את הרגע ההוא, יותר משלושה עשורים לפני שמונה לשגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן לא ישכח. מעטים הצעירים שזוכים לפגוש את נשיא ארה"ב, אבל הוא זכה - כשרונלד רייגן הגיע כאורחו של אביו, הרב המקומי מוריס פרידמן, כדי לשאת דברים בפני הקהילה היהודית. רייגן הרפובליקני אמר לקהל כי ארה"ב לא תפקיר עוד את ישראל באו"ם, וכי תעמוד לצידה במלחמתה. בשימוע שנערך לו בוועדת החוץ של הסנאט, אמר השגריר המיועד כי אותו נאום, אי אז ב־1984, שינה את דרך הסתכלותו על העולם.
אפשר לשער שמילותיו של רייגן חלפו בראשו של פרידמן (57) גם השבוע, כשהגיע לישראל כדי להגיש את כתב האמנה שלו לנשיא המדינה ראובן ריבלין. בתפקידו הנוכחי יוכל לממש את החזון שהובע באותו נאום, והוא נרגש; מההזדמנות, וגם מעצם הביקור בירושלים ("אין דומות לה", הוא אומר במהלך הראיון).
כיפה? רק מחוץ לעבודה
דיוויד מלך פרידמן (קראתם נכון: זה שמו האמצעי) נולד ב־1959 בעיירה נורת' וודמר בניו יורק. כילד שקל ללכת בעקבות אביו ולהפוך לרב, אך לבסוף בחר בקריירה משפטית ושימש עורך דין באימפריה העסקית של טראמפ. משרד עורכי הדין שהקים תרם רבות לשימור המותג ששמו טראמפ בשנים הסוערות שחווה שוק הנדל"ן בארה"ב במהלך העשור הקודם, אך ההיכרות המקצועית ביניהם הפכה לחברות של ממש. היחסים התהדקו בגלל אירוע אחד בשנת 2005, לאחר שאביו של פרידמן נפטר. טראמפ, נכתב בעבר ב"ניו יורק טיימס", ביצע אז מחווה יוצאת דופן: הוא התעקש לצאת לנסיעה של שלוש שעות, בעיצומה של סופת שלגים, כדי להשתתף בניחום אבלים. הם שוחחו ארוכות, על האבות של שניהם ועל החיים בכלל.
המעשה המרגש הזה נחקק בליבו של פרידמן. לא משנה מה יגידו על הנשיא - ואין ספק שיגידו - הקשר ביניהם יישאר איתן. "יש לי יחסים חמים מאוד עם הנשיא", אומר פרידמן ל"ישראל השבוע", "בטח אדבר עימו הרבה, בעיקר כי אני נהנה לעשות זאת. אני מקווה שלא בגלל משברים".
פרידמן עם הנשיא ריבלין, השבוע עם כניסתו לתפקיד // צילום: נעם ריבקין פנטון
הוא אמנם אמריקני (וניו־יורקי) בכל רמ"ח איבריו, אבל קשריו לישראל ולציונות ושליטתו בעברית הופכים אותו לבן בית פה. עד כדי כך, שגורמים בשמאל האמריקני טענו שלא יוכל לייצג את ארה"ב נאמנה; הן מפני שסייע, כאזרח פרטי, בגיוס כספים עבור עמותה הקשורה לבית אל, והן בשל התבטאויותיו בעבר, שנתפסו כהבעת סלידה מחזון שתי המדינות. הוא קנה בעבר דירה בירושלים, ולפי דיווחים קיים את בר המצווה שלו בכותל המערבי. ב־BBC אף פורסם כי במרוצת השנים ביקר בארץ יותר מ־100 פעמים. לא מפתיע, אם כן, שהאיש ששימש "מר ישראל" בצוות הקמפיין של טראמפ לנשיאות מכהן באותה המשרה גם בממשלו.
הוא חובש כיפה, אבל מעדיף להסיר אותה כשהוא נמצא בעבודה; גם זה ביטוי לכישורים דיפלומטיים. פרידמן מתכנן להיות שגריר יהודי וציוני בדרכו שלו - ובעיקר בדרכו של טראמפ, שסיפור החברות ביניהם ראוי לכתבה נפרדת.
"השלום - בעדיפות גבוהה"
מר פרידמן, האם לאחר הפגישה עם ראש הממשלה אתה מודאג מהמצב שאליו אתה נכנס?
"לא, בכלל לא. השיחה היתה מצוינת. הרבה לפני שהייתי שגריר, הייתי גאה מאוד בראש הממשלה. אני חושב שהוא אחד הגיבורים הגדולים של ישראל. זה כבוד גדול להיפגש עימו. דיברנו על הרבה נושאים חשובים, והיתה לנו שיחה מצוינת".
האם דיברתם על התקרית בין הישראלים לאמריקנים בנוגע לביקור טראמפ בכותל המערבי?
"לא דיברנו עליה. אני לא בטוח מה נאמר בתקרית הזאת, כי לא הייתי שם. מדובר באי הבנה, ומה שחשוב יותר: אם זה אכן נאמר, מי שאמר את זה (שהכותל המערבי הוא שטח כבוש; ש"צ וא"ל) לא עשה זאת בשם ארה"ב, ולא רשאי לדבר בשמה בנושאי מדיניות. לא היה באמת שום דבר בכך. התקשורת לא עשתה צדק בעניין. ניפחו את זה".
בוא נדבר על ביקור טראמפ. האם אתה יודע מה יאמר בישראל?
"אני חושב שזה יהיה נאום טוב וחיובי מאוד. העם בישראל ירגיש טוב לגביו".
לפני הבחירות אמרת שתופתע אם הביקור הראשון לא יכלול את ישראל. האם אפשר לומר, אם כן, כי אתה אחד מיוזמי הביקור הזה?
"זה לא דרש יותר מדי עידוד. למזלי, צדקתי. אף אחד לא היה צריך לדחוף את הנשיא. הוא תמיד רצה לעשות זאת (לבקר בישראל; ש"צ וא"ל) כחלק מהביקור הראשון שלו. הוא מקיים את הבטחותיו".
האם העובדה שמדובר בנשיא הראשון שמבקר בכותל במהלך כהונתו נועדה לשדר מסר?
"אני חושב שהביקור בכותל, הנאום שיישא והשיחות עם רה"מ מבטאים כולם אותו רעיון: הנשיא מנתק את מה שהיה בשמונה השנים האחרונות. הוא ייתפס גם בתודעה וגם בפועל כפרו־ישראלי מאוד".
הנשיא יבקר גם בערב הסעודית לפני הגעתו לישראל. האם לדעתך יבוא עם תוכנית מוסדרת לשלום?
"אני חושב שצריך להסתכל על שני הביקורים כעל ביקור אחד עם רעיון משותף. הרעיון הוא להושיט יד לכל הדתות בעולם ולמאמינים רודפי השלום של שלוש הדתות באזור. אני משוכנע שהנשיא לא יגיע לישראל עם תוכנית ספציפית או מפת דרכים. הוא הבהיר כי בהתחלה הצדדים צריכים לשבת יחד ללא תנאים מוקדמים, בתקווה שהדבר יוביל לשלום. ארה"ב כבר הבהירה בכמה ממשלים כי לא תכתיב כיצד הם (ישראל והפלשתינים: ש"צ וא"ל) צריכים לחיות יחד, הם יצטרכו להחליט בעצמם. הנשיא מסכים עם קביעה זו".
הוא מעורב בתהליך השלום כבר מההתחלה, שלא כמו ברק אובאמה. מה המשמעות של זה?
"הוא יהיה מעורב בהתחלה. זו עדיפות גבוהה מבחינת הנשיא. זה לא משהו שהוא רוצה להשאיר לתאריך מאוחר יותר. כשאכפת לך ממשהו, אתה עוסק בו כבר בהתחלה. אין ספק שנגמרה המדיניות של אובאמה, והשינוי דרמטי. הוא לא יוביל מאחור, והוא יהיה מעורב באזור. האזור סבל מפני שארה"ב לא הובילה. הנשיא נחוש לתקן את הנתיב הזה".
אנחנו משערים שראית את הדיווח ב"ישראל היום", שלפיו רק כמה מאות יחידות דיור נבנו בירושלים בתקופת אובאמה בגלל הקפאה בפועל. האם עלינו לצפות למשהו אחר מהנשיא הנוכחי?
"איני רוצה לדבר בשם הנשיא, אבל אם תבדקו מה אמר על ההתנחלויות עד כה, העמדה שלו היתה שונה מהותית מזו של אובאמה. הוא לא אמר שהן מכשול לשלום. הוא לא אמר שהוא מעוניין בהקפאה. הוא אמר שהוא רוצה להגיע להבנות עם הממשלה בישראל בשאלה איך יתקדמו ההתנחלויות. הוא מודע לכך שהממשלה צריכה למצוא מקום חלופי למפוני עמונה. גם בתקציר השיחה עם אבו מאזן ראיתם שהוא (טראמפ; ש"צ וא"ל) לא אמר דבר בנושא ההתנחלויות. ב־2009, כשמזכירת המדינה דאז קלינטון דרשה הקפאה של ההתנחלויות, אבו מאזן לא הגיע לשולחן למרות זאת. פה אין לנו שום דרישה להקפאת התנחלויות, ואבו מאזן מעוניין להיפגש עם נתניהו ללא תנאי מוקדם - אם נאמין למילתו".
מה לגבי דרישת חברי הקונגרס לאפשר לאמריקנים שנולדו בירושלים לרשום בדרכונם את ישראל כמקום לידה?
"זה נושא שהנשיא יתייחס אליו בעתיד. זה לא משהו שדיברתי איתו עליו".
כשגריר בוודאי תהיה לך השפעה, שכן השגרירות היא שמנפיקה את הדרכונים.
"באופן טכני השגרירות מנפיקה את הדרכונים, אבל זה חלק ממכלול של סוגיה גדולה יותר. הנשיא חושב על זה ברצינות ובזהירות רבה, והוא יקבל את ההחלטה הנכונה בזמן המתאים".
גישה פרקטית, לא אקדמית
טראמפ רוצה להגיע לעסקה, ואתם מכירים מעולם העסקים. איך יושפעו שיחות השלום?
"כדי שיהיה הסכם הצדדים צריכים לרצות הסכם, לא הנשיא. הנשיא, אני חושב, יכול לסייע. במובנים רבים, הוא שונה ומוכשר יותר מקודמיו בתפקיד, כי זה מה שעשה כל חייו. זה לא אומר שהוא יכריח אנשים לעשות מה שהם לא רוצים לעשות, או שידרוש מהם לאמץ גישה ספציפית. הוא טוב במציאת מכנה משותף ובהובלת הצדדים להיות מרוצים מהתוצאה. טראמפ גם הביא לגישה פרקטית, ששונה מהגישה התיאורטית והאקדמית של קודמיו. זה לא אומר שהכל יהיה בסדר באורח קסם, כי יהיה צריך למצוא מכנה משותף. זה השלב הראשון".
האם תעבוד מירושלים או מתל אביב?
"זאת מדינה קטנה (צוחק). אני אישן במקום הקרוב ביותר למקום שבו אצטרך להיות ביום למחרת. אנוע הלוך ושוב בציר ירושלים־הרצליה. אני מניח שאירוח של אירועים רבי משתתפים יתקיימו בהרצליה. ירושלים זו ירושלים, כמובן; היא לא דומה לשום מקום אחר בעולם. פה נמצאת הממשלה הישראלית. אני מניח שאבלה חלק גדול מזמני פה".
האם תחצה את הקו הירוק ליהודה ושומרון?
"כפי שאתם יודעים, הייתי ביהודה ושומרון אינספור פעמים. יש לי חברים שם ונטלתי שם חלק בגיוסים למטרות צדקה. אני מאמין שאהיה שם חלק גדול מהזמן במסגרת עבודתי, ואם אפשר, אהיה גם בערים הפלשתיניות. כתייר קשה להגיע לרמאללה או לערים פלשתיניות, ואני חושב שאהנה לראות זאת מקרוב. בעבר לא היה נהוג שהשגרירים נוסעים ליו"ש, ואשמח לעשות זאת אם תהיה לי הזדמנות".
"לא יבוא לישראל עם מפת דרכים". נשיא ארה"ב דונלד טראמפ // צילום: רויטרס
האם תמשיך לתרום לגורמים מעבר לקו הירוק?
"נאלצתי להתפטר מתפקידי בעמותת הידידים האמריקנים של מוסדות בית אל. אני לא מגייס כספים לשום עמותה ישראלית, אך אוכל לתמוך כאזרח פרטי".
האם תהיה מוכן להיפגש עם מתנחלים בפומבי?
"אהיה מוכן להיפגש עם כל מי שרוצה לדבר איתי על הדרך לחזק את היחסים בין ישראל לארה"ב: מתנחלים, פלשתינים, ערבים־ישראלים, ישראלים בשמאל ובמרכז ואמריקנים מכל קצות הקשת הפוליטית. אני פתוח לשמוע נקודות מבט של כל אחד".
האם תנסה לבטל את החלטת האו"ם 2334, שקבעה כי ההתנחלויות אינן חוקיות?
"ההחלטה היתה בלתי מוצדקת ונוראית. היא כתם מביך על האו"ם. אני נבוך מכך שארה"ב לא נכנסה בעובי הקורה להטיל את הווטו שלה. אנו לא יכולים לבטל באופן חד־צדדי את החלטות מועצת הביטחון, אבל אני חושב שהשגרירה ניקי היילי עובדת יום ולילה כדי לשנות את הכיוון באו"ם; שיהיה פחות אנטי־ישראלי. אני לא יודע אם האו"ם יהיה אי פעם פרו־ישראלי - אבל היא עובדת קשה מאוד כדי לשנות את הפרספקטיבה שלו. אני מקווה שהיא ועבודתה זוכות להערכה בישראל, כי היא עושה הרבה מאוד למען ישראל".
האם אתה תומך בהפיכת ישראל לחברה זמנית במועצת הביטחון?
"בטח. בוודאי".
לא רק השוטר של העולם
אתה יהודי־אמריקני, כמו שגרירים קודמים של ארה"ב. האם נכון להציב כאן שגריר יהודי־אמריקני? האם הבחירה הזו עלולה לעורר קונפליקט?
"לא ראוי להדביק סטריאוטיפים לאפרו־אמריקנים או להיספנים, ולכן לא ראוי לעשות כך גם לאמריקנים יהודים, דתיים או לא. יש יהודים עם דעות שונות, והדעות שלי הן הדעות שלי. לא נבחרתי כי אני יהודי, אלא כי אני זוכה לאמון הנשיא. הנשיא מעריך את מחויבותי לישראל. ההחלטה למנות אותי כשגריר ולהכריז עלי היתה, יותר מכל דבר אחר, הצהרת תמיכה בישראל. זאת היתה המטרה שלו. נקווה שכשאסיים את שירותי כאן, אנשים יסכימו שההחלטה למנות אותי חיזקה את ישראל".
בישראל תוהים איך תשפיע העובדה שבתו, חתנו ונכדיו של טראמפ יהודים.
"כשאתה במצב של מנהיגות וזה קשור אלי ואל הנשיא, אתה עושה את העבודה שלך. אנשים שמשערים אם אדם יהיה טוב או רע לפי הילדים שלו והדת שלהם, חוטאים לעיקר. צריך לעשות את הדבר הנכון עבור המדינה שלך. זה התפקיד שלי ולשם כך מוניתי. כל דבר אחר לא כל כך רלוונטי".
בקרוב יפוג הצו הנשיאותי שמקפיא את העברת השגרירות. יש לך חלק בהחלטה. מה תמליץ?
"אני יודע שהנשיא חושב על זה (ברביעי דווח כי טראמפ החליט לפי שעה לא להעביר את השגרירות, כדי לא להלהיט את הרוחות; ש"ז וא"ל). הוא מתייעץ עם כל מי שרלוונטי. אני מביע את דעתי כל הזמן ולא מתבייש, אך אני מציע רק דעה אחת".
הנשיא הצהיר על מדיניות "אמריקה תחילה", ועכשיו הוא מנסה לפתור את הסכסוך הישראלי־פלשתיני. מדוע הוא נכנס לקלחת הזו?
"'אמריקה תחילה' אין פירושו שארה"ב תפסיק את מעורבותה בעולם. נהפוך הוא: לטענת הנשיא, הפירוש הוא הגברת המדיניות בעולם, ובייחוד במזרח התיכון. אף שתמיד ירצה לעשות מה שטוב עבור האמריקנים, הוא ישים את המעורבות האמריקנית בקדמת הבמה".
אבל הוא לא רוצה להיות השוטר של העולם.
"יש הבדל בין להיות מעורב ולנסות להביא לעולם שלו וטוב יותר, לבין להיות השוטר של העולם. במידה מסוימת, כשאתה מעורב אתה יכול לגרום למדינות נוספות לשאת בנטל, אותו נטל שהנשיא חושב שבעבר הן לא לקחו בעצמן.
"יש הרבה ניואנסים. הנשיא חושב שמעורבות במדיניות חוץ נותנת אופציה להרחיב את השותפות עם מדינות אחרות, על מנת להשיג יעדים שבעבר (ארה"ב; ש"צ וא"ל) היתה צריכה להשיג בעצמה".
"היחסים עמוקים מפוליטיקה"
איזה תפקיד ישראל תקבל במזרח התיכון?
"ישראל היא מעצמה אזורית. היא בעלת כלכלה חזקה באופן יוצא מן הכלל, וכמובן צבא יוצא מן הכלל. יש לה כלכלה חזקה שגדלה בקצב מהיר יותר מאשר כמעט כל מקום אחר בעולם.
"במובנים רבים, יחסית למדינה בגודלה, היא מדינה יוצאת מן הכלל באזור. אני חושב שהעולם משתנה. המדינות המוסלמיות המתונות מוכנות להתקרב לישראל. אולי זה ייקח זמן, אבל הכיוון נכון. ישראל היא בעלת הברית האסטרטגית החשובה ביותר של ארה"ב באזור. אני לא חושב שיש נתיב לייצוב המזרח התיכון ללא ישראל".
האם תתמוך בברית צבאית לקיום ברית הגנה בין ארה"ב לישראל, דוגמת נאט"ו?
"ארה"ב מקבלת הרבה בזכות היחסים עם ישראל, וישראל, כמובן, מקבלת הרבה בזכות היחסים עם ארה"ב. בכל הקשור לנוכחות הצבאית של ישראל באזור, הברית הנוכחית באה במחיר נמוך למדי עבור ישראל. ישראל ממלאת תפקיד מרכזי באזור, במובנים שלא היו קיימים בשנים עברו".
האם הנשיא ינסה לשכנע את ישראל לבצע ויתורים נוספים על ידי הבטחת הטבות נוספות?
"כמעט אי אפשר לענות על שאלה כזו. מלכתחילה אני לא בטוח שישראל אי פעם תתבקש לבצע ויתורים. אני לא יודע כיצד המו"מ ייראה בנוגע לוויתורים האלה. קשה לענות על שאלה כזו".
אם השגרירות האמריקנית תועבר לירושלים, זה יהיה חלק מהסכם אזורי?
"אני לא יודע. לגבי השגרירות, אתן לנשיא לדבר על עמדתו בעצמו. יש כל מיני תסריטים אפשריים. בשלב זה הכל ספקולציות".
"בינתיים הכל ספקולציות". שגרירות ארה"ב בתל אביב // צילום: יהושע יוסף
מה עמדתך בסוגיית ג'ונתן פולארד?
"באופן אישי, אני חושב שהוא סבל מספיק. צריך לאפשר לו להגיע לישראל כל עוד הוא בריא דיו. כמובן, כלל לא דיברתי עם הנשיא על כך".
האם הקשר בין ישראל לארה"ב יכול להתחזק?
"אחד הדברים שלמדתי בחודשיים האחרונים הוא טיב היחסים בין ישראל לארה"ב והיקפם. נחשפתי להיבטים שבדרך כלל אינם מוכרים. למדתי על שיתוף הפעולה בתחום העסקים, המסחר, הביטחון, המודיעין, החינוך והאמנות. מי שלא נמצא בממשל, נוטה לחשוב שמדובר ביחסים במונחים פוליטיים בלבד, כאילו מדובר ביחסים בין מנהיגי המדינות. אבל היחסים הללו עמוקים הרבה יותר מפוליטיקה. כשלמדתי זאת והבנתי זאת, חשתי גאווה גדולה. בכל אחד מהתחומים יהיה אפשר להתקדם".
אתה בעצם אומר שישראל תהיה המדינה ה־51 של ארה"ב.
"אני לא בטוח שאתם רוצים להיות המדינה ה־51, אתם בסדר כמו שאתם. אתם טובים מספיק בפני עצמכם".
מה טיב הקשר שלך עם הנשיא כרגע? אם יש משבר גדול, אתה יכול להרים לו טלפון?
"יש לי יחסים חמים מאוד עם הנשיא, יחסי אמון וחברות. אני בטח אדבר הרבה עימו, בעיקר כי אני נהנה לעשות זאת. אני מקווה שלא בגלל משברים".
ראית אותו עושה הסכמים מקרוב. האם הוא האדם הנכון לבצע את הדיל במזרח התיכון?
"הוא אחד מאנשי העסקים הטובים ביותר בכל הזמנים. ראיתי אותו מנהל מו"מ, ויש לו כישרון שמשליך גם על יחסים בינלאומיים. הצדדים בעצמם צריכים לרצות להגיע להסכם, אבל הוא יצירתי, מתחשב, חדשני. יש לו אישיות גדולה מהחיים. אני חושב שיש לו יכולת מיוחדת במינה לרכוש את אמונם של השחקנים באזור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו