הוועד המנהל של אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, אישרר את הצעת ההחלטה מאמצע השבוע, הקובעת שישראל אינה הריבון במזרח ירושלים אלא "כוח כובש". אף מדינה לא הציעה לפתוח את ההצעה מחדש על אף משספר מדינות ערב שקלו לעשות זאת על מנת לשפר את התמיכה בהן. בסופו של דבר ההצעה אושררה פה אחד ונכנסה רשמית לתוקף, על אף שיש לזכור כי מדובר בהחלטה הצהרתית בלבד.
דווקא ביום העצמאות קיבל הוועד המנהל של אונסק"ו החלטה שלפיה ישראל היא "כוח כובש בירושלים". בירושלים אמנם זעמו על ההחלטה, אבל גם מצאו בה נקודת אור חשובה: מספר המדינות שתמכו בעמדה האנטי־ישראלית או נמנעו מלתמוך בה גדל. במילים אחרות, פחות מדינות התנגדו לריבונותה של ישראל בירושלים.
אז מה בעצם החליט הוועד המנהל של אונסק"ו בפאריס? ברוב של 22 מדינות מול עשר מתנגדות, 23 נמנעות ושלוש נעדרות, נקבע כי כל השינויים שישראל ביצעה בעיר במהלך השנים, כולל ההחלטה על סיפוח ירושלים ואיחודה, אינם תקפים. את ההחלטה, שיזמו הפלשתינים מאחורי הקלעים, הגישו בפועל מצרים, אלג'יריה, מרוקו, עומאן, קטאר, לבנון וסודאן. עם זאת, ההחלטה שאושרה היא "נוסח מרוכך", לאחר שהאיחוד האירופי, ביוזמת גרמניה, הסיר סעיפים רבים הפוגעים בישראל, כולל אישור מחדש של החלטת אונסק"ו מהשנה שעברה שלפיה הר הבית שבעיר העתיקה בירושלים הוא אתר בעל זיקה למוסלמים בלבד. בנוסח שאושר נוספה, לעומת זאת, הפסקה שקובעת כי "לעיר העתיקה של ירושלים ולחומותיה יש חשיבות לשלוש הדתות".
אונסק"ו, ארגון האו"ם האחראי לתרבות, חינוך, מורשת וארכיאולוגיה, קבע כי החפירות הארכיאולוגיות שמקיימת ישראל בעיר העתיקה ובסביבתה נוגדות את החוק הבינלאומי ודרש מישראל לאפשר לו להציב כוח מיוחד של פקחים בעיר העתיקה. ההחלטה גם גינתה פגיעה בארגוני הסיוע של האו"ם בעזה ובאזרחי הרצועה. בחלק שמתייחס לקבר רחל ולקברי האבות בחברון רוכך הנוסח, ובמקום לקבוע שמדובר בהקדש מוסלמי בלבד נכתב כי "שני האתרים הם בעלי חשיבות דתית לשלוש הדתות". ישראל נדרשת לפרק את המיגון שהוצב לפני 20 שנה סביב קבר רחל ולהשיב את המראה הקודם של המקום. עם זאת, להחלטה של אונסק"ו אין כל משמעות מעשית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו