עסק של טרור

מאזן פוקהא, משוחרר עיסקת שליט, תיכנן להפוך את חג הפסח הקרוב למרחץ דמים עבור אזרחי ישראל. פוקהא, שב־2002 שלח מחבל מתאבד לאוטובוס בקו 361 סמוך למירון וקטל את חייהם של תשעה ישראלים, שאף להוציא אל הפועל פיגועים קשים דומים בזמן הקרוב ביותר, אך לא הספיק. הוא חוסל בליל שבת שעברה, בארבע יריות אקדח עם משתיק קול, סמוך לביתו בעזה. על פי פרסומים זרים ופלשתיניים, ישראל אחראית לחיסול. שותפו, עבד אל־רחמן רנימאת, שאף הוא גורש לעזה בעיסקת שליט, עדיין חי.

כמה וכמה מחוליות חמאס שנחשפו בחודשים האחרונים על ידי השב"כ היו יציר כפיהם או מוחם של השניים. פוקהא ורנימאת, יחד עם משוחררים נוספים מהעיסקה, תיאמו במשך תקופה ארוכה את פעולותיהם עם בכיר חמאס אחר, סלאח ערורי, שעד לאחרונה שהה בטורקיה, ועתה, בלחצן של ישראל וארה"ב, הורחק משם ונדד לקטאר. מטה הגדה של חמאס, שמורכב ברובו ממשוחררי עיסקת שליט, ביקש להרחיק כל טביעת אצבע מעזה, כדי שלא להפיל על תושבי הרצועה, שטרם התאוששו מנזקי צוק איתן, מלחמה נוספת. 

גולת הכותרת של הפעולות המתוכננות של מטה הגדה היתה אמורה להיות מבצע חטיפה נוסף של חייל או אזרח, נוסח חטיפת גלעד שליט. המטרה המוצהרת: לשחרר את חבריהם שלא יצאו לחופשי במסגרת העיסקה ונותרו בכלא הישראלי. מרגע שהשתחררו מהכלא, לא חדלו מגורשי עיסקת שליט בעזה להגות ולתכנן פיגועי חטיפה, מתוך תקווה ואמונה שיעלה בידם לשחזר את ההישג הגדול של חמאס משנת 2011: שחרור 1,027 אסירים, ובהם רבים עם דם רב על הידיים - שעל פי חמאס היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים - תמורת חייל ישראלי אחד, גלעד שליט. 

עיסקת שליט, מודים היום בישראל, מתנגדי ותומכי העיסקה כאחד, העצימה לא רק את פוטנציאל הטרור, אלא גם ריעננה את שורות הנהגת חמאס. ההנהגה החדשה של הארגון מעניקה גיבוי מוחלט למטה הגדה בתוכניותיו להוציא אל הפועל פיגועים ובייחוד חטיפה. הצמרת החדשה של הארגון, כמו מטה הגדה שלו, עשירה בדמויות שישבו שנים ארוכות בכלא הישראלי; אלו דמויות שרמת המחויבות שלהם לשחרור החברים שנותרו בכלא גבוהה אף יותר מזו של ההנהגה הקודמת.

 

חטיפות כיעד מרכזי

יחיא סינוואר, שאחיו מוחמד היה מעורב בפעולה שבה נחטף גלעד שליט ביוני 2006, נידון ב־1989 לארבעה מאסרי עולם בגין מעורבותו בתכנון וביצוע פיגועים וחטיפת חיילים. סינוואר המשיך לתכנן פיגועים וחטיפות חיילים, כולל את חטיפתו של נחשון וקסמן, גם בעת שריצה את עונשו. הוא היה מעורב בתכנון שורה של פיגועים שבהם נרצחו ישראלים וברצח פלשתינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. 

אחרי 22 שנים בכלא הישראלי שוחרר סינוואר בעיסקת שליט, ובאחת ההתבטאויות הפומביות הנדירות שלו קרא לזרוע הצבאית של חמאס ולכל הארגונים הפלשתיניים לפעול מיידית לשחרור כל "האסירים הפלשתינים שנותרו בכלא". סינוואר אף נקב בשמות, בין היתר בשמו של חסן סלאמה, שנידון ל־46 מאסרי עולם מצטברים ואחראי למותם של עשרות רבות של ישראלים בפיגועי התאבדות.

גם בדנ"א של חליל אלחיה, סגנו של סינוואר, מוטבעת היטב "סוגיית האסירים" וגם האמצעי - חטיפת חיילים במטרה להשיג זאת. אלחיה שימש חבר בצוות המשא ומתן לשחרור המחבלים בעיסקת שליט, ובשנה שעברה אמר גלויות ש"חמאס ימשיך להתאמץ כדי לחטוף חיילים ישראלים במטרה להחליפם באסירים הפלשתינים הכלואים בישראל". 

מי שמחויב לא פחות מאלחיה להמשך הטרור וניסיונות החטיפה הוא רוחי מושתהא, עוד משוחרר מהעיסקה, שהשתלב בהנהגת חמאס החדשה לצידו של סינוואר. מושתהא שהה בכלא הישראלי 24 שנים, לאחר שנידון לשבעה מאסרי עולם בשל רצח משתפי פעולה עם ישראל. חמאס הפקיד בידיו - ולא במקרה - את תיק האסירים. גם מושתהא מרבה לדבר על הצורך לחטוף עוד חיילים ישראלים כדי להגיע ל"עוד עסקות שליט". 

בנו של פוקהא על כתפיו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס יחיא סינוואר, ולצידם (משמאל) איסמעיל הנייה // צילום: רויטרס

המחויבות של בכירי חמאס משוחררי עיסקת שליט להמשך ניסיונות החטיפה, אינה נעלמת מעיניהם של ראשי מערכת הביטחון בישראל. משוחררי עיסקת שליט כבר היו מעורבים בכמה ניסיונות חטיפה שסוכלו: חוליה מבית לקיה שבבנימין שתיכננה לחטוף ישראלים ואף הכינה מערה להסתרת החטופים; חוליית חמאס משומרון שמשוחררי עיסקת שליט בעזה מימנו עבורם פיגוע חטיפה; מגורש עיסקת שליט אחר שגייס פעילי חמאס ממזרעה א־שרקיה כדי שיחטפו ישראלים; או כרטיס זיכרון שכלל הנחיות לביצוע חטיפה, שנשלח לארץ על ידי עומר אבו סנינה, מגורש נוסף מעיסקת שליט, לבני משפחתו ביו"ש. 

אלה ועוד עשרות רבות של פיגועי חטיפה, שהגתה חבורת משוחררי שליט העזתית, סוכלו על ידי ישראל.

 

50 אחוזים של רצח

ככל שחולפות השנים, מתברר עד כמה כבד הנזק שחוללה עיסקת שליט, בדיוק כפי שהזהירו מתנגדיה מראש, על בסיס ניסיון של עסקאות או מחוות קודמות. הנזקים מצטברים ומתפרסים על פני כמה תחומים: העשרה ועיבוי של הנהגת הטרור בדם חדש וחדור מוטיבציה גוברת להמשך המאבק המזוין, הפיגועים והחטיפות; העצמת האווירה ברחוב הפלשתיני בעזה וביו"ש לטובת אופציית הטרור; הפיכת המשוחררים לגיבורים ומושא לחיקוי; ועיסוק ישיר או עקיף של רבים מהמשוחררים בטרור, אם בהוצאת פיגועים לפועל או בדרך של השתייכות לארגונים, הסתה וסייענות.

פרופ' בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, אומר כי "המדיניות הליברלית הישראלית בשחרור טרוריסטים כלואים, הן במסגרת עסקאות לשחרור חטופים והן במסגרת הסדרים מדיניים, הביאה בעבר ומביאה בהווה לנזקים משמעותיים. גנור מזכיר את התבטאותו של ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שאמר על רקע עיסקת שליט ב־2011 שכ־60 אחוזים מהטרוריסטים המשוחררים שבים לפעילות ומעורבים בפיגועי טרור לאחר שחרורם". כיום אומדים גורמי ביטחון את שיעור המשוחררים בעיסקת שליט ששבו, ישירות או בעקיפין, למעגלי הטרור ב־50 אחוזים. יותר מ־100 מהם נעצרו מחדש.

"ניתן לתלות את המספר הגבוה של החוזרים לפעילות טרוריסטית בכמה סיבות", אומר גנור, "הנסיבות שבהן שוחררו הטרוריסטים מהכלא בעסקות לשחרור חטופים מצביעות על 'הצלחת' פעילות הטרור ואף יוצרות מחויבות מסוימת מצד המשוחרר לארגון שפעל לשחרורו. בניגוד לניסיונות שיקום של עבריינים פליליים במהלך ריצוי עונשם בכלא ולאחריו, לאסירים ביטחוניים אין מוטיבציה להשתקם, והם חוזרים לסביבה שתומכת בפעילות הטרור שבגינה נענשו. הם אף זוכים לאהדת האוכלוסייה שלהם בגין פעילות זו. הטרוריסטים המשוחררים הופכים להיות מודל להצלחה ולחיקוי בקרב בני הנוער הפלשתינים וזוכים לכבוד, להערכה ולעיתים רבות גם לתגמולים כספיים מצד גורמים שתומכים בטרור".

במערכת הביטחון אומרים שמשוחררי שליט אחראים עד כה, ישירות או בעקיפין, לעשרות רבות של פיגועים וניסיונות פיגוע, אך למעשה להרבה יותר מכך. למשוחררי העיסקה היתה עד כה מעורבות ישירה בפיגועים שבהם נרצחו שבעה ישראלים. בערב ליל הסדר לפני שלוש שנים נרצח ביריות ליד קריית ארבע ניצב־משנה ברוך מזרחי. הרוצח, זיאד עווד, היה אחד ממשוחררי העיסקה, שישב קודם לכן בכלא הישראלי על רצח משת"פים פלשתינים.

ביוני 2015 נרצח ליד דולב דני גונן, בפיגוע ירי שביצעה חוליית מחבלים שאחד מחבריה, אסאמה עסעד, סוחר אמל"ח, היה ממשוחררי העיסקה. בסוף אותו חודש נרצח מלאכי רוזנפלד, בפיגוע ירי ליד שבות רחל, על ידי חוליית חמאס שאותה הפעיל אחמד נג'אר, אף הוא ממשוחררי העיסקה, שהיה מעורב קודם מאסרו בשורה של פיגועי ירי שבהם נרצחו שישה ישראלים. 

ביולי האחרון נרצח בפיגוע ירי נוסף הרב מיכאל מרק מעתניאל. אשתו ושניים מילדיו נפצעו. הרוצח היה מוחמד פקיה, ממשוחררי עיסקת שליט, שנהרג מאוחר יותר בקרב עם כוחות הביטחון. פקיה ישב בכלא הישראלי לאחר שתיכנן פיגועים במסגרת ארגון הג'יהאד האיסלאמי.

אבל הפיגוע המשמעותי ביותר שבו היה מעורב אחד ממשוחררי העיסקה הוא ללא ספק זה שאותו יזם מחמוד קוואסמה: חטיפת ורצח שלושת הנערים בגוש עציון. הפיגוע ההוא הפך כידוע לאסטרטגי ובעל השלכות מפליגות, והוליד למעשה את השתלשלות האירועים שהביאה למלחמה כוללת עם חמאס: תחילה - מבצע "שובו אחים" בגדה, בניסיון לאתר את שלושת החטופים, לאחר מכן - ירי מסיבי של רקטות על ידי חמאס בדרום, ובסופו של דבר - מבצע צוק איתן שחמאס ספג בו פגיעות קשות מאוד ושבו נהרגו 68 חיילי צה"ל ו־5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו־837 אזרחים.

 

כרוניקה של דמים

הניסיון של מדינת ישראל עם מחבלים משוחררים - עוד לפני עיסקת שליט - הוא ניסיון מר. במסגרת עסקאות, מחוות, הקדמת שחרורים ומתווים שונים, שיחררה ישראל מאז 1985 יותר מ־12 אלף מחבלים. מאות ישראלים נרצחו על ידי רבים מהמשוחררים הללו ועוד כ־3,200 נפצעו.

1,150 משוחררי עיסקת ג'יבריל (מאי 1985) הפכו לשדרה המרכזית של האינתיפאדה הראשונה. על פי נתונים פורמליים של משרד הביטחון, בבדיקה מדגמית שנעשתה לגבי 238 מהמחבלים ששוחררו בעיסקת ג'יבריל, התברר ש־50 אחוזים מהם, 114 מחבלים, חזרו לפעילות טרור. יותר ממחצית מ־7,000 הטרוריסטים ששוחררו בעקבות הסכמי אוסלו, השתלבו במנגנוני טרור פלשתיניים ונטלו חלק באינתיפאדה השנייה. עשרות ממשוחררי עיסקת טננבאום שבו אף הם למעגל הטרור. עד אפריל 2007 הם רצחו 37 ישראלים, ועכשיו - משוחררי שליט.

מחיר גבוה. משוחררי עיסקת שליט בעת שחרורם // צילום: רויטרס

בין הפיגועים שבוצעו או תוכננו על ידי מחבלים לאחר ששוחררו מהכלא הישראלי ניתן למנות את פיגוע ההתאבדות במלון פארק בנתניה, שבו נהרגו 30 איש; את הפיגוע בצומת כרכור שבו נהרגו 14 איש; וכן את הפיגועים בקפה מומנט (11 הרוגים) ובקפה הלל בירושלים (שבעה הרוגים). גם כרים עוויס, ששוחרר ב־2001 כמחווה לפלשתינים, רצח באותה שנה את מיכל מור ונועם גוזובסקי, ושלח מחבלת מתאבדת לרחוב קינג ג'ורג' בעיר, שרצחה שלושה ישראלים ופצעה 81. 

עבאס בן מוחמד אלסיד, ששוחרר ב־1996, היה אחראי לפיגוע ההתאבדות ברחוב הרצל בנתניה ב־2001 שבו נרצחו שלושה, ומוחמד ז'אד חליל, שהיה בכלא הפלשתיני ושוחרר, חדר ליישוב חמרה שבבקעה (בפברואר 2002) ורצח שלושה מתושביו - מירי אוחנה ובתה יעל וכן את רס"ל מג'וס מקונן. דוגמאות רבות נוספות אינן חסרות, אך תקצר היריעה מלפרט.

הניסיון הרע של ישראל עם מחבלים משוחררים אינו מצטמצם רק לאלה ששבו לפגע, אלא גם לכאלה שהפכו למנהיגי ארגוני הטרור. "ידוענים" אחרים לבד מסינוואר ופוקהא, שהמירו את הכלא הישראלי בעמדות הנהגה, הם השייח' אחמד יאסין שבמארס 2004 חוסל באמצעות טילים על ידי מסוקי קרב של חיל האוויר; סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה ששיגר את המחבל שרצח ביריות חמישה נערים מתלמידי המכינה הקדם־צבאית בעצמונה וחוסל על ידי צה"ל באינתיפאדה השנייה; ועבדאללה קוואסמה, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בחברון, שהיה אחראי לפיגועים רבים ובהם פיגוע החדירה ליישוב אדורה באפריל 2002, שבו נהרגו ארבעה בני אדם ובהם דניאל שפי בת ה־5.

גורם ביטחוני בעל ותק וניסיון רב בלוחמת טרור, הזכיר השבוע כיצד היטו ראשי המאבק למען שליט את דעת הקהל בישראל למען שחרורו. "באמצעות מסע תעמולה אינטנסיבי, תקציב שמן, זיהוי הגורל הצפוי לגלעד שליט עם זה שפקד את רון ארד ("שליט הולך ונעלם"; נ"ש), וכן באמצעות הצגתו כשבוי שעובר עינויים וכלוא בבור. לחלקים נכבדים במצג הזה", טוען הגורם, "לא תמיד היה כיסוי".

הפעילות של המטה לשחרור שליט, סבור אותו גורם, "הצליחה לערפל את דעת הקהל בארץ וגם להחליש את עמידתה של ההנהגה הצבאית והמדינית, שעצמה למעשה את עיניה לנוכח התוצאות הצפויות של השחרור הזה. כשהנשיא בוש הבן ביקר בישראל ב־2008 ואנשי מטה שליט ביקשו לפגוש אותו, האמריקנים הסבירו שבארה"ב נשיאים אינם נפגשים עם בני משפחות חטופים, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ורציונליות. אם לא יופקו לקחים באשר להתנהלות במקרים דומים בעתיד, נהיה עדים חלילה לתוצאות דומות", הוא מזהיר.

ומעל לכל מרחף איום המנהרות, שמנקודת המבט של חמאס, מימושו נועד בין היתר לקדם את אסטרטגיית החטיפות. לפני כשלושה שבועות כתבנו כאן כי "אחד השיקולים שעלולים לדחוף את הנהגת חמאס החדשה לעימות הוא מידת הרלוונטיות של המנהרות ההתקפיות חוצות הגבול (כ־15 במספר, על פי פרסומים אחרונים), שעדיין נותרו בידי חמאס. ככל שהזמן חולף, ישראל יכולה לקדם בנחת וללא הפרעה את הפרויקט ההנדסי והטכנולוגי נגד המנהרות בגבול הרצועה. מנקודת מבטו של חמאס, המנהרות הללו, ככלי התקפי נגד ישראל, חיות על זמן שאול". 

חיסול פוקהא בשבת שעברה - בין שבוצע על ידי ישראל ובין שלא - עלול לדרבן את חמאס לנסות להשתמש במנהרות כבר באביב הנוכחי. 

בישראל, חשוב לומר, נמנעים מכל התייחסות לחיסול פוקהא, אבל שומרים על ערנות ודריכות גבוהה לנוכח האפשרות שחמאס יגיב בדרום, בגיזרת יו"ש או נגד מטרות יהודיות וישראליות בחו"ל. ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין הזהיר השבוע כי העובדה שחמאס מייחס את החיסול לישראל עלולה להוביל לסבב לחימה נוסף בעזה. "אין לי מושג מי עשה זאת, אבל חמאס יכול להחליט שישראל חיסלה את מי שחוסל בעזה, ויכול להגיב. אנו נגיב לתגובה ומהר מאוד אנו עלולים למצוא את עצמנו בעימות נוסף". 

מאחורי הקלעים אמנם פועלים בישראל כדי שהתרחיש הפסימי הזה לא יתרחש, אבל כפי שהוכיחו סיטואציות קודמות דומות - לא הכל תלוי בנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו