בשיתוף ברק רום
פסיכומטרי - קוים לדמותו
עובדה שלא מאוד חשוב לדעת מספר 1: מדי פעם מתעורר בישראל רצון ציבורי עז לבטל לאלתר את הבחינה המדוברת. מתנגדי הפסיכומטרי טוענים כי המבחן אינו משקף את ההתאמה של הנבחנים לתחום הלימודים הנבחר , לא מתחשב בסגנונות אינטליגנציה שונים ולא עושה חסד עם הנלחצים בקלות, בעלי הפרעות קשב וריכוז ומאותגרי עמידה בזמנים. מה גם, מוסיפים המתנגדים, יש במבחן הזה מן חוסר צדק חברתי. העשירים מוצאים הון עתק על קורסי הכנה למיניהם והאנשים הרגילים (שזה אנחנו) ממלצרים עד זוב הדם כדי לחסוך לספרים ללימוד פסיכומטרי ללא קורס.
עובדה שלא מאוד חשוב לדעת מספר 2: המתנגדים זועקים, העגלה נוסעת. הפסיכומטרי כנראה לא יבוטל בקרוב וזאת בין היתר מכיוון שרוב המחקרים שנעשו בתחום דווקא מוכיחים את יעילות המבחן ואת יכולתו לנבא את ההצלחה של הסטודנט. החדשות הטובות הם שהמחקרים (האחרים) מוכיחים שכל דור חדש חכם יותר מקדמו. שזה אומר שלכם יש יותר סיכוי להצליח בפסיכומטרי מהאחים הגדולים שלכם. ואם נדבר ברצינות, חברים, אז באמת זכיתם: היום, בזכות נפלאות האינטרנט, יש דרכים זולות ויעילות להתכונן לפסיכומטרי ואפילו להוציא ציון לא רע.
אך קודם כל, בואו נבין על מה כולם מדברים.
מה זה בדיוק פסיכומטרי?
ובכן, הנה העובדה שכן חשוב לכם לדעת בשלב זה:
המבחן הפסיכומטרי נועד להעריך את הכישורים המנטליים והקוגניטיביים של הנבדק ולא את ידיעתו בתחומים אקדמיים כמו למשל מבחני הבגרות. אין בעובדה זאת המלצה לזרוק את סיכומי הבגרויות לפח, אך חומרי הלימוד הנחוצים לכם כדי להתכונן לפסיכומטרי שונים בתכלית מהספרים למבחני בגרות. השאלות של פסיכומטרי בודקות את היכולת שלכם לקלוט מידע חדש, לפענח אותו במהירות ולהסיק מסקנות. עד כאן נשמע פשוט, לא? ובכן… לא בדיוק.
אילו המבחן הפסיכומטרי היה בודק יכולת שכלית בלבד, ללא הקשרים סובייקטיביים, אז לכם ולבני שבט אבוריג’נים היה אותו סיכוי להצליח במבחן. אך האמת המרה היא שישנם שלל גורמים שלא קשורים לקוגניציה אשר עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה בבחינה.
המכשול העיקרי, תתפלאו לשמוע, הינו הגורם הרגשי. חרדת המבחנים, הלחץ, הצורך לעמוד בזמנים, הפחד מכישלון - כל אלה עלולים לגרום לתופעת “בלאק אוט”, דהיינו המוח נכנס למצב קטטוני המשתק כל פעילות עצבית. כדי למנוע הלם תרבות מסוג זה, נהוג לעשות 3 דברים: להכיר את המבנה ואת מערך המבחן, לתרגל שאלות לדוגמה עד שהעשן יוצא לכם מהאוזניים ולהירשם לקורס מדיטציה הקרוב לביתכם. את התרגול תצטרכו לעשות לבד, את המדיטציה אפשר להחליף בתזונה נכונה, שעות שינה רבות ופעילות ספורטיבית ואת מבנה המבחן אנחנו נציג לכם ממש עכשיו.
מבנה המבחן הפסיכומטרי
מערך הבחינה כולל בתוכו שני סוגים של מטלות: מטלת החיבור החופשית והמבחן הרב ברירתי (מבחן אמריקאי בשמו העממי) הכולל 8 פרקים שמחולקים ל 3 תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית.
ספרות זאת לא מילה גסה - החשיבה המילולית
מטלת החיבור מהווה חלק מתחום החשיבה המילולית, הינה המשימה הראשונה שעליכם לבצע, והיחידה שבנויה כשאלה פתוחה. מטרתה היא הערכת אוצר המילים, יכולת ניסוח והבעה בכתב .
השאלות הרב בררתיות בתחום החשיבה המילולית בודקות מיומנויות הניתוח והבנת הנקרא, שימוש באנלוגיות והסקת מסקנות.
דרקון פולט עשן - תחום החשיבה הכמותית
ובכן, זהו החלק של הבחינה הפסיכומטרית שמפחיד את רוב הנבחנים (למעט הגאונים מחוג השחמט שדווקא הזיעו בשלב החשיבה המילולית ועכשיו הם סתם נהנים).
אומנם באופן רשמי הידע שנדרש לכם לפתרון השאלות בתחום זה מוגדר כבסיסי, אנחנו מזכירים לכם שמושג “בסיסי” במקרה הזה הינו סובייקטיבי וניתן לפירושים שונים. הבהרה קטנה: לגאונים מחוג השחמט זה באמת בסיסי. שאלות הפרקים בתחום חשיבה כמותית נועדו לבחון את שליטתכם בפתרון בעיות מתמטיות (שאלות בתחום אלגברה וגיאומטריה) וניתוח נתונים (משימות מסוג הסקת מסקנות מתרשימים וטבלאות).
אנגלית שפה קשה - תחום האנגלית
תתפלאו לשמוע, אבל את המרצים העתידיים שלכם לא מעניין אם עבדתם בעגלות בקניונים בארצות הברית ורכשתם אוצר מילים מספיק מגוון כדי לשכנע את המקומיים לרכוש קרמים מים המלח. במוסדות האקדמאיים ידרשו מכם לקרוא ולהבין ספרות מקצועית ומחקרים מדעיים באנגלית, ולכן השאלות בתחום אנגלית בבחינה פסיכומטרית ידרשו מכם שליטה בשפה האקדמית, ביכולת להשתמש באוצר מילים רלוונטי להבין ניסוחים מורכבים.
מידע נוסף על הכנה לפסיכומטרי בלי קורס
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו