כל הטיפים: איך תגייסו כספים ומשקיעים לפתיחת סטארטאפ?
העולם של היום שייך ליזמים: כל מי שצץ במוחו פתרון אפקטיבי לבעיה נפוצה ומהותית, ולאחר מכן גם מצליח להפוך את הרעיון למוצר או שירות שמספק את אותו צורך אמיתי, זוכה לתגמול של ממש, גם מבחינה כספית וגם בדמות סיפוק רב מהשינוי לטובה של המציאות של בני אדם רבים
בשיתוף ברק רום
בהתאם צעירים מוכשרים רבים וגם לא מעט מבוגרים יותר חולמים על מיזמים שונים בכל תחומי החיים. מהפכת המידע והטכנולוגיות המשוכללות שנגישות לנו מקלות מאוד על מימוש אותם מיזמים והגשמת מגוון רחב של חלומות – אבל ישנם גם חסמים משמעותיים ובפרט מתקשים סטארטאפים רבים לגייס את הכסף הנחוץ לטובת פיתוח הרעיון שעומד בבסיסם.
מצד שני, ישנן שלל דרכים לגייס כספים ומשקיעים, כך שלכל מי שאוחז ברעיון חדשני ישנה בחירה והזדמנות אמיתית לנסות להגשים את החלום, ומומלץ לעשות זאת בזהירות ובאחריות.
למה חשוב לכתוב תוכנית עסקית נכונה?
הבסיס לגיוס כספים ומשקיעים למימון הקמת סטארטאפ הוא תוכנית עסקית מקיפה ומדויקת. למעשה, תוכנית שכזו הכרחית לא רק כדי לשכנע משקיעים פוטנציאליים לפתוח את הכיס אלא חיונית עבור היזמים, שרק כך יכולים לדעת במידה סבירה של ודאות שכדאי להם לצאת לדרך – שעשויה להיות ארוכה ורצופת מכשולים.
תוכנית עסקית איכותית כוללת תיאור של הבעיה שאותה מנסה לפתור הסטארטאפ, תיאור של דרך הפיתרון, תיאור פלח השוק הפוטנציאלי (כולל התייחסות אל קהל היעד וגם אל חסמי הכניסה לשוק הרלוונטי), התחרות שצפויה למוצר/שירות לכשיושלם הפיתוח, תיאור אסטרטגיות השיווק שייבחרו כולל הדרכים למתג את החברה והמוצר/שירות, תחזיות הכנסות והוצאות (שכוללות באופן טבעי גם תמחור של המוצרים/שירותים) וכן התייחסות לעובדי הסטארטאפ – אלה שכבר מועסקים בו ואלה שיתווספו בשלבי ההתפתחות השונים.
למעשה תוכנית עסקית מאפשרת לבחון על-סמך תמונת מצב מפורטת מדויקת הן את ההיתכנות הטכנולוגית של הרעיון והן את ההיתכנות העסקית. בנוסף נהוג לכתוב תקציר מנהלים, שמאפשר למשקיעים (שמן הסתם מוצפים בבקשות השקעה מצד סטארטאפים רבים) להבין תוך זמן קצר מאוד אם כדאי להם להתעמק עוד ולקרוא את כל התוכנית העסקית.
איך ליהנות גם ממימון וגם מסביבה מעצימה?
אחת הדרכים האפשריות לגיוס כסף לטובת הקמת סטארטאפ או כדי לפתח מיזם קיים היא חממה טכנולוגית. היתרון העיקרי של אופציה זו הוא שבנוסף לפתרון המימון מדובר גם בסביבה מעצימה שמספקת תמיכה יקרת ערך לסטארטאפ – חממות טכנולוגיות מעניקות מעטפת לוגיסטית, סיוע משפטי, עזרה בשיווק, הזדמנות לשיתופי פעולה עם גופים שונים וגם ידע וניסיון שהצטברו באותה חממה או תוכנית האצה שכבר סייעו לצמיחתם של לא מעט סטארטאפים אחרים.
החממות הטכנולוגיות מופעלות ע”י גורמים פרטיים שנבחרו במכרז ע”י המדען הראשי, וביניהם גופים עסקיים כמו מוטורולה, IBM, טבע ושטראוס, מוסדות מובילים כמו האוניברסיטה העברית ומכבי שירותי בריאות, וגופים נחשבים מתחום ההיי-טק כמו קרן הון סיכון JVP וקרן הון הסיכון פיטנגו. סטארטאפים שמתקבלים לחממה טכנולוגית זוכים לתמיכה כספית בהיקף של 2 מיליון ש”ח ומעלה, וזאת בתמורה לחלק מהבעלות על הסטארטאפ שעובר לידי מפעילי החממה.
איך “חוק האנג’לים” מעודד השקעות בסטארטאפים?
מקור מימון נוסף ונחשק במיוחד ע”י כמעט כל בעל סטארטאפ הוא האנג’לים – משקיעים ותיקים בתחום ההיי-טק שבאמתחתם כבר לא מעט סיפורי הצלחה והשקעות שהוכיחו את עצמן. היתרון העיקרי של גיוס משקיע שכזה הוא הניסיון העצום שלו, ששווה לא פחות מכסף, ובנוסף סביר להניח שרשת הקשרים שטווה אותו “מלאך” תסייע אף היא לסטארטאפ לפתוח דלתות רלוונטיות עבורו ולמצות את הפוטנציאל שלו.
התמורה הנדרשת ע”י האנג’ל עבור השקעתו היא חלק מהבעלות על הסטארטאפ, כשברוב המקרים ההשקעה מובילה גם למעורבות בניהול ובוודאי שבהתוויית הדרך.
בין האנג’לים הישראלים המובילים: יאיר גולדפינגר, דב מורן, יגאל אהובי, יוסי ורדי, ראובן אגסי, אילון תירוש, רמי ליפמן וגיגי לוי-וייס. עוד כדאי לדעת שמדינת ישראל מבקשת לעודד משקיעים פרטיים להשקיע במיזמי היי-טק, וזאת באמצעות מתן הטבות מס. תמריצי המס נכללו לראשונה בחוק ההסדרים בשנת 2011, ומאז השתנו התנאים כך שהאופציה תהיה אטרקטיבית יותר. בתחילת 2016 שונה “חוק האנג’לים” (השם המקובל לאותם תמריצי מס) וכעת מוענקות ההטבות עבור השקעה בחברות בנות 4 שנים או פחות שעוסקות בעיקר במו”פ ושהיקף ההכנסות המצטברות שלהן לא חצה את רף ה-4.5 מיליון ש”ח – כך שישנם סטארטאפים רבים שיכולים ליהנות מהמוטיבציה הגבוהה יותר של האנג’לים.
קרנות הון סיכון
אפיק מקובל נוסף של גיוס כספים לסטארטאפ הוא קרנות הון סיכון. בארץ פועלות כמה עשרות קרנות שכאלה אשר מתמחות בהשקעה במיזמי היי-טק, מתוכן כאלה גדולות ומוכרות דוגמת JVP (של אראל מרגלית), כרמל (של שלמה דוברת ואבי זאבי) ופיטנגו (של רמי קאליש וחמי פרס), כאלה שמוגדרות כמיקרו-קרנות ומתמחות בהשקעות קטנות שכמובן גם להן חשיבות גדולה עבור סטארטאפים ובפרט בראשית הדרך וישנן גם קרנות הון סיכון זרות, הרי ההיי-טק הישראלי נחשב לסיפור הצלחה מרשים בכל העולם.
חשוב לדעת שגיוס הון דרך קרנות ייעודיות אלה הינו תהליך מורכב ולעתים קרובות גם מתסכל, שהרי לאף יזם לא קל לקבל שלל תשובות שליליות. כדאי ללמוד מעט, ואולי בעצם לא מעט, אודות כל קרן הון סיכון ולהתמקד באלה הרלוונטיות לסטארטאפ שלכם מבחינת תחום הפעילות (קלינטק, פודטק, ניו מדיה וכו’) ומבחינת השלב ההתפתחותי שלו (כך למשל ישנן קרנות אשר מתמחות בהשקעה בשלב ה-Pre Seed ואילו אחרות מעדיפות לתמוך בסטארטאפ שהגיע לסיבוב ראשון).
הבנקים המסורתיים בחזית הטכנולוגיה והחדשנות
גם הבנקים הגדולים, שלעתים נתפשים כגופים שמרניים יחסית, משקיעים במיזמי היי-טק וכבר סייעו ללא מעט סטארטאפים לקום ולצמוח.
הדוגמה הטובה ביותר היא לאומיטק, זרוע ההיי-טק של בנק לאומי אשר משקיעה במיזמים בתחום בהיקף כולל של לא פחות מ-2 מיליארד ש”ח, ובנוסף מתמחה בסיוע לחברות הזנק ובפרט בכל הקשור לפן הפיננסי של התפתחותן. אגב, בנק לאומי תומך בתחום ההיי-טק גם דרך קרנות הון סיכון שונות (למשל כרמל ופיטנגו) ובדרכים נספות.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו