בטבע שלהם

כל מי שנכח באירוע הייחודי בשמורת הטבע עין אפק בסוף החודש שעבר יצא ממנו קצת אחרת. שמש של צהרי יום האירה את שיאו של פרויקט "ניצנים מצמיחים ניצנים", שהתקיים זו השנה השנייה, ולשמורה הגיעה קבוצה של 24 תלמידים מבית הספר ניצנים בעכו, כולם תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברמה בינונית מורכבת עד קשה וסיעודית. התלמידים טיילו בשמורה ועסקו עם הוריהם ועם אנשי הצוות החינוכי־טיפולי, שבו מש"צים מבית הספר "הריאלי", לצד אנשי "רפאל בקהילה" ואנשי רשות שמורות הטבע, בפרויקט השבת צמחים לטבע במה שנתהווה למעין מעגל סמלי - לצד השבת הצמחים, התרחש גם תהליך חינוכי וערכי של שמירה על הטבע.

באירוע שכזה כל בדל ציניות, שלעיתים פוקדת אותנו, מתפוגג באחת. המתבונן מהצד לא יכול שלא להשתומם נוכח העובדה שהצוות, שפוגש את הילדים במקומות הכי קשים ואינטימיים, יוצא מהם עם הרבה כבוד והערכה, ולמי מאיתנו שלא מפחד ממילים גדולות - גם עם התרוממות נפש ואמונה רבה ברוח האנושית. "החיבור של התלמידים לחברה מצומצם ביותר, ולכן אחד היעדים שלנו הוא למצוא כל חיבור וכל גשר אפשרי לחברה הנורמטיבית בישראל", מסבירה רחל אלג'ים, מנהלת בית הספר ניצנים, "עם כל הקושי והמוגבלות, אנו מחפשים במה אנו יכולים להועיל לה. פניתי לרשות הטבע והגנים, שנרתמה במהירות לקדם רעיון - נציג מטעמה הגיע לביקור בבית הספר וגילה שיש אצלנו חממה טיפולית שהיא כלי נהדר. ברשות יש זרעים שמסומנים כ'אדומים', כלומר בסכנת הכחדה, והם מחפשים מקומות שבהם ישיבו אותם בחזרה לגני מקלט ברחבי הארץ, כך שמייד סוכם על הפרויקט". 

אנשי הרשות מציינים כי התלמידים נטלו חלק בתהליך, כל אחד כפי יכולתו. מי במגע, מי בהשקיה, מי במעקב אחר התפתחות הצמחים ומי במדידתם. התקשורת עם התלמידים מתבצעת בשפת הסימנים, בתמונות תקשורת או באייפדים עם לוחות תקשורת ייעודיים. בבית הספר יש תלמידים מגיל 6 עד גיל 21, מכל רחבי הצפון, שהם מיקרוקוסמוס של החברה בישראל ומגיעים מכל הדתות, העדות והמגזרים. "אחד הדברים שמפעימים אותי בכל פעם מחדש הוא שהצוות מסוגל – אם כבר פסח, אז כמו בקריעת ים סוף – להזיז הצידה את כל המורכבויות המגזריות והמגדריות ואת כל הלקויות, להסתכל פנימה לנפש התלמיד ולשאול 'מה הוא צריך ממני עכשיו?' ובאמצעות הפרויקט - לתת לו את זה", מסכמת אלג'ים.

פעילות עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בעין אפק // צילום: אייל מרגולין/ג'יני

רונית פרץ, שבתה בת ה־8 נטלה חלק בפרויקט, מוסיפה כי "זה לא פרויקט נקודתי, אלא תהליך ארוך. כאמא לילדה מיוחדת, אני לא תמיד רואה מה שהורה אחר רואה ולא מקבלת את החדווה ואת הגאווה. באירועים כאן, במקומות האלה, אני מרגישה שהילדה שלי היא חלק מהמערכת, שבה היא פתאום בצד הנותן ולא בצד המקבל. פתאום אני רואה שיש אצלה הבנה, שהיא מסבירה לי. התקשורת איתה פתאום שונה, וכשאני רואה את התרומה שלה זה גורם לי להתרגשות גדולה כאמא. זה יום מאוד משמעותי עבורי, ואני דומעת מרוב התרגשות כשאני רואה את הבת שלי עוברת תהליך שעשתה כל השנה. היא אמנם לא מדברת במשפטים, אבל מספיק שאני מקבלת מילה פה ומילה שם - ורואה את הניצוץ בעיניים – בשבילי זה עולם ומלואו". 

"כולם רוצים לשמור על הטבע אבל לא כולם יודעים באיזה אופן", מסביר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "רשות הטבע והגנים רוצה להיות בית לכל מי שרוצה להיות מעורב בשמירה ובפיתוח הטבע, הנוף והמורשת של ישראל. הרשות היא מקום התנדבות מרגש ומגוון, ולצד שמירה על חיות הבר והמגוון הביולוגי אפשר לפעול באתרי מורשת ולקחת חלק בפעילות חינוכית. פעילות המתנדבים מהווה מכפלת כוח בשטח ומאפשרת כר פורה לדיאלוג מתמשך עם הציבור ושותפות הציבור בתהליכי החשיבה וקבלת החלטות ברשות. המתנדבים בהחלט מאפשרים לרשות להתמודד עם האתגרים הרבים למען שמירת הטבע והמורשת".

שתילת זנים בסכנת הכחדה עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בעין אפק // צילום: אייל מרגולין/ג'יני

הפקחים באים

אחד המאבקים הגדולים של רשות הטבע והגנים הוא המלחמה בתופעת הציד לשם מסחר או תחביב, על פי החוק להגנת חיות הבר. כמו כן, פקחי הרשות אוכפים גם הפרעות ופגיעה בסדר הסביבתי והציבורי בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, ובכלל זה פגיעה בערכי טבע מוגנים. 

בשנת 2016 ניתנו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים 3,289 דו"חות לאזרחים מפרי חוק וסדר, לעומת 3,824 דו"חות ב־2015. יש לציין כי מדיניות הרשות היא לפעול לאכיפה איכותית וממוקדת בנושאים מהותיים, כגון ציד בלתי חוקי. בשנת 2016 ניתנו 175 דו"חות על ציד לא חוקי, לעומת 121 ב־2015. חלק נכבד מהדו"חות הבשילו לתיקים המתנהלים בבתי משפט, אם כי היבט האכיפה אינו רחב דיו. בסך הכל יש 45 אזורי פיקוח, ובחודשים פברואר עד אפריל מתבצעים סיורי אכיפה בכל יום. 

בתקופה זו של השנה יש אכיפה רחבה בכל הנוגע להגנה על צמחי התבלין (זעתר, עכובית הגלגל), כנגד עבריינים שסוחרים בהם. כמו כן, יש הקפדה על כללי התנהגות שמתייחסים לפעילויות אדם בתוך שטחים מוכרזים בעונת הטיולים, למשל שינה בחניון לילה, טיול רק בשבילים מסומנים ועוד. 

"לכל אזור יש פקח אחראי ולצידו יש פקחים נוספים, ייעודיים", מסביר גל אריאלי, סגן מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים וממונה האכיפה המחוזי. לדבריו, "שיגרת הפעילות במשך כל השנה כוללת אכיפה נגד עבריינות טיפוסית של ציד בלתי חוקי ועברייני ציד, שיודעים שהם פוגעים בחיות בר מוגנות כגון צבאים, דורבנים, ארנבות או חוחיות. המטרה במקרים הללו ברורה - לאתר את הציידים, לתפוס אותם בשטח ולהביא להגשת כתבי אישום נגדם".

על פי אריאלי, פקחי הרשות עובדים מסביב לשעון. "זה לא נגמר ואין כאן משמרות", הוא מסביר, "הפקחים זמינים לכל פנייה ולכל תלונה והפקח מכווין אנשים ושומר על הסדר. כשהוא חוזר הביתה, הטלפון יכול לצלצל בכל שעה ואין ברירה אלא לשוב ולתת מענה".

"אכיפה בלתי נגמרת". פקחי רשות הטבע והגנים בעבודה // צילום: רשות הטבע והגנים

הדי תקרית דרמטית אחת, מני רבות, זכורה לגל כחוויה מכוננת שהתרחשה כחלק מהמאמצים של הרשות לצמצום ולמניעת ציד בלתי חוקי של צבאים, בייחוד של צבי ארץ־ישראלי, שהוא מין הדגל שעליו שומרים בכל הארץ מאחר שהוא נמצא בסכנת הכחדה עולמית. "לפני שלוש שנים, בעקבות בריחה של ציידים שצדו צבאים מהשטח באזור הגליל העליון, נכנסנו שבעה פקחים שלנו עם צוות של עשרה שוטרי יס"מ לבית בכפר דרוזי בגליל", הוא מספר, "צו החיפוש תוכנן לשעות הבוקר, אולם בשל אילוצים מבצעיים הוא נדחה לשעות אחר הצהריים - וההבדל בתוצאות היה דרמטי. אנשים חזרו מהעבודה ומבית הספר, וחלה סביבנו התקהלות של מאות אנשים. כל ההמולה היתה סביב בית אחד, שאליו פשוט לא איפשרו לנו להיכנס. חלק מהשוטרים והפקחים ספגו אלימות קשה ופונו באמבולנס, והאירוע הפך טעון ומורכב למדי. החוויה הזו הולכת איתי מאז והיום, כמנהל, אני חושב פעמיים ושלוש לפני שאני שולח פקחים שלי לפעילות כזו ומקפידים על הערכות מודיעיניות מדויקות עם המשטרה כדי למנוע תקריות מעין אלה ככל האפשר. אגב, לבסוף הצלחנו להגיע לבית המשפט והציידים הורשעו בעבירת ציד וסחר בחיית בר מוגנת". 

בפועל, לפקחי הרשות יש סמכויות אכיפה של שוטרים והם יכולים לעכב ולבצע מעצר, ופקחים שעברו הכשרה לכך יכולים אף לחקור באזהרה. ההליך כולל גם מציאת ראיות בזירה ומגיע עד הגשת כתבי אישום. ממרומי 22 שנותיו ברשות מדגיש אריאלי כי "למרות השיפור בשנים האחרונות וכניסת כמה עברייני ציד לכלא, ההרתעה לא חזקה מספיק. השנה, הרשות בדרך לעשות מהלך 'שובר שוויון' ולהקים בעזרת משטרת ישראל יחידת מודיעין מיוחדת, כדי לנהל את הזמן טוב יותר ולקבל מידע מראש על עבריינים מועדים. התכלית היא לאתר אותם בזמן אמיתי ולייצר תשתית ראייתית חזקה יותר".

ומילה אחרונה לקראת הפסח, שיוציא בוודאי מאות אלפים לטיולים בכל רחבי הארץ. "עם ישראל שמגיע לשמורות בדרך כלל מציית להוראות החוק, ויש בהחלט שיפור ניכר בתרבות הטיול", מדגיש אריאלי, "אבל חשוב לדעת שאנו עוסקים קודם כל בחינוך ובהסברה, כדי להמשיך לשפר את המצב למעננו ולמען הדורות הבאים". √

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו