רות רוזנפלד נולדה באמסטרדם בשם ארנה רומיין בשנת 1926, למשפחה קטנה ואוהבת. בית הספר הראשון שבו למדה היה ברחוב קארל דה ג'ורדין, אולם כאשר החלה המלחמה העבירו אותה יחד עם כל הילדים היהודים לבית ספר ליהודים בלבד, ברחוב כריסטיאן דה וסטראט. בתאריך 11 בפברואר 1942 צילמו את בני כיתתה לתמונה משותפת בבית הספר וכאשר קיבלו את התמונות, כל אחד חתם את שמו מאחור. רות תמיד הגיעה בזמן לבית הספר אבל ביום הראשון שבו איחרה, היא הגיעה לבית הספר ולא מצאה אף אחד. בית הספר נותר הרוס וכל בני כיתתה התפזרו. במשך שנים היא ניסתה לאתר מישהו מהם, אך ללא הצלחה.
רות זוכרת שמות של כמה חברים מהכיתה: חברתה הטובה סינתיה קלטצ'ר, אווה קלמן ובוב סלחטר. רות מתגוררת כיום בחיפה ומנסה למצוא קצה חוט שיוביל אותה לחברים מהתיכון. למשימה לסייע לה באיתור חבריה התגייס מרכז אלה - להתמודדות נפשית עם אובדן. המרכז העלה בעמוד הפייסבוק שלו פוסט ובו תמונות חבריה לכיתה והוא קורא לציבור לסייע לרות באיתורם.
התמונה הכיתתית, רגע לפני שהמלחמה פיזרה את החברים
רות אומרת כי היא "תולה תקוות רבות" בניסיון. באוגוסט תחגוג רות את יום הולדתה ה־91, אבל חוץ מקצת בעיות בשמיעה, הכל בסדר. "אני כל הזמן חושבת עליהם. הייתי שמחה לפגוש בכל אחד מהם, אבל הכי הייתי מאושרת אם הייתי פוגשת תלמידה אחת במיוחד שהיתה החברה הכי טובה שלי. ואם לא, אני מתפללת שאחד מילדיהם יזהה את הצילום - ויתקשרו לספר לי מה עלה בגורל הוריהם. גם זה יספיק לי".
קובי תורג'מן, פסיכותרפיסט ממרכז אלה, הוסיף כי "במשך עשרות שנים אנו מעניקים סיוע נפשי לניצולי שואה. שנות הטיפול לימדו אותנו על החשיבות שבסגירת המעגל. עלינו לעשות הכל לסייע לרות להחיות את הדמויות שמצולמות בתמונה וחקוקות בליבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו