כחלון רומז: אפשר לפטר את ראשי התאגיד; "לא גיסים שלי"

המשבר הקואליציוני סביב תאגיד השידור עדיין בעיצומו, אולם ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא כי בסופו של דבר לא יוקדמו הבחירות. הדריכות בנושא רבה, בעיקר סביב שובו של רה"מ נתניהו ארצה מסין, כיוון שעל פי הערכות עם שובו יוכרעו גורלו של התאגיד וגורלה של הממשלה. בשלב הזה, נתניהו אינו מוכן למתווה שלפיו התאגיד ימשיך במתכונתו הנוכחית.

בסביבת שר האוצר כחלון זעמו אתמול על ראשי התאגיד, שהודיעו שלשום על מינויה של גאולה אבן־סער, רעייתו של גדעון סער הנחשב ליריב פוליטי של נתניהו, למגישת המהדורה המרכזית. שר האוצר עקץ את ראשי התאגיד ואמר כי "אין לי ספק שהם ישבו כמה חודשים, הפכו, בדקו, בחנו והגיעו למסקנה שבדיוק אתמול צריך למנות אותה. החלטה מקצועית לחלוטין". 

המסר שהעביר כחלון לאנשי נתניהו ביממה האחרונה הוא כי מבחינתו אפשר לפטר את ראשי התאגיד, שלדבריו מעוניינים לקדם את הבחירות ולמנוע מו"מ שיביא לפתרון הסוגיה. אתמול דווח כי בשיחה סגורה עם בכירי גלי צה"ל אמר שר האוצר כי "מה אכפת לי מי יהיו המנהלים של התאגידים? מה הם, גיסים שלי?". מסר נוסף שהועבר מכחלון הוא כי מלבד הנושא התקציבי אין לשר האוצר שום עניין בתאגיד, באנשיו ובתכניו. יחד עם זאת, כחלון אמר כי הוא אינו חושש מתרחיש שבו רה"מ יפטר אותו וגם לא מהליכה לבחירות. "ההוצאה הציבורית היא הקו האדום", אמר, "אני לא מתכוון לחרוג באגורה". 

עם זאת, כחלון הדגיש כי כל שינוי שיביא נתניהו לגבי התאגיד יהיה מקובל עליו, כולל העברת חוק התקשורת. לדבריו, "דיברתי עם נתניהו ביום שישי ומאז לא דיברנו. הסיכום האחרון שהיה לנו הוא שהתאגיד נפתח, והקואליציה תתמוך בחוק התקשורת. מאז הכל ספינים". 

נוסף על כך, באוצר לא מתנגדים גם לרעיון שהעלה נתניהו לפני כמה חודשים, שלפיו התאגיד ישדר שידורי רדיו בלבד ואילו רשות השידור תשדר את ערוץ הטלוויזיה, וזאת בתנאי שלא תעלה תקרת ההוצאה מעבר ל־740 מיליון שקלים בשנה, עלות התאגיד. ואילו בצמרת הליכוד הדעות חלוקות. בעוד שהשרים יריב לוין וצחי הנגבי מעדיפים רגיעה והליכה לפשרה, השרה מירי רגב ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן משדרים קו נוקשה יותר נגד המשך קיומו של התאגיד בכל מתכונת שהיא. 

בתוך כך, היועמ"ש מנדלבליט הבהיר כי בעקבות פניית הדרג המדיני בבקשה לקצר את תקופת פרסום תזכיר החקיקה של חוק התקשורת החדש להערות, עמדתו היא כי לא ניתן לעשות זאת, בשל החשיבות הציבורית של החוק. 

בהכנת הידיעה השתתפו מתי טוכפלד, שלמה צזנה חזי שטרנליכט ויאיר אלטמן