"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יוזמה לעצירת השיחות השיווקיות
הרשות להגנת הצרכן ושר הכלכלה מקדמים חוק שיאסור על חברות טלמרקטינג להתקשר למי שאינו מעוניין בכך • חברות שיווק שיתקשרו בכל זאת - ייקנסו
הרשות להגנת הצרכן פתחו מאגר טלפונים אליו אסור יהיה לחייג לצרכי מכירה (להמחשה) | צילום: Gettyimages

יוזמה לעצירת השיחות השיווקיות

הרשות להגנת הצרכן ושר הכלכלה מקדמים חוק שיאסור על חברות טלמרקטינג להתקשר למי שאינו מעוניין בכך • חברות שיווק שיתקשרו בכל זאת - ייקנסו

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן

האם קרב הסוף לשיחות הטלמרקטינג שבהן מנסים למכור לנו, לא אחת באופן אגרסיבי, מוצרים או שירותים שאיננו זקוקים להם? זה מה שמתכוונים לעשות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בשיתוף עם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן.

הרשות והשר פועלים לקידום חוק שבמסגרתו יוקם מאגר שמות ממשלתי של לקוחות המסרבים לקבל שיחות שיווקיות. תזכיר החוק יוגש היום להערות של כל משרדי הממשלה, ולאחר 21 יום - יקודם להמשך חקיקה.

הרשימה, שתיקרא "do not call list", תכלול מאגר שבו כל מספרי הטלפון של כל האזרחים בישראל, למעט אלה מביניהם שיבקשו באופן אקטיבי כן לקבל שיחות מכר מסוג זה.

יצוין כי החוק נועד לטפל בעיקר בחברות טלמרקטינג הפועלות בשיטות מכירה אגרסיביות, וכן נועד לתת מענה לפגיעה בקשישים, שלא מבינים תמיד מה נאמר להם בשיחה ונאלצים לאחר מכן לשלם אלפי שקלים על עסקה שלא רצו בה.

על פי החוק, חברות השיווק הטלפוני לא יוכלו להתקשר לאנשים שיופיעו במאגר. החוק יכלול את כל בתי העסק שנמצאים בחוק הגנת הצרכן, ובהם חברות סלולר, כבלים, לוויין וכדומה. עם זאת, הוא לא יכלול את חברות הביטוח והבנקים.

והסנקציות? חברות שיעברו על החוק ייקנסו, אבל טרם הוחלט אם ב־22 אלף שקלים או ב־45 אלף שקלים על כל שיחת טלפון שיבצעו למי מהאנשים שמופיעים ב"do not call list".

מסקר שערכה הרשות להגנת הצרכן באמצעות מכון שילוב עולה כי 86% מהציבור רואים בשיחות הטלמרקטינג כתופעה שלילית. ההתייחסות השלילית לשיחות מסוג זה באה לידי ביטוי גם בהיבטים הבאים: בשיעור הגבוה של כשני שליש שמנתקים את השיחה ברגע שהם מזהים שמדובר בשיחת מכירה, ובשיעור הגבוה, העומד על 70%, שהצהירו כי אם יהיה צורך להתקשר ולחסום את המספר - ייפנו באופן יזום לחסימתו. עוד עולה מהסקר כי 88% מהציבור מדווח כי בשנה האחרונה קיבל שיחות טלמרקטינג, כ־20 שיחות בממוצע.

השר כהן אמר כי "המדיניות כיום, שלפיה אין הגבלה על שיחות הטלמרקטינג והשיווק הטלפוני, מביאה פעמים רבות לפגיעה חמורה בצרכנים, בעיקר באוכלוסיות חלשות דוגמת קשישים, שפעמים רבות נופלים קורבן להונאות טלפוניות. הקמת המאגר תביא לצמצום פערי הכוחות בין העוסקים לצרכנים בעסקאות מכר המתבצעות באמצעות הטלפון, תסייע לאוכלוסיות החלשות ותקדם סחר הוגן".

במהלך 2015 התקבלו ברשות להגנת הצרכן ובמועצה לצרכנות תלונות רבות על שיחות טלמרקטינג לקשישים. אחוז התלונות הכלליות של בני 94-65 עמד על 7.6, לעומת 31 על שיחות המכר. לפי הרשות והמועצה, יש להביא בחשבון כי באוכלוסיות חלשות יש תופעה של תלונות בחסר, ולפיכך אפשר להניח ברמה גבוהה של ודאות כי המצב חמור בהרבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...