"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסודות של צדק נחשפים
צילומים מרהיבים של החללית ג'ונו שופכים מעט אור על המסתורין של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש • בין הגילויים: שדה מגנטי חזק וסופות אדירות בקטבים
מבט ישיר על הקוטב הדרומי של צדק ממרחק 52 אלף קילומטר // צילום: אי.אף.פי // מבט ישיר על הקוטב הדרומי של צדק ממרחק 52 אלף קילומטר // צילום: אי.אף.פי

הסודות של צדק נחשפים

צילומים מרהיבים של החללית ג'ונו שופכים מעט אור על המסתורין של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש • בין הגילויים: שדה מגנטי חזק וסופות אדירות בקטבים

אילן גטניו
, עודכן

אחרי כמעט שנה במסלול הקפה מסביב לצדק, החלה החללית ג'ונו לשגר תמונות, המגלות מעט מהסודות של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. השבוע פרסם המגזין "Science" סדרה ראשונה של ממצאים מדעיים על צדק, המתבססים על הצילומים של ג'ונו. הגילויים כוללים סופות ציקלון הסובבות את הקטבים של צדק, שדה מגנטי שהוא דינמי ושונה מאוד ממה שציפו, והוכחות שהליבה של צדק איננה כה דחוסה וקטנה כפי שחשבו עד כה.

"מה שלמדנו עד עתה משנה את הכל", אומר סקוט בולטון, החוקר הראשי של ג'ונו, בהודעה לעיתונות. "חשבנו שהחלק הפנימי של צדק יהיה אחיד ומשעמם יחסית. מה שאנו רואים זה בדיוק להפך. הוא מאוד מורכב. צדק מהקטבים נראה שונה מאוד מהזווית הרגילה שבה ראינו צילומים של טלסקופ החלל האבל".

כוכב הלכת צדק. מתוך צילומי החללית ג'ונו // צילום: אי.אף.פי

הממצאים המדעיים עדיין לא נחקרו עד הסוף, אולם גם מהתמונות אפשר לראות פרטים שלא נראו עד כה. הפרטים הקטנים הללו הם לעיתים גדולים יותר מכדור הארץ שלנו. מכיוון שג'ונו נמצאת במסלול המקיף את צדק פעם ב־53 ימים, היא מגיעה רק לעיתים רחוקות לגובה של כמה אלפי קילומטרים מעל לאטמוספרה. בגיחות הללו המצלמות הצליחו לקלוט פרטים כמו הפרעות מגנטיות, סערות עצומות וענני אמוניה הפרוסים כמו שכבת שמן על שלולית.

בצד שמאל, סופה המכונה "Little Red Spot" שגודלה דומה לכדור הארץ // צילום: אי.אף.פי

החללית ג'ונו שוגרה באוגוסט 2011, כשצדק היה במרחק של 716 מיליון ק"מ מכדור הארץ. היא הגיעה רק ביולי שעבר אל צדק, אחרי שגמאה 2,800 מיליון ק"מ.

הצילומים האינפרה־אדומים סיפקו מראה חסר תקדים של זוהר הקוטב הדרומי של צדק. זו היתה ההזדמנות הראשונה לבחון את אזור הקטבים לפרטי פרטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...