עו”ד נועם קוריס: כך אפשר לעצור את הספאם

תוכן בשיתוף מסחרי

במסירת מידע מחברות התקשורת, כמעט תמיד יש פגיעה בפרטיות ובענייני מסחר סודיים ולאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה אישר לנהל בתיקתביעה ייצוגיתעל סכום של 50,000,000 שקלים, (חמישים מיליון שקלים), ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי לאחרונה, גם צווים רחבים לחברות התקשורת ולחברות התשתיות, לחשוף מידע רב למדי בעניין שיחות נכנסות ויוצאות ובעניין מסרונים.

רגע לפני חשיפת הפרטים המורים בצו, ניתן אתמול על ידי כבוד השופטת אסתר חיות מבית המשפט העליון ברע”א 3277/17, צו לעיכוב הביצוע של הצו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, ובינתיים עד להחלטה אחרת, הפרטים האמורים לא ימסרו.

בתיק זה, בו הכותב מייצג את אחד הצדדים (מתוך 11 בעלי דין), ניתנו כבר החלטות רבות אשר שימשו עילה לערעורים בבית המשפט העליון, הצדדים חלוקים ביניהם ושאלות רבות מתעוררות, במציאות העכשווית של דואר הזבל, מידע פרטי, עסקי וחסוי מחברות התקשורת ועוד שאלות רבות נוספות.

מאז שנת 2004 משרדינועם קוריסושות’, מלווה לקוחות שונים בתחום האינטרנט והשיווק בדואר אלקטרוני. אני זוכר שבשנת 2004 פנה אל משרדי בחור צעיר עם סיפור מדהים בפיו, הוא אסף בהצלחה רשימת כתובות מייל (דואר אלקטרוני), של בערך מיליארד איש מכל העולם, ומתוכן כמה מיליונים של כתובות דואר אלקטרוני מישראל. אחרי שאסף את כמות הכתובות המרשימה הזו ופתר עוד כמה בעיות טכניות שאז היו קטנות, הוא היה מסוגל בלחיצת כפתור מהמחשב האישי בביתו, לשלוח הודעה ללא עלות, ישירות למיליארד איש בעולם.

בלחיצת כפתור קטנה של אותו ישראלי צעיר השתקפה למשלוח “מסר לאנושות” ממש, או אם בחר לממש את הצד הכספי- פרסום לכל עסק או כל מטרה.

אז בזמנו הסתבר, שמשלוח קל ובחינם של הלקוח הצעיר שלי, מעמיס לא מעט עלויות ומשאבים על החברה שהייתה צריכה לשלם על השרתים האדירים שנדרשו למשלוח כל ההודעות, חברת מייקרוסופט, שהגישה נגדו תביעה על מאות מיליוני שקלים, בטענתה שאותו ישראלי צעיר מצליח לתפוס את רוב התעבורה באינטרנט הישראלי, ובעצם שלחה אותו היישר אל משרדי, לצורך הגנה מתביעתה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב אליו הוגשה התביעה, מייקרוספט לא הצליחה להוכיח בזמנו שהלקוח שלי עובר על איזה שהוא חוק, ומלבד העלויות המשפטיות של שכר טרחת ההגנה המשפטית שהענקתי לו, הוא בעצם לא ניזוק כלל מהתביעה הגרנדיוזית נגדו. פרסום אולי, הוא אפילו הרוויח.

מיקרוסופט שלא התלהבה מתוצאות המשפט, פנתה בעקבות אותו תיק לכנסת ישראל ובאמצעות לוביסטים מנוסים החלה את התהליך של חיקוק חוק נגד תופעת דואר הזבל המוכר בכינוי “ספאם” ואכן לאחר מספר שנים של עבודת חקיקה בכנסת (שגם בה לקחתי חלק), חוקק בשנת 2008 תיקון מספר 40 לחוק הבזק, הידוע בכינוי “חוק הספאם”.

חוק הספאם הביא במקור בשורה של עצירת משלוח פרסומות בלתי רצויות באמצעות אמצעים דיגיטליים, והחוק שהנו חוק חדש יחסית מקנה לכל מי שקיבל הודעת פרסומת בניגוד ללשון החוק- בסמס, פקס או מייל, לקבל פיצוי של עד 1,000 ₪, אף אם לא נגרם לו שום נזק ואף אם הוא לא טוען שנגרם לו נזק בעקבות הודעת הפרסומת.

אותו תיקון לחוק התקשורת המוכר כחוק הספאם, גם מאפשר, להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת נמענים גדולה, וכך אדם אחד שקיבל הודעת פרסומת לא רצויה יכול לתבוע עבור כל שאר האנשים שקיבלו הודעה דומה, להגיע לתביעה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים ואפילו לזכות בתגמול על השירות לציבור שביצע, אם תביעתו אכן הצליחה והתקבלה על ידי בית המשפט.

בשורה התחתונה, נראה שכמעט כל אחד מאיתנו מקבל מפעם לפעם הודעת פרסומת בסמס או במייל, אפילו שלא ביקשנו וכנראה בניגוד לחוק. החוק גם, מעודד אכיפה אזרחית הנובעת ממתן תגמול ללא הוכחת נזק לתובע שזוכה בדין, ובכך למעשה נחסכות עלויות הרשויות באכיפה מנהלית או פלילית.

אז אם גם אתה קיבלת הודעות פרסומת לא רצויות יכול להיות שמגיע לך יחסית בלי הרבה מאמץ, פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה באמצעות פניה לבית המשפט לתביעות קטנות ואולי אפילו יש מקום וקמה לך הזכות, להגיש נגד שולחי הפרסומות הבלתי רצויות גם תביעה ייצוגית במיליונים.

עו”דנועם קוריסבעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרדנועם קוריסושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תוכן בשיתוף מסחרי