"להגיע לישראל זה אתגר"

לא בכל יום מגיע לישראל אחד האמנים המוערכים בעולם להשקת תערוכה שלו. האמן הסיני איי וויווי הגיע לירושלים כדי להשתתף בהשקת התערוכה שלו "אולי, אולי לא", שעולה מחר במוזיאון ישראל.

איי וויווי, שהוא גם אקטיביסט פוליטי, ידוע ביצירותיו המונומנטליות שמשלבות מיצבים אדירים ומלאכות יד מסורתיות סיניות. יצירותיו מתכתבות עם נושאים כמו זכויות אדם, חופש הביטוי, היחס למהגרים, תנאי עבודה וצנזורה. הוא נולד בבייג'ין ב־1957, ובגיל שנה הוגלה עם משפחתו למחנה עבודה לצורך "חינוך מחדש", משום שאביו נחשד על ידי השלטון בסין כמסוכן בשל דעותיו הפלורליסטיות. רק ב־1976, כאשר איי היה בן 18, הורשתה משפחתו לחזור לבייג'ין. הוא פנה ללמוד אמנות, ובשנות ה־80 טס לארה"ב כדי לבסס את דרכו האמנותית. כבר בתחילת דרכו יזם תערוכות ופעולות אמנותיות שהתריסו נגד השלטון הקומוניסטי בסין, אשר עליהן שילם מחיר כבד. ב־2011 נאסר על ידי הרשויות בסין למשך 81 יום ושוחרר רק לאחר שאמנים רבים התגייסו לטובת מאבק ציבורי לשחרורו. ממשלת סין איפשרה לו לחזור לביתו בבייג'ין, אך החזיקה בדרכונו, וכך הוגבלה תנועתו למשך שנתיים.

כיום הוא פועל מברלין, אך מגיע מדי פעם לסין, ובעבודותיו הוא נעזר בבעלי מלאכה סינים. בדרך זו הוא משמר מסורות סיניות עתיקות, שעקב הפיתוח המואץ בסין הולכות ונכחדות.

היצירות שמוצגות בתערוכה בירושלים נוצרו על פני שלושה עשורים. בהן יש יצירה הכוללת 23 טונות גרעינים שחורים שעשויים מחרסינה שנצבעו ידנית על ידי 1,600 אמנים ופוזרו על רצפת הגלריה. יצירה זו מתכתבת עם משנתו של מאו צה טונג, שדימה את עצמו לשמש ואת אזרחי סין לחמניות שמטות את ראשן לפי קרני השמש. יצירה אחרת כוללת שני עצי ברזל שיוצבו בגן האמנות, השוקלים כל אחד 14 טונות ומתנשאים לגובה שבעה מטרים.

"אני מאוד מתרגש להיות פה", מספר איי וויווי, "הייתי בישראל בפעם הראשונה בדיוק לפני שנה, כשצילמתי סרט, ובמהלך הצילומים ביקרתי במוזיאון ישראל, פגשתי את ג'יימס סניידר המנכ"ל והוא אמר לי שהוא היה שמח להציג עבודות שלי פה. הביקור השאיר בי רושם עז והחלטתי להעלות תערוכה בישראל, למרות שזה לא קל".

מאיזו בחינה זה לא קל?

"יש כל כך הרבה אמנים שמחרימים אתכם, והיה לי ברור שאם אעלה את השם 'ישראל' או 'מוזיאון ישראל' לאתר שלי - תתחיל מיד לצוץ ביקורת רחבה".

אז מה גרם לך לבוא בכל זאת?

"עבורי כאמן, להחליט שאני מגיע להציג תערוכה בישראל זה אתגר, בייחוד אמן כמוני, שמגן על זכויות אדם, מיעוטים, פליטים, שעוסק במורכבות של תנאים ומצבים שונים בעולם. כאמן אני חייב להיות מעורב. אמן לא יכול שתהיה לו פריבילגיה להוציא את עצמו מחוץ לסיטואציה. אני מאמין שאמנות יכולה לפשר, ואני מקווה שהאנשים שיבואו לראות את העבודה שלי אולי יגלו פתיחות לאחרים שחיים איתם, ואולי ימצאו בה תקווה ונחמה".

אתה מאמין שאמנות יכולה לשנות את העולם?

"אני מאמין שאמנות יכולה לשנות את העולם כי האמנות משנה אותי, ואם האמנות משנה אותי - היא משנה את העולם. הכי חשוב זה לדעת שאתה חלק מהעולם ולשאת באחריות שלך כחלק ממנו".

כבר תיכננת מה תעשה בהמשך הביקור בישראל?

"יש לי פה כמה ימים עד שאטוס לפתיחה של תערוכה נוספת בניו יורק. אני מקווה לטייל בכותל ובעיר העתיקה. ההיסטוריה של המקום הזה עשירה מאוד ומעניינת אותי".