפים הקשים למשך כל החיים.

תקווה זו עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה על ידי צוות חוקרים בהנחייתו של פרופ' ריי סטפטו.

החוקרים הצליחו "לכבות" את התגובה החיסונית הגורמת לאלרגיה בחיות מעבדה. "כאשר למישהו יש אלרגיה או גירוי אסתמטי, התסמינים שהוא חווה הם תוצאה של תגובת תאים חיסוניים לחלבון של החומר האלרגני", מסביר פרופ' סטפטו, "האתגר באסתמה ובאלרגיות אחרות הוא שהתאים החיסוניים, המוכרים כתאי T, מפתחים צורה של 'זיכרון חיסוני' והופכים עמידים מאוד לטיפול. הצלחנו למחוק את הזיכרון הזה בתאי T של חיות באמצעות טיפול גנטי, שהפחית את הרגישות של המערכת החיסונית כך שהיא אינה נלחמת בחלבון".

לדברי הפרופסור, בניסוי נעשה שימוש באלרגן המחולל אסתמה, אבל המחקר יכול להיות מיושם לטיפול גם באנשים שאלרגיים לבוטנים, לעקיצת דבורים ולכל שאר החומרים. עוד מסביר פרופ' סטפטו כי ממצאי המחקר צריכים להיבדק במחקר נוסף, והשלב הבא יהיה לחזור על התוצאות באמצעות גירוי של תאי גוף אנושיים במעבדה. "אנו לוקחים תאי גזע של דם, מחדירים את הגן המווסת של חלבון האלרגן ומזריקים לחולה", הוא אומר, "התאים המהונדסים יוצרים תאי דם חדשים שבהם יש ביטוי לחלבון האלרגני, ונקבעה להם מטרה לכבות את התגובה האלרגית של תאים חיסוניים מסוימים".

300 מיליון אסתמטים

המטרה בסופו של דבר, מקווים החוקרים, היא להגיע לחיסון חד־פעמי בזריקה, שיחליף את הטיפולים קצרי הטווח בתסמיני האלרגיה בדרגות שונות של יעילות. "עוד לא הגענו לנקודה שבה הטיפול הוא כמו חיסון נגד שפעת, ולכן אנו מנסים לפשט את התהליך ולעשות אותו בטוח יותר, כדי שיהיה אפשר להשתמש בו במגוון רחב של אלרגיות", אומר פרופ' סטפטו, "בשלב זה האוכלוסייה שאנו רוצים לסייע לה קודם כל היא זו של חולי אסתמה חריפה או כאלה שיש להם אלרגיה קטלנית לסוגי מזון מסוימים".

המחקר מומן על ידי קרן האסתמה ומועצת הבריאות והמחקר הלאומית של אוסטרליה. הוא פורסם במגזין הרפואי "JCI Insight".

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי 300 מיליון בני אדם בעולם סובלים מאסתמה, כ־250-200 מיליון סובלים מאלרגיות למזון וכעשירית מהאוכלוסייה סובלת מאלרגיה לתרופות. אלרגיות באות בדרך כלל בצרורות: מי שסובל מאחת, יסבול לרוב גם מאלרגיות נוספות.

40% מהילדים אלרגיים

מדו"ח של הארגון העולמי לאלרגיה עולה כי יש עלייה במספר האלרגים. האלרגיות מקיפות כיום כ־30 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת וכ־40 אחוזים מהילדים. מחלות אלרגיות נמצאות במקום חמישי בעולם במחלות הכרוניות בכל הגילים. בקרב בני עד גיל 18 אלרגיות הן המחלה הכרונית השלישית בשכיחותה.

ומתי, חלילה, עלולים למות מאלרגיה? בעיקר כשהאלרגיה היא רגישות לחלבונים, רגישות לתרופות ורגישות בלתי ידועה למזון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...