תוכן בשיתוף מסחרי
כמו במקרים רבים, גם הסיפור הזה התחיל בשיחת טלפון בהולה. מעברו השני של הקו היה בחור בשם צחי (שם בדוי), שביקש לפגוש אותי באופן מיידי. כמה שעות לאחר מכן, במהלך הפגישה, הבנתי כי יושב מולי בכיר באחת התעשיות הביטחוניות בישראל, שהיה בעברו קצין חי”ר ובכיר באחד מגופי הביטחון של ישראל.
צחי היה נסער. מתוך העובדות שסיפר, הבנתי כי זה עתה נחקר בגין חשד לביצוע עבירות של איומים באמצעות אקדחו האישי כלפי אדם אחר, תוך כדי ויכוח על אופן הנהיגה והשימוש בדרך. לדבריו, המתלונן חסם את נתיב נסיעתו, יצא אליו מרכבו כשהוא מחזיק חפץ חד בידו איים “לרצוח” אותו. כשהבין שצחי רשם את מספר לוחית הרישוי של רכבו, הפך המתלונן את עורו וניגש לתחנת המשטרה, שם הגיש תלונה כנגד צחי ובכך למעשה קנה את “הבכורה”, על מנת שפנייתו כראשון למשטרה תעיד על “אמינותו”. הופתעתי במיוחד לשמע החשד, לאור עברו של צחי, ניסיונו ומיומנותו בהפעלת כלי נשק. הדבר נשמע לי מאוד תמוה.

לאחר ששמעתי את גרסתו המאוד נרגשת - שהיתה בין השאר תוצאה של היחס המחפיר כלפיו מצד חוקר המשטרה – הבנתי כי יש צורך מיידי בביצוע פעולות חקירה מהותיות, לרבות ובעיקר תפיסת מצלמות אבטחה ומצלמות תנועה של ציר התחבורה, בו לכאורה קרה האירוע. כך עשיתי.
עוד באותו היום שלחתי לקצין החקירות של התחנה מכתב ארוך ומפורט, בו דרשתי בין היתר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, את הצורך הדחוף בביצוע פעולות חקירה אלה, לשם חשיפת האמת. ארבעה (!!!) ימים לאחר מכן קיבלתי תשובה מקצין החקירות, לפיה מכתבי התקבל, החקירה בעיצומה והפעולות נתונות לשיקול דעת היחידה החוקרת.
כעבור כחצי שנה הוגש כתב אישום כנגד צחי, בגין העבירה שהוזכרה בתחילת הסיפור, לבית משפט השלום בכפ”ס (ת”פ 51790-3-15). כמובן שחומר הראיות לא כלל את הפעולות שביקשתי בשעתו לבצע, ושביצוען היה חיוני לשם חשיפת האמת. יתרה מכך, לא רק שתיק החקירה לא כלל את פעולות החקירה שביקשתי לבצע, אלא שאף המכתב לא היה בין חומרי החקירה. המשמעות היתה פשוטה - המכתב מעולם לא הובא לידיעת החוקרים שבתיק.
לאחר הגשת כתב האישום כנגד צחי, נפגשתי עם נציגי התביעה המשטרתית, במטרה לשכנע אותם לחזור בהם מכתב האישום. הצעתי נדחתה, מה שהוביל לניהול המשפט.
במהלך ניהול המשפט זימנתי את קצין החקירות שאליו מוען המכתב, כעד הגנה מטעמו של צחי. זימון קצין משטרה כעד הגנה נחשב לצעד חריג. הטחתי בפני החוקרים האחרים את הפעולות שביצוען התבקש על ידי במכתב, שמעולם לא הובא לידיעתם. לאחר שהבינו כי מדובר בפעולות חקירה מהותיות, הם נאלצו להסכים איתי כי חסרונו של המכתב הוא מהותי.
חקירת המתלונן על ידי העלתה קושי רב מצידו, ולעומתו חקירתו הנגדית של צחי על ידי בא כוח התביעה הייתה נטולת קשיים, אמינה, קוהרנטית ורציפה - דבר שהקנה לו אמון רב בעיני בית משפט, אשר הורה ביום 15.2.2016 על זיכויו המוחלט מכל אשמה ואף נפסקו לזכותו פיצויים.
מוסר ההשכל מהפרשה: בניגוד לדיעה הרווחת - והמוטעית לטעמי - לפיה יש להתמודד עם כתב האישום רק לאחר הגשתו, אני סבור שיש חשיבות רבה לתכנון המשפט כבר בראשיתו, ואפילו עוד בשלבים הראשונים של החקירה המשטרתית, בבחינת מי שטורח בערב שבת, אוכל בשבת.
הכותב הוא עו”ד יניב שגב, שותף במשרד עורכי הדין “שגב- ערבה” מומחה לדין הפלילי, התמחה בבית המשפט העליון וחבר לשכת עורכי הדין הפלילית האירופאית ECBA - EUROPEAN CRIMINAL BAR ASSOCIATION
תוכן בשיתוף מסחרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו