הנוסחה שתביא אתכם להיי־טק

ביום שני הקרוב זה יקרה, כ־160 אלף תלמידי כיתות י"א ו־י"ב ייגשו לבחינה שנחשבת לאימתנית ביותר - בחינת הבגרות במתמטיקה. שעות של פתרון תרגילים, מורים פרטיים ולא מעט חרדות יתנקזו אל תוך הבחינה, שבמידה מסוימת יש ביכולתה לקבוע את עתיד הנבחנים. 

במשרדים של חברת מיקרוסופט בהרצליה אנחנו פוגשים שלושה מנכ"לים שהבגרות במתמטיקה כבר מזמן מאחוריהם: יורם יעקובי (59), מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון. לצידו יושבים גיא אזרד (45), מנכ"ל מארוול ישראל - שעוסקת בפיתוח שבבים; ורפי מרגליות (43), מנכ"ל HPE ישראל המספקת תוכנות לתכנון, פיתוח, בדיקה ואבטחת מידע.

בימים אלה שלוש החברות האלה וחברות ישראליות אחרות משקיעות משאבים ומאמצים רבים על מנת לגייס מהנדסים במקצועות המחשב, אלא שהשוק הישראלי סובל ממחסור. שלושתם מאמינים כי לימודי המתמטיקה ועידוד תלמידים לבחור במסלול של 5 יחידות - יביאו לאחר מכן להגדלת מספר הסטודנטים שילמדו, למשל, מדעי המחשב, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים במוסדות להשכלה גבוהה.

על פניו זה יכול להיות טוב לכל הצדדים, אלא שבתווך עומדים מערכת החינוך, וכן ההורים והתלמידים עצמם - שלא פעם מעדיפים לטמון את הראש ברשתות החברתיות.

"הכל עניין של היצע וביקוש, יש היום ביקוש מטורף למהנדסים", מסביר רפי מרגליות מ־HPE, "קודם כל על ידי החברות הטכנולוגיות, ושנית - התעשייה היום היא תעשיית תוכנה - גם הבנקים, חברות התקשורת, חברות התחבורה - כולם מגייסים מהנדסים. זו בעיה עולמית". יורם יעקובי מוסיף כי "הדבר העיקרי שאני אומר להורים ולמורים הוא להכין את הילדים לקריירה העתידית. להסתכל מה עושים היום זה פחות רלוונטי, יותר חשוב שננסה לחשוב מה יקרה בעוד 20 שנה". 

הורים מבינים שזה מה שהילד שלהם "צריך"?

"זה תהליך, אני תמיד מדבר עם מה שאני קורא 'השילוש הקדוש' שזה הורים, מורים ותלמידים, כי הם משפיעים על בחירת התלמיד. אני חושב שתלמידים יותר מבינים את זה, ולהורים יותר קשה. בסופו של דבר זה תלוי בהמון גורמים, אין תשובה כללית. אני חושב שיותר ויותר הורים מבינים שהעתיד הוא שם".

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ: "אני מקווה שנכפיל את מספר בוגרי 5 יחידות מתמטיקה ומדעים, כך שתלמיד אחד מתוך חמישה יהיה בוגר 5 יחידות. זה ייתן לו מפתח להמשך החיים - בכל תחום שיבחר" // צילום: יוסי אדסט

רפי מרגליות: "אני חושב שבארץ בשנים האחרונות המודעות בפריפריה גדלה מאוד - בעזרת היוזמה של 'לתת חמש' (5 יחידות מתמטיקה; נ"ד) ואולימפיאדות המדעים והסייבר, וזאת לצד שילוב של המדינה והתעשייה עם הרבה פילנתרופיה".

עם זאת, גם ביקורת יש. "מורים לפעמים מוותרים בקלות לתלמידים", אומר גיא אזרד, "ההבנה אצל מורים מהן טכנולוגיה ותעשייה היא חשובה, כי הם המנהיגים ביומיום, וזה חסר אצל חלק מהם".

יורם יעקובי מוסיף: "התוכנית 'לתת חמש' התחילה כי ראינו מורים שאומרים לתלמידים שלהם 'אל תלמדו 5 יחידות, תלמדו 4 יחידות', כי זה יותר קל ותקבלו ציון יותר גבוה. אלא שהמצב כיום השתנה - המורים נמדדים על איכות תעודת הבגרות ועל כמות התלמידים שניגשים ל־5 יחידות. בעבר, בבתי ספר בפריפריה לא יכולת ללמוד 5 יחידות מתמטיקה, כי לא היו מורה או מגמה כזאת". 

 

לשמור על הפער היחסי

יש מי שטוען שבשנים האחרונות ישראל הולכת ומאבדת את הובלתה בתחום. השר נפתלי בנט בעצמו טען כי האיום של לימודי המתמטיקה הוא איום אסטרטגי, ולכן יש צורך בתוכנית לאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה.

יורם יעקובי מסביר כי גם גודלה של מדינת ישראל משפיע על המצב: "אנחנו מדינה קטנה. כמות המהנדסים שאנחנו מייצרים פה בשנה זהה למה שאוניברסיטה הודית אחת מייצרת בשנה. בסופו של דבר יש מספר קטן של מהנדסים, ובשלב מסוים הוא ייגמר. זה יכול להאט את ההתפתחות שלנו כמדינה, אלא אם כן נצליח להביא עוד תלמידים אל תוך המקצוע הזה".

גיא אזרד: "נוכל לעשות הרבה יותר אם יהיו לנו כלים. המון מרכזי פיתוח רוצים לגדול ולא יכולים, הם נחסמים בגלל מחסור בכוח אדם. ואז חברות מחפשות מהנדסים במקומות אחרים, כי אנחנו לא מצליחים לספק את מה שאנחנו מצפים לו".

אז מה האינטרס של חברות בינלאומיות להישאר כאן?

"העומק הטכנולוגי שקיים פה יחד עם תרבות טכנולוגית אחרת, שבאה לידי ביטוי בכך שאנחנו הובלנו, ואז מדינות כמו סין והודו הצליחו לסגור את הפער. אנחנו חייבים לשמור על הפער היחסי באופן תמידי. זה אומר להביא יותר 'כוכבים' לתוך החברות שלנו ולפתח טכנולוגיות חדשות, ופחות דברים רוטיניים או שמשמרים ידע קיים".

מה לגבי הסיוע שאתם מקבלים משאר הגורמים, למשל משרדי הממשלה השונים?

"כולם מאוד רתומים לעזור", אומר רפי מרגליות, "כל גורם ממשלתי שאנחנו עובדים איתו עוזר מאוד, הבעיה העיקרית היא שכיום העלות בישראל - בגלל חוסר ההיצע במהנדסים - היא מאוד גבוהה. לכן האתגר להצדיק מהנדסים בישראל מול מהנדסים במקומות אחרים הוא יותר קשה".

יורם יעקובי: "משרד החינוך עוזר בכל דרך אפשרית עם 'לתת חמש' ועוד תוכניות סייבר. אלו תוכניות שחברות טכנולוגיה באירופה חולמות לקבל ממשרד החינוך שלהם. גם משרד הכלכלה פתוח להקשיב איך להביא כוח אדם להיי־טק - אם על ידי הסבות או הבאת אוכלוסיות חדשות לענף".

אתם חושבים שמדובר בפוטנציאל לא ממומש?

"בשנתיים הקרובות אנחנו רוצים להתמקד בסיוע למגזר הערבי להשתלב בהיי־טק", אומר רפי מרגליות, "שם יש הרבה חסמים, בעיקר תרבותיים. אם מסתכלים על כמות הסטודנטים הערבים בטכניון - זה השיעור הכי גבוה שהיה אי פעם. אבל עדיין יש חסמים בראיונות עבודה, בכפר ובמשפחה. הם בוחרים במקצועות מסורתיים כמו רופא, מורה, עורך דין - שם הם מאמינים שהם לא יופלו, ואנחנו צריכים להראות להם שגם בהיי־טק זה אותו דבר". 

מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי בקרב הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות יש 6,727 סטודנטים הלומדים הנדסה בתחום ההיי־טק; 6,676 סטודנטים לומדים מדעי המחשב ו־478 סטודנטים לומדים מערכות מידע.

"אנחנו לא נוכל לעמוד ביעד שהאקדמיה הציבה לעצמה של תוספת 40% סטודנטים למקצועות היי־טק הכוללים הנדסת מחשבים, מדעי המחשב ודומיהם - בלי שהתיכונים יוציאו תלמידים עם 5 יחידות מתמטיקה", אומרת יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' יפה זילברשץ.

"תלמידי התיכון של היום הם הסטודנטים של המחר, ועל כן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וגם עם אנשי התעשייה".

 

נולדים לתוך הטכנולוגיה

יורם יעקובי (59) נולד וגדל בקריות, ב־1984 הצטרף לחברת אינטל ותשע שנים לאחר מכן עבר לעבוד במיקרוסופט. במשך 11 שנים שימש מנהל פרויקטי פיתוח תוכנה מגוונים. ביולי 2011 נכנס לתפקידו כמנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל.

"אני חושב שהמהנדסים הצעירים של היום נולדו לתוך עולם טכנולוגי לגמרי", אומר יעקובי, "כשאני למדתי מדעי המחשב - אף אחד כמעט לא ידע מה זה, פרט לאנשים שהיו איתי בפקולטה בטכניון. היום חבר'ה שהם מהנדסים צעירים נולדו לתוך טכנולוגיה, וגם מי שלא מהנדס אוחז בידע טכנולוגי כלשהו - כי יש לו טלפון סלולרי. כמו כן, אנשים מחפשים להשפיע על העולם, בכל מיני מובנים".

גיא אזרד: "היום יש חשיפה גדולה יותר, העולם פתוח. הדור של היום מבין מה זה פיתוח ומה זו טכנולוגיה. כשאנחנו גדלנו הטכנולוגיה לא היתה זמינה כמו היום. היום כל ילד מבין מה זה לפתח אפליקציה, מה זה אינטרנט ואיך הוא עובד - וזה משהו שמגרה אותם". 

אזרד (45) עשה את כל הדרך מלמטה ועד לפסגה: הוא נולד וגדל בחיפה, כנער היה רוכב אופניים מקצועי והשתתף בתחרויות. כשהחל ללמוד עשה מכינה בטכניון ולפני כ־20 שנה, כשהיה סטודנט, החל את דרכו בחברת מארוול. הוא עבד שם במשך עשור ועזב לטובת סטארט־אפים בתחום השבבים. בשנת 2015 חזר למארוול ישראל ושימש סגן נשיא החברה העולמית וסמנכ"ל פיתוח.

לפני כחודשיים, 20 שנה אחרי שהצטרף בפעם הראשונה למארוול כסטודנט, הוא מונה למנכ"ל החברה. "ההורים שלי לא היו אקדמאים. אין שום ספק שהם יכלו להיות, רק שלא היו להם האמצעים", הוא אומר.

"הדבר היחיד שהיה חשוב להוריי הוא שתהיה לנו, הילדים, השכלה, ושנצליח בלימודים. זה בער בעצמותיהם. אני חושב שלהסביר להורים שזה העתיד של הילדים שלהם - זה פקטור מאוד חשוב. אפשר לעשות יותר בלהגיע אליהם ולהסביר מה זה אומר ללמוד מתמטיקה ומדעים. לפעמים גם להורים קשה. ילד בפריפריה שמתקשה ואין לו הורים אקדמאים שיכולים לסייע לו - לעיתים נשאר לבד, שלא כמו במרכז, שם יש שיעורים פרטיים וארגונים תומכים. האתגר האמיתי הוא המערכת התומכת". 

רפי מרגליות הצטרף לחברת HPE בשנת 1998 בתפקיד של מתכנת, כשסיים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בשנת 2005 עבר למטה החברה בקליפורניה. ב־2011 חזר לישראל וכעבור שנתיים מונה לתפקיד מנכ"ל מרכז הפיתוח. "המשרדים שלנו ממוקמים ביהוד, ויש הרבה עבודה עם בתי הספר ביהוד ובאור יהודה. המשרדים הוקמו שם מתוך ראייה חברתית - להקים את זה באזור פריפריאלי. החבר'ה אצלנו מבקרים בבתי הספר ומביאים את התלמידים אלינו כדי לחשוף אותם להיי־טק - להבין איך נראה מרכז פיתוח ולכוון אותם למדעים".

יורם יעקובי: "פעם בחודשיים אני מגיע לבית ספר בפריפריה ונותן הרצאה על מקצועות העתיד. הייתי לאחרונה במג'דל שמס, בטירת כרמל ובכפר מראר בגליל. אני תמיד מתעקש שיהיו שם גם מורים, גם תלמידים וגם הורים - שכל השלושה יהיו נוכחים".

 

הבור שחייב להתמלא

בחזרה ללימודים. ביום שלישי שעבר ניגשו כ־14 אלף תלמידי כיתות י"א-י"ב לבגרות במדעי המחשב. לשם השוואה, בשנת 2015 ניגשו לבחינה 7,091 תלמידים. גם מספר הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת 5 יחידות קפץ.

"בגילי לא היתה מתמטיקה ברמה של 5 יחידות, היו הקבצות", אומר יורם יעקובי ומחייך כשאנחנו מניחים מולו את בחינת הבגרות ב־5 יחידות ממועד החורף האחרון. "האם יש סיכוי שאני אפתור את זה? אני מניח שכן. יש היום יחס די ישיר בין מי שלמד 5 יחידות מתמטיקה לבין מי שהולך ללמוד מדעי המחשב. זה אמנם לא תנאי הכרחי, אבל מתוך כל הסטודנטים שלמדו מדעי המחשב - 91% עשו 5 יחידות מתמטיקה. יש קשר.

"מנגד, אם תשאל אותי כמה מתעסק פה מהנדס באלגברה ובטריגונומטריה - לא הרבה. אני חושב שמה שהכי חשוב במתמטיקה למחשבים זה מה שנקרא לוגיקה. הרבה מהמתמטיקה שנלמדת בתיכון או באוניברסיטה - אין לה שום שימוש יותר מאוחר. היא משמשת יותר סנן של אנשים". 

איך אתם זוכרים את לימודי המתמטיקה?

"אני מת על זה. מתמטיקה היא בסופו של דבר צורת חשיבה, זו הלוגיקה שלוקחת אותך לכל השלבים", מגלה גיא אזרד, ורפי מרגליות מוסיף - "אני מאוד נהניתי ועד היום אני לא סולח למורה שלי שהורידה לי את הציון במתכונת. קיבלתי בבגרות 100. שלושתנו עשינו את המעבר מהעולם הטכנולוגי לעולם העסקי, אבל כל מה שאנחנו עושים מושתת על הדברים האלה. מתמטיקה וקודים הם כמו שפה".

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, שמסייעת למערכת החינוך בישראל לבלום את ההידרדרות במצוינות בלימודי המתמטיקה, מסביר: "מה שקרה בעשור האחרון הוא שפחות ופחות תלמידים למדו ל־5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה, וכתוצאה מכך בהמשך הדרך, בחברות היי־טק שבונות את אומות הסטארט־אפ יש פחות ופחות מועמדים למשרות האלה. הסיפור של מתמטיקה ופיזיקה בתיכון התגלה כבור שעד שהוא לא מתמלא קשה להתקדם".

הורביץ מספר כי "בשנתיים האחרונות המאמץ נושא פירות, ויותר תלמידים בוחרים ללמוד 5 יחידות, והכיתות הופכות יותר ויותר צפופות. כל המדינה נמצאת בשלוש השנים האחרונות בעלייה מסחררת בלימודי המתמטיקה ומספר התלמידים כמעט הכפיל את עצמו, אבל האתגר בפריפריה הוא הרבה יותר חשוב ומשמעותי כדי להרחיב את מעגל המצוינות".

אבל נותנים להם את הכלים?

"אחד הדברים החשובים היה להבין שיש מחסור גדול של מורים בארץ בכלל, ובפריפריה בפרט. עכשיו יש יותר מורים ואנשי היי־טק עושים הסבה ומלמדים שם, למרות שזה לא היה דבר פשוט.

"כמו כן, יש תוכנית לאומית ללימודי מתמטיקה ויש תוספת משמעותית של שעות הוראה לטובת תגבור לימודי מתמטיקה. גם חברות היי־טק התגייסו ושולחות מהנדסים וראשי צוותים לבתי הספר כדי להרצות לעידוד המוטיבציה".

מה אתה צופה בתחום בעוד כחמש שנים?

"אני מקווה שנכפיל את מספר בוגרי 5 יחידות מתמטיקה ומדעים, כך שתלמיד אחד מתוך חמישה יהיה בוגר 5 יחידות. זה ייתן לו מפתח להמשך החיים - בכל תחום שיבחר". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו