אנושיות בממלכת האימה

"פרדי היקר", ערוץ 1, 21:00

סיפורו של פרדי הירש הוא אחד הסיפורים המרשימים ביותר מתקופת השואה. צעיר יהודי שהיה מחובר לתרבות הגרמנית, בעיקר לתרבות הספורט וטיפוח הגוף, שהיתה חלק מהגרמניות של אז. בגיל 19 הוא ברח מגרמניה לצ'כיה, ועד מהרה היה הממונה בפראג על חינוך הנוער היהודי. התפקידים הרבים שמילא בתחום הזה הם גם דוגמה מרשימה לפתיחות של הקהילות היהודיות שהפקידו בידיו את הטיפול בנוער: פרדי הירש היה הומו וכל סביבתו ידעה על כך, בתקופה שמרנית שבה לא רק האווירה היתה שונה לגמרי, אלא גם החוק אסר על כך.

לאורך כל הסרט מספרים רבים שהכירו את פרדי הירש על אישיותו, התושייה הנדירה שגילה במצבים קיצוניים, ועל הכריזמה יוצאת הדופן שלו. ילדים שחינך, מדריכים שעבדו לצידו. אצל כולם הוא השאיר משהו מעצמו.

פרדי הירש התגלגל לטרזיינשטט ולאושוויץ, וגם שם גילה מנהיגות יוצאת דופן. בכל מקום הוא היה המרכז, ובעיקר אירגן את חיי הנוער, מתחרויות ספורט ועד אמנות. גם בסמיכות פיזית קרובה להשמדה, כאשר עשן המשרפות מרחף בסמוך, והגורל המחכה לכולם כבר ברור, הוא הצליח להחזיר לילדים תחושה של כבוד עצמי ומידה מסוימת של תחושת נורמליות וחום אנושי.

בין היתר, הירש הצליח לשכנע את מנגלה לאפשר לו להקים בתוך אושוויץ מעין מעון לטיפול בילדים. במקביל הוא הכין מרד, אגר בקבוקים מלאים בדלק במסתור שהקים שם. 

אחד מ"הילדים של פרדי" באושוויץ מספר בסרט: "היינו ילדים, היינו מסתכלים על הסלקציות ועל הררי החפצים שנערמו שם, וכמובן שעל חוטי התיל. חוטי התיל המחושמלים הקסימו אותנו. היינו נוגעים טיפה ונשארים בחיים. אבל בו בזמן ידענו כולנו, גם הילדים, מהו המוות הגדול שמחכה לנו. ראינו שנכנסים החיים מצד אחד, ומהצד השני - הופכים לעשן. והיינו מסתכלים ותוהים. התחושה של המוות הגדול, שזה מה שמצפה לנו, לא הרפתה מאיתנו לשנייה".

ובמציאות הזו פרדי הירש נלחם והצליח לתת לילדים באושוויץ רגעים של חוויות ילדות, אפילו שמחות. הוא לא ויתר על אגדות קסומות בממלכת המוות.

הוא הקפיד שהילדים יהיו נקיים וישמרו על היגיינה גם כשהמוות היה במרחק נגיעה. אם לא היו מים, הילדים התרחצו בשלג. אסור היה לילדים להיות לרגע מוזנחים גם כשהם היו במרחק של מטרים ספורים מתאי הגזים.

כאשר הגרמנים עשו סלקציות, הילדים המוזנחים נשלחו ראשונים אל המוות. ולכן פרדי הירש קבע שכולם יהיו נקיים ומסודרים. הוא החליט שצריך לעשות כל מאמץ שכמה שיותר ילדים יצליחו לשרוד, עד שהגיהינום יסתיים. הוא ניהל עם הגרמנים משאים ומתנים על עוד שיפור קטן בתנאי החיים של הילדים באושוויץ. כל כך הרבה אנשים שהיו שם זוכרים את פרדי הירש עד היום ומספרים איך בתנאים הנוראים ביותר הוא דאג להם.

ועוד אחד מ"הילדים של פרדי" באושוויץ מספר: "פרדי אסר באיסור חמור לדבר עם הילדים על תאי הגזים ועל המוות".

אבל בסוף, כשהוא בן 28, גם פרדי הירש הובל אל הקרמטוריום, מחוסר הכרה, אם כי לא ברור אם קודם לכן הוא התאבד, או הורדם בידי רופאים יהודים. סיפורו הוא אחד הסיפורים היותר מרשימים מהימים ההם, של מי שלא הפסיק להיות אדם בתנאים הנוראים ביותר בתולדות האנושות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו