"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצעת חוק חדשה תגביל את בג"ץ
בלעדי ל"ישראל היום" • ח"כים מהקואליציה חתמו על הצעת חוק של ח"כ מוטי יוגב שתאסור על בג"ץ לבטל חקיקה של הכנסת
היוזם, ח"כ יוגב // צילום: דודי ועקנין // היוזם, ח"כ יוגב // צילום: דודי ועקנין

הצעת חוק חדשה תגביל את בג"ץ

בלעדי ל"ישראל היום" • ח"כים מהקואליציה חתמו על הצעת חוק של ח"כ מוטי יוגב שתאסור על בג"ץ לבטל חקיקה של הכנסת

גדעון אלון
, עודכן

בעקבות המודל האנגלי:16 ח"כים מסיעות הקואליציה חתמו על הצעת חוק של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שתאסור על בג"ץ לבטל חקיקה של הכנסת. עוד בטרם הגיש יוגב את ההצעה הוא שוחח עם שרת המשפטים איילת שקד, ותיאם את המהלך עם יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט.

הצעת החוק, שהוגשה ברביעי שעבר (שהיה היום האחרון לדיוני כנס החורף של הכנסת), "נועדה להבהיר באופן חד־משמעי, בחוק יסוד: השפיטה, כי אין זה בסמכותו של ביהמ"ש להכריז על בטלותו של חוק. בהיעדר חוקה שלמה, נתונה סמכות החקיקה לכנסת כנציגת הציבור, ואילו תפקידו של ביהמ"ש מתמצה בפרשנות וביישום החוקים על סכסוכים קונקרטיים שהובאו בפניו".

עוד הוסבר כי "מיום הקמתה של המדינה ועד שנת 1995 מוסכם היה כי דמוקרטיה פירושה 'שלטון העם'... תפקידו של ביהמ"ש הצטמצם לפרשנות וליישום החוקים. בשנת 1995, בפסק דין בנק המזרחי בהסתמך על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק בשנת 1992, הפך ביהמ"ש העליון את הקערה על פיה וקבע כי לביהמ"ש סמכות להכריז על בטלותו של חוק שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, זאת למרות שסמכות שכזו לא הוקנתה לו באופן מפורש בחוק. עד היום פסל ביהמ"ש העליון 14 חוקים ומנע בכך מהכנסת להגשים את רצון העם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות".

כמו כן, נטען כי "המהפכה החוקתית שיבשה את האיזון העדין שבין הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

הצעת החוק, שנוסחה בסיוע תנועת "דרך חיים" על ידי עו"ד אורי ציפורי, דומה במהותה למודל המקובל באנגליה, שלפיו כאשר מובא בפני בית המשפט דבר חקיקה, החורג לכאורה מהוראות "חוקתיות", מפנה ביהמ"ש את תשומת ליבו של הפרלמנט לחריגה. הפרלמנט שוקל את דברי ביהמ"ש ומחליט אם רצונו לשנות את החוק, לבטלו או להותירו על כנו. כל זמן שהפרלמנט לא קיבל החלטה אחרת - יעמוד החוק בתוקפו.

מלבד ח"כ יוגב, חתמו על הצעת החוק: יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן והח"כים מיקי זוהר, יהודה גליק, אורן חזן, אברהם נגוסה, נאוה בוקר (הליכוד), בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי), משה גפני, מנחם אליעזר מוזס, אורי מקלב, ישראל אייכלר (יהדות התורה), יואב בן־צור, יגאל גואטה ומיכאל מלכיאלי (ש"ס).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...