"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כך הושמד הכור הסורי
פרטי התקיפה המסתורית המיוחסת לישראל נחשפים • חמש שנים אחרי השמדת המתקן הגרעיני הסודי של אסד, פירסם ה"ניו יורקר" תחקיר מקיף • הפריצה של סוכני המוסד, התכנון, ההפצצה והביצוע המוצלח בספטמבר 2007 • מבצע "שקדי רזה" - שלב אחר שלב
צילום: אי.אף.פי // הכור הסורי. דומה מאוד לזה של צפון קוריאה

כך הושמד הכור הסורי

פרטי התקיפה המסתורית המיוחסת לישראל נחשפים • חמש שנים אחרי השמדת המתקן הגרעיני הסודי של אסד, פירסם ה"ניו יורקר" תחקיר מקיף • הפריצה של סוכני המוסד, התכנון, ההפצצה והביצוע המוצלח בספטמבר 2007 • מבצע "שקדי רזה" - שלב אחר שלב

בועז ביסמוט
, עודכן

מאחורי הקלעים של השמדת הכור הגרעיני בסוריה: אי שם ב-6 בספטבר 2007 תקפו מטוסי קרב מבנה מבודד בשטח מדברי בצפון-מזרח סוריה. בתקיפה, שעל פי מקורות זרים מיוחסת לישראל, הושמד כור גרעיני של הסורים. אתמול נחשפו פרטים נרחבים על המבצע בתחקיר מקיף שפירסם המגזין האמריקני "ניו יורקר". ישראל הרשמית מעולם לא נשאה באחריות לתקיפה וגם לא התייחסה אליה.

על פי התחקיר, שעליו חתום העיתונאי דיוויד מקובסקי ואשר עיקריו מובאים כאן, הכל החל ב-7 במארס 2007. סוכני מוסד פשטו על ביתו בווינה של איברהים עות'מאן, ראש הסוכנות הסורית לאנרגיה אטומית. בירושלים רצו לדעת מה מתכנן משטרו של בשאר אסד, ועל פי התחקיר במגזין האמריקני היוקרתי, ישראל חשדה כבר במהלך 2006 כי סוריה חידשה את פרויקט הגרעין שלה.

דוקטרינת בגין בתוקף

בחזרה לווינה. עות'מאן שהה בבירה האוסטרית כדי להשתתף בכינוס מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). סוכני המוסד שפרצו לביתו נכנסו למחשבו האישי והעתיקו ממנו עשרות תמונות צבע שצולמו בתוך המבנה הסודי בסוריה. הצילומים הוכיחו שהחשד הישראלי היה מבוסס, מאחר שנראו בהם עובדים צפון-קוריאנים במהלך עבודתם במתקן הגרעיני. המתקן עצמו, אגב, דמה מאוד למתקן הגרעיני של צפון קוריאה ביונגביון.

ישראל הבינה מייד את המתרחש במתקן החשוד בסוריה, שנבנה סמוך לגבול הטורקי, ועל פי ה"ניו יורקר", לישראל היה ברור כי דוקטרינת מנחם בגין חייבת להישאר בתוקף: אסור שלשום מדינה באזור יהיה נשק גרעיני, ויהיה על הממשלה לפעול כפי שממשלת בגין פעלה נגד הכור העיראקי ב-1981.

ראש המוסד דאז, מאיר דגן, ובכירים נוספים נפגשו עם ראש הממשלה אהוד אולמרט והציגו בפניו את הממצאים, לצד המלצה על פעולה מיידית לפני שהפולוניום בכור יהפוך לפעיל. אם התקיפה היתה מתבצעת לאחר שהחומר היה הופך לפעיל, היתה סכנה שתקיפת הכור תביא לפליטת קרינה שתזהם את מימי נהר הפרת. היה ברור שלישראל לא נותר הרבה זמן.

על פי התחקיר, אולמרט נפגש עם קודמיו בתפקיד, שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק, והפגישות הללו נערכו תמיד בימי שישי, מסוף חודש מארס 2007 ועד לתחילת חודש ספטמבר. כל המשתתפים בפגישות חתמו על הסכם סודיות. בחודש אפריל עודכן גם הבית הלבן בגילוי הישראלי וב-18 באפריל, בפגישה בין שר הביטחון עמיר פרץ לבין עמיתו האמריקני רוברט גייטס, הועבר המידע בפעם הראשונה לממשל האמריקני.

בוש העדיף דיפלומטיה

בתחקיר אף מסופר כיצד פרץ, "שלא שלט באנגלית באופן מוחלט, דיווח למקבילו על הגילויים כשהוא מקריא מתוך כרטיסיות שהוכנו בעבורו מראש". ממשל בוש חש כי לא היו בידיו מספיק ראיות המצדיקות מתקפת מנע ולכן החלו הישראלים לתכנן מתקפה עצמאית. שרת החוץ האמריקנית, קונדוליסה רייס, גם חששה כי תקיפת הכור הסורי מצד ישראל תוביל למלחמה אזורית.

אולמרט ביקש מבוש לשקול מחדש את תקיפת הכור הסורי ואמר כי הדבר ישרת גם את האינטרסים האמריקניים, מאחר שאמריקה תהרוג שתי ציפורים במכה שכן התקפה כזו תרתיע גם את האיראנים.

ב-12 ביולי כינס הנשיא בוש התייעצות נוספת, ובסיומה רצה לשלוח שליח מיוחד לנשיא אסד ולהציב בפניו אולטימטום לפירוק הכור. אולמרט הזהיר את בוש כי פתיחת ערוץ דיפלומטי תאפשר לאסד להרוויח זמן ובינתיים להפוך את הכור לפעיל.

השרים החליטו - לתקוף

צה"ל, המוסד ומשרד החוץ תמכו כולם במתקפה נגד הכור ב"פרופיל נמוך", במבצע שזכה לכינוי "שקדי רזה", על שם מפקד חיל האוויר המכהן אליעזר שקדי. ישראל בחנה אפשרות של תקיפה אווירית רחבה ("שקדי שמן") או תקיפה אווירת מצומצמת יותר ("שקדי רזה"), ואפילו פעולת קומנדו קרקעית.

המומחים בישראל העריכו כי תקיפה בהיקף נמוך לא תגרור תגובה צבאית סורית, גם מכיוון שאסד יבקש להכחיש כי היה לו פרויקט גרעין, שסותר את כל ההצהרות שלו מהעבר.

ביוני 2007 נשלח צוות מיחידת עילית של צה"ל לשטח סוריה ואסף שם דגימות קרקע, ואף צילם בחשאי את מתחם הכור ממרחק של קילומטר וחצי.

"דיונים דרמטיים ביותר"

בישראל החליף בינתיים אהוד ברק את עמיר פרץ במשרד הביטחון. בתחקיר כותב מקובסקי כי ברק ביקש לעכב את התקיפה על מנת לתת לצה"ל יותר זמן כדי להתכונן ולהיערך למקרה של מכת נגד סורית.

שישה דיוני קבינט נערכו באותו עניין של תקיפת הכור בשבועות הבאים. "אלה היו הדיונים הדרמטיים ביותר שבהם השתתפתי", אמר אחד השרים. הדיון האחרון היה ב-5 בספטמבר ובו הוסמכו אולמרט, ברק ושרת החוץ ציפי לבני להחליט על אופי התקיפה ועל מועד ביצועה. כל השרים הצביעו בעד תקיפה, למעט אבי דיכטר שנמנע.

השלושה שהוסמכו לתקיפה פרשו לחדר צדדי, ושם הצטרף אליהם הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהמליץ לבצע את התקיפה עוד באותו לילה, במתכונת של "שקדי רזה". דעתו של הרמטכ"ל התקבלה.

סמוך לחצות יצאו רביעיית מטוסי F-16 ורביעיית F-15 מבסיסי חיל האוויר. המטוסים טסו צפונה לאורך חוף הים התיכון ולאחר מכן פנו מזרחה לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה. המטוסים הפעילו אמצעי לוחמה אלקטרונית, ששיבשו את מערך ההגנה האווירית של סוריה. מהבור שבקריה עקבו אולמרט, ברק ולבני אחר המבצע. בין 00:40 ל-00:53 דיווחו המטוסים לבור את מילת הקוד "אריזונה" ועידכנו כי 17 טונות של פצצות השמידו את המטרה. "היתה תחושת התעלות. המתקן הושמד ולא איבדנו שום טייס", אמר בכיר ישראלי.

עם שובם של המטוסים לבסיסם שב אולמרט למשרדו בקריה ויצר קשר עם הנשיא בוש, ששהה באותה עת באוסטרליה. "אני רק רוצה לדווח לך שמשהו שהיה קיים לא קיים עוד", אמר לו.

סוריה לא אישרה תחילה את התקיפה ורק טענה למחרת כי מטוסי חיל האוויר הישראליים חדרו לשטחה, אך נסוגו, לא לפני שהפילו תחמושת לשטח נטוש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...