קריאה לסדר

אין ספק שהאירוע שייזכר יותר מכל מכנס החורף של הכנסת, שננעל בסוף השבוע שעבר, הוא המעשה החמור שבו ח"כ באסל גטאס - שנשבע אמונים למדינת ישראל ולחוקיה - ניצל את חסינותו הפרלמנטרית כדי להבריח טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים בכלא, כדי לאפשר להם לתכנן פיגועים בישראל.

במעשהו הנפשע של הח"כ מהרשימה המשותפת היה לא רק צעד חסר תקדים בתולדות הכנסת, אלא חציית קו אדום שמפריד בין הבעת דעות והשקפות קיצוניות, לרבות דברי הסתה נגד המדינה, לבין ביצוע מעשה שעלול לערער את האמון בנבחרי הציבור הערבים. למזלנו הרב, עיסקת הטיעון שנחתמה עם גטאס ושתשלח אותו לשנתיים לכלא חסכה מהכנסת ומהציבור את העיסוק הממושך בהדחתו, לאחר ש־71 ח"כים חתמו על הבקשה. בצדק אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי "מקרה זה צריך להזכיר לכולנו שחסינות פרלמנטרית ניתנה לנו כדי לשרת את הציבור ולא כדי להשתמש בה כדי לעבור על החוק". בכנסת היה קונצנזוס רחב מאוד של שמחה מהסתלקותו של גטאס מבית המחוקקים, בעוד אפילו חבריו לסיעה הסתייגו בשיחות אישיות ממעשיו. 

מתחים פנימיים

תופעה בולטת בכנס החורף היתה המאבקים הקשים בין סיעות הקואליציה ואף בתוך סיעת הליכוד עצמה. ליו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן היו טענות קשות אל השותפות הקואליציוניות, ובעיקר לבית היהודי ולכולנו, ולח"כים לא מעטים בליכוד יש טענות קשות כלפיו.

השיא היה כשביטן ניסה להדיח מתפקידו את חברו לסיעה, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש, ומנגד קיש התלונן על ביטן בפני ראש הממשלה. ח"כ יהודה גליק מחה על ערב הגיבוש של הקואליציה שיזם ביטן וטען כי זה היה "מפגן הערצה לאיש אחד" (הכוונה לביטן). יש לגליק גם טענות ליחס האישי של ביטן כלפיו והוא טוען כי "יש לו סגנון מעליב ופוגע". גם לח"כית הצעירה שרן השכל ולח"כ נאוה בוקר יש "בטן מלאה" על ביטן. בנימה אישית, במשך כל השנים שבהן אני מסקר את הכנסת, אינני זוכר יחסים עכורים כל כך בין יו"ר הקואליציה לבין הח"כים שלה.

אבל לא רק בליכוד יש מתחים בין הח"כים, אלא גם בסיעות אחרות. במפלגת העבודה מדברים לא מעט ח"כים בזלזול על היו"ר, ח"כ יצחק הרצוג. חלק נכבד מהם אינם מאמינים שיש לו היכולות והכישורים להחזיר את המפלגה לשלטון. ח"כ אראל מרגלית, המתמודד על ההנהגה, שלי יחימוביץ', ששמה פעמיה להנהגת ההסתדרות, ח"כ איתן כבל ובוודאי ח"כ ציפי לבני (שאיננה משתייכת לעבודה, אך מהווה חלק מהמחנה הציוני) נושפים בעורפו של הרצוג.

בישראל ביתנו שמחו להיפרד מהח"כית החרוצה אורלי לוי־אבקסיס, שעומדת עתה בראש סיעת יחיד ומתעתדת להקים מפלגה חדשה בבחירות הבאות, ובמרצ מתכוון ח"כ אילן גילאון הבלתי נלאה להתמודד על ההנהגה מול זהבה גלאון.

חוקים, רבותיי, חוקים

כרגיל, החקיקה העסיקה רבות את הכנסת בכנס החורף והח"כים המשיכו להגיש הצעות חוק חדשות בקצב מטורף. מאז נפתחה הכנסת ה־20 הונחו על שולחנה יותר מ־4,000 הצעות חוק פרטיות ו־316 חוקים כבר אושרו בקריאה שנייה ושלישית. יו"ר ועדת השרים לחקיקה, שרת המשפטים איילת שקד, יחד עם השר יריב לוין יוזמים רפורמה שנועדה לצמצם את מספר הצעות החוק הפרטיות שכל ח"כ יורשה להגיש, אולם קשה להאמין שהח"כים ייתנו ידם לכך, משום שהם רואים בחקיקה הפרטית את גולת הכותרת לפעילותם הפרלמנטרית. החוקים החשובים ביותר שאושרו בכנס החורף, כמו חוק ההסדרה וחוק V-15, העסיקו רבות את הוועדות ואת המליאה (ראו משמאל).

הכנסת הרבתה גם לעסוק בממצאי דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן והוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר קיימה כבר שתי ישיבות מרתקות עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט ועם ראש המוסד יוסי כהן (שכיהן בזמנו כראש המל"ל), ולאחר חג הפסח תארח גם את ראש הממשלה. גם החקירות המתנהלות נגד בנימין נתניהו העסיקו את הכנסת והיו ח"כים שקראו לו להתפטר.

ואם לא די בכך, גם קוד הלבוש העסיק את הכנסת. ההוראה שניתנה לאנשי משמר הכנסת לבחון את אורך השמלות של העוזרות הפרלמנטריות ולמנוע את כניסתן של אלה שהחצאיות שלהן קצרות מדי עוררה מחאה חריפה, שבעקבותיה הוקמה ועדה שקבעה הנחיות חדשות.

להתראות אחרי החגים!

•   •   •

ראויים לצל"ש: ששת הח"כים שוויתרו על תוספת השכר השנתית בסך כ־11 אלף ש'

השישייה שנתנה דוגמה אישית

בתחילת כל שנה מתעדכן שכרם של הח"כים בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. השנה הודיעו שישה ח"כים לחשב הכנסת חיים אבידור כי הם מוותרים על התוספת, הנאמדת ב־907 שקלים לחודש ברוטו (כ־11 אלף שקלים לשנה). אשתקד ויתרו על התוספת 34 ח"כים (ובהם כל 11 הח"כים של יש עתיד), אולם רק שלושה מהח"כים שוויתרו על התוספת ב־2016 עשו זאת גם השנה: יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד), יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) וח"כ איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני). אליהם הצטרפו גם הח"כים מיקי לוי (יש עתיד), רויטל סוויד (המחנה הציוני) ויפעת שאשא־ביטון (כולנו).

נחמיאס־ורבין אומרת כי "יש הרבה מאוד פופוליזם בכל העיסוק התקשורתי סביב שכר הח"כים ובהחלטתי לוותר על התוספת יש הבעת מחאה נגד הפופוליזם הזול הזה. בעיקרון אני חושבת שהח"כים אינם צריכים לעסוק כלל בשכרם, אלא ועדה ציבורית חיצונית". שאשא־ביטון אמרה כי "באווירה הציבורית שיש כלפי הכנסת, חשבתי שזהו הצעד הנכון לעשותו. גם אני סבורה שוועדה ציבורית צריכה לקבוע את שכר הח"כים ולא הם עצמם". אמסלם אומר כי "מפריעה לי העובדה ששכרנו ושכר השופטים צמודים לשכר הממוצע במשק, ואילו שכר השכירים במשק נשחק משום שהם אינם נהנים מהצמדה כזו". סוויד ציינה כי "אני מעדיפה שהשיח הציבורי, שגם כך הוא ציני למדי כלפי הח"כים, יתמקד בפועלם החיובי והתורם מאשר בהתלהמות פופוליסטית על תוספת שכר".   

כמה מהח"כים ציינו כי "יש צביעות בכך שסיעת יש עתיד הודיעה בשנה שעברה שכל חבריה מוותרים על התוספת ואילו השנה נותר מהם רק ח"כ מיקי לוי ואילו האחרים הודיעו שהם תורמים את הכסף למוסדות". 

בתגובה אמר דובר יש עתיד כי "הח"כים שלנו העדיפו לתרום את תוספת שכרם למוסדות ולארגונים שזקוקים לכך יותר מכל ולא לקופת האוצר. כל ח"כ החליט מהו היעד לתרומה לפי ראות עיניו ושיקול דעתו".   

גדעון אלון

•   •   •

החוקים החשובים של כנס החורף

עשרות חוקים חדשים, חלקם שנויים במחלוקת, אושרו במליאת הכנסת במושב החורף וחלקם עדיין לא אושרו בשל מחלוקת על ניסוחם הסופי. להלן הבולטים שבהם:

• חוק ההסדרה. החוק להסדרת ההתיישבות ביו"ש נועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלשתינים. לפי ההערכות, החוק יחול על כ־2,000 בתי יהודים ב־26 יישובים ביהודה ושומרון.

• חוק V-15. החוק נועד להגביל יכולתם של ארגונים לקיים קמפיינים פוליטיים בתקופת הבחירות, ומגדיר לראשונה מהו "גוף פעיל בבחירות" שחלות עליו מגבלות על פי חוק מימון מפלגות.

• החוק הביומטרי. ב־1 ביוני ייכנסו לתוקפן התקנות החדשות שיאפשרו את הפעלת המאגר הביומטרי במתווה החדש. החוק קובע כי יהיה מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים. כל אדם שירצה יוכל לתת הסכמה שטביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר, אך זו לא תהיה חובה. מי שטביעותיו לא יוכנסו למאגר - יונפקו לו תעודת זהות ודרכון שתוקפם חמש שנים בלבד, בעוד שלמי שייכלל במאגר - יונפקו מסמכי זיהוי לעשר שנים.

• חוק יסוד הכנסת (תיקון). התיקון שהוכנס לחוק קובע כי יהיה אפשר לפסול מועמד מהתמודדות בבחירות לכנסת גם בשל התבטאויותיו. עד כה היה אפשר לפסול אדם או רשימה מהתמודדות רק "אם במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם יש כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כדי להסית לגזענות או כדי לתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל". כעת נקבע כי "מעשיו של אדם" כוללים גם התבטאויות.

• חוק ביטול חזקת הגיל הרך. הליכי החקיקה טרם הסתיימו בשל מחלוקת בקואליציה. ההצעה קובעת כי לא יהיה מעבר אוטומטי של ילד להורים גרושים לאמו, אלא יתאפשר גם לאב לקבל משמורת על הילד בגיל אפס או שלוש.   

• חוק המואזין. הצעת חוק שעברה רק בקריאה טרומית, אך  מעוררת מחלוקת. היא קובעת כי לא יחול שימוש בכריזה בבתי תפילה ובמסגדים משעה 23:00 בלילה עד 7:00 בבוקר, כדי למנוע רעש שמפריע למתגוררים בסמוך למסגדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו