"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העכבר הצבר
חוקרים ישראלים גילו כי העדויות המוקדמות בעולם לעכבר הבית נמצאו בעמק החולה
צילום: GettyImages // צילום: GettyImages

העכבר הצבר

חוקרים ישראלים גילו כי העדויות המוקדמות בעולם לעכבר הבית נמצאו בעמק החולה

אילן גטניו
, עודכן

עכבר צבר: העדויות המוקדמות ביותר בעולם לעכבר הבית נמצאו באזור מאגר עינן בעמק החולה, עת התיישבו בני התרבות הנאטופית לפני כ־15 אלף שנה. כך קובע מחקר חדש שפורסם אתמול בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (המכונה "PNAS") בהובלתם של חוקרים ישראלים.

לפי המחקר, עם המעבר של המין האנושי למבני מגורים החל שימוש במחסני אוכל, שם נשמרו הפירות והדגנים שהמתיישבים אספו, כמו גם ערימות הפסולת שאליהן נזרקו השאריות. הנישה האקולוגית החדשה שנוצרה משכה אליה את המכרסמים, שמצאו שם את מזונם בקלות יחסית.

"המחקר מספק הוכחות ראשונות לכך שכבר לפני 15 אלף שנה בני אדם חיו במגורי קבע תקופה ארוכה מספיק כדי ליצור נוכחות של עכברי בית", אומרת החוקרת פיונה מארשל, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. מארשל שיתפה פעולה במחקר עם ד"ר ליאור וייסברוד ופרופ' גיא בן עוז, שניהם ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ועם חמודי חלאילה מרשות העתיקות וחוקרים מהמרכז הלאומי למחקרים מדעיים בפאריס.

עכבר הבית נבדל מהעכברים המקדוניים שנראו באתרים מוקדמים יותר. פרוותם של עכברי הבית כהה יותר, הגולגולות שלהם קצרות יותר וזנבם ארוך יותר. הם אגרסיביים פחות מקרוביהם, ונראה שזנבם הארוך מסייע להם לשמור על שיווי משקל כשהם רצים, וכך מאפשר להם להיות זריזים יותר ולהתחמק בקלות. מאפיינים אלו עזרו להם לשרוד ולשגשג בסביבתם החדשה, סמוך למגורי האדם ואף בתוכם ממש, כפי שידוע לאזרחים רבים, בארץ ובעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...