לצייר את קווי 67'

תוככי שכונת בית וגן, בבית ירושלמי ציורי שבו מתגוררים פרופ' אריה קורצוויל ורעייתו שרה, מסתתר לו אוצר היסטורי נדיר. הוא לא מוצג במוזיאון ישראל שבעיר או בארכיוני המלחמה - מקומות שאמנם ראויים להחזיק בו - אך הוא מקבל את הכבוד הראוי לו. "שמנו אותו ב'מזרח''', מספר קורצוויל בעגה היהודית המסורתית המתאימה. "איפה שירושלים, היכן שהכותל ואיפה שהלב נמצא. רחוק מהאור כדי שהוא לא ידהה".

האוצר שעליו מדבר קורצוויל הוא ציור שבו נראים חיילים מתפללים בכותל. במבט ראשון זה נראה כמו עוד ציור שמביע ערגה לירושלים, אך מאחוריו מסתתר סיפור מדהים שנחשף כעת לראשונה.

את הציור צייר יוסי שטרן, אמן ישראלי מוכר, שגויס למילואים על תקן של מעין "צייר צבאי" כדי להנציח רגעים משמעותיים במלחמות ישראל. הוא הצטרף לכוחות ששחררו את הכותל המערבי ותיעד את הרגעים ההיסטוריים הללו כדי להשאיר מזכרת לדורות הבאים.

מי שמחזיק בציור ההיסטורי ובסיפור המיוחד שעומד מאחוריו הוא כאמור קורצוויל, בן 85, המרצה הוותיק ביותר באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, שם הוא מלמד גרפיקה הנדסית כבר 54 שנים. האמן הוותיק מספר כי "בעבר לא הסתפקו בצילומים והיה תקן לתפקיד של 'צייר צבאי'. יוסי שטרן חברי הטוב היה כזה. בכל פעם שהיה מתקיים מבצע גדול היו מביאים אותו. הוא היה מצטרף לכוחות של השריון, מסתכל דרך אשנב קטן ועושה סקיצה ראשונית של מה שהוא רואה, ובלילה הוא היה יושב ומשלים את הציור. במלחמת ששת הימים הודיעו לו שהולכים לשחרר את הכותל. הוא הצטרף ויצר רישומים של ההתרחשויות הראשונות בכותל. חלק מהציורים מופיעים בארכיון צה"ל וחלק נשארו אצלו".

השניים הכירו כשלימדו יחד בבצלאל ועם השנים התקרבו במיוחד. בשל החברות העמוקה החליט שטרן להעניק לחברו בהפתעה את אחד מציוריו. "היה לי רכב 'מיני מיינור' קטן, ויום אחד יוסי ביקש ממני שאעשה לו טובה: לקחת אותו עם הרכב לגלריה כדי להעביר לשם ציורים", נזכר קורצוויל. "מובן שהסכמתי לעזור לו, הגעתי עם הרכב, עליתי אליו, ואז הוא אמר לי, 'אני לא רוצה טובה, יש לי בשבילך הפתעה', ונתן לי את הציור הזה".

בציור גם אפשר לראות את ההקדשה המיוחדת: "מיום שחרור הכותל, בתקוות שלום, בידידות, יוסי שטרן". "הוא הסביר לי שהוא רוצה שהציור הזה ייתלה בבית דתי ובגלל זה הוא נותן אותו לי", ממשיך קורצוויל, "הוא לא היה אדם דתי אבל הוא הבין כנראה את החיבור והרגיש שהציור הזה, שבו רואים חיילים מתפללים על הכותל, צריך להימצא בבית דתי. שמחתי מאוד לקבלו. עשינו לו מסגרת מיוחדת, תלינו אותו, ושם הוא עומד כבר 50 שנה".

ציור של מניין התפילה הראשון אי פעם שקיימו חיילים בכותל. קורצוויל; למעלה: יוסי שטרן

בציור נראים חיילים עם נשקים עומדים ליד אבני הכותל. קורצוויל מספר שמדובר בציור של מניין התפילה הראשון אי פעם שקיימו חיילים במקום הקדוש. "מי שמתבונן היטב בציור רואה את קווי העיפרון שאיתם צייר יוסי את הסקיצה הראשונית ואחר כך הוא השלים את הציור בבית".

איך אתה מסביר שהיה שם ארון קודש?

"מספרים שהרב גורן בא מוכן מאוד לאירוע הזה, הוא הגיע עם שופר ועם ארון קודש נייד".

"היתה לו נשמה יהודית"

קורצוויל מתגורר בדירתו משנת 1959. הוא עלה לארץ ב־1955 מדנמרק והיה פליט שואה. "הגרמנים נכנסו לדנמרק ב־1940 וחיינו תחת כיבוש גרמני שלוש שנים. אחרי שלוש שנים תכננו להביא אונייה שתיקח את היהודים מדנמרק לגרמניה ומשם לאושוויץ, ברחנו לשבדיה ואבי שלח אותי ללמוד בישיבה בארה"ב, ומשם עברתי לשווייץ, שם למדתי גרפיקה הנדסית. כאמור בשנת 1963 התחלתי ללמד בבצלאל".

הצייר שטרן נולד בשנת 1923 בהונגריה, ובשנת 1940, כשהיה בן 17 בלבד, עלה לבדו לארץ ישראל. הוא עבד כפועל בפרדסים, במטעים ובסלילת כבישים בראש פינה ובראשון לציון, ובהמשך למד בבצלאל, זכה בפרסים, וכעבור שלוש שנות לימודים התמנה כמוזכר למורה בתחום יסודות הגרפיקה והאילוסטרציה.

"יוסי היה מוכשר מאוד, אמן. הוא אייר את מגילת אסתר ואפילו את הברית החדשה והפך לשם דבר בעולם", מספר קורצוויל. במשך השנים הוענקו לו שלל פרסים על עבודתו כאמן, ובהם פרס שטרוק בשנת 1946, פרס אונסק"ו בשנת 1967, פרס נורדאו בשנת 1969 ופרס הרצל בשנת 1978. כמו כן, הוענקה לו "מדליית ירושלים" על הישגים מיוחדים באמנות בשנת 1987. בשנת 1992 נפטר בעיר ללא משפחה ונקבר בבית העלמין בסנהדריה בעיר.

קורצוויל מספר כי "יוסי אהב מאוד את ירושלים, הוא צייר המון ציורים של העיר ונחשב ל'צייר של ירושלים'. הוא צייר את החיים הפשוטים, את המקומות הקדושים, את מאה שערים. זה בכלל לא משנה אם הוא היה דתי או חילוני. היתה לו נשמה יהודית שחיברה אותו למקום הקדוש".