העכבר הצבר

עכבר צבר: העדויות המוקדמות ביותר בעולם לעכבר הבית נמצאו באזור מאגר עינן בעמק החולה, עת התיישבו בני התרבות הנאטופית לפני כ־15 אלף שנה. כך קובע מחקר חדש שפורסם אתמול בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (המכונה "PNAS") בהובלתם של חוקרים ישראלים.

לפי המחקר, עם המעבר של המין האנושי למבני מגורים החל שימוש במחסני אוכל, שם נשמרו הפירות והדגנים שהמתיישבים אספו, כמו גם ערימות הפסולת שאליהן נזרקו השאריות. הנישה האקולוגית החדשה שנוצרה משכה אליה את המכרסמים, שמצאו שם את מזונם בקלות יחסית.

"המחקר מספק הוכחות ראשונות לכך שכבר לפני 15 אלף שנה בני אדם חיו במגורי קבע תקופה ארוכה מספיק כדי ליצור נוכחות של עכברי בית", אומרת החוקרת פיונה מארשל, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. מארשל שיתפה פעולה במחקר עם ד"ר ליאור וייסברוד ופרופ' גיא בן עוז, שניהם ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ועם חמודי חלאילה מרשות העתיקות וחוקרים מהמרכז הלאומי למחקרים מדעיים בפאריס.

עכבר הבית נבדל מהעכברים המקדוניים שנראו באתרים מוקדמים יותר. פרוותם של עכברי הבית כהה יותר, הגולגולות שלהם קצרות יותר וזנבם ארוך יותר. הם אגרסיביים פחות מקרוביהם, ונראה שזנבם הארוך מסייע להם לשמור על שיווי משקל כשהם רצים, וכך מאפשר להם להיות זריזים יותר ולהתחמק בקלות. מאפיינים אלו עזרו להם לשרוד ולשגשג בסביבתם החדשה, סמוך למגורי האדם ואף בתוכם ממש, כפי שידוע לאזרחים רבים, בארץ ובעולם.