"תזכרי את מה שאני אומרת לך - בעוד עשור מהיום הקומיקס הישראלי יהיה הכי חזק בעולם", חוזרת ואומרת לי בביטחון המאיירת והקומיקסאית דורית מיה גור. אנחנו נפגשות בבית קפה בצהרי חג הפורים - כמה מתאים - כדי לדבר על "הסייר העשירי", סידרת הקומיקס החדשה שלה לנוער צעיר, שהספר הראשון בה רואה אור השבוע. אך תחושת הדחיפות שבה מתנהל הראיון מסיטה לחיוב את השיחה למחוזות אחרים, כלליים יותר, כמו עתיד הז'אנר המצויר בארץ, לימודי עיצוב וחינוך באמצעות קומיקס.
בתעשייה כה קטנה, שמוספדת חדשות לבקרים כשמדובר בקומיקס ישראלי לילדים ולנוער, כל כותר ישראלי שרואה אור בהוצאה גדולה הוא סיבה למסיבה ומשא כבד יותר מוטל על כתפיו. גור הודפת את הטענות בנוגע לתעשייה קטנה ונישתית מדי, שלא הצליחה לתקוע יתד בתרבות הישראלית. "זאת תזה של עיתונאים", היא אומרת, "זה קשקוש גמור וזה נורא מכעיס אותי. אמנם הקהילה לא גדולה מספיק, אך גם לא קטנה במיוחד. מדובר על כמה אלפים רציניים. אוהבי הקומיקס, ילדים ונוער, הם קוראים מאוד בקיאים. הם נלהבים והם סופר־אינטליגנטיים. יש המון קומיקס איכותי בארץ: 'מקס' ו'מיקו בל' של ארז צדוק וליאת רוטנר, 'אדירי התכלת' של עופר זנזורי ו'אריאנה' של אביב אור וערן אביאני, אבל אני דוחקת בקולגות שלי ליצור עוד".
גור (37), שמתגוררת בחולון, היא טיפוס כריזמטי ומדברת בלהט מיסיונרי על התחום שבו היא עוסקת. מבחינתה, קומיקס הוא כלי חינוכי, דרך חיים והזדמנות לעשות משהו טוב ונשגב יותר מקלחת היומיום. "זאת הסיבה שהקדשתי את כל כולי לכתיבת 'הסייר העשירי' וזה הדבר המרכזי שאתעסק בו עכשיו", היא אומרת, "אתה לא יכול להפיל חוברת קומיקס על בן 50 ולצפות שהוא יתחיל לצרוך קומיקס. צריך לחנך ילדים לקרוא קומיקס, ואז הם יתאהבו בזה ויהפכו להיות מבוגרים שיעבירו את זה הלאה".
היא מספרת כי היא "מעבירה סדנאות קומיקס, ויותר מהלימוד, הילדים חווים עבודה בקבוצה, נטרול האגו, בקיצור - איך להיות בן אדם. זה ענף שזקוק לכמה שיותר יוצרים מקצועיים וכותרים ישראליים. אין כאן סלבס - כולם יחד צריכים לעבות את הענף".
"מכת ברק", הספר הראשון בסידרת "הסייר העשירי", רואה אור ארבע שנים לאחר יציאת החוברת החמישית והאחרונה של "פלאפלמן", הקומיקס הראשון שגור יצרה, שעסק בהומור בגיבור־על ישראלי שמנמן ומודע לעצמו, ושזכה להצלחה גדולה בארץ ובחו"ל. "פלאפלמן" אמנם לא תורגם מעברית לשפות אחרות, אך החוברת הראשונה בסידרה, שנמכרה ב־15 אלף עותקים, נחשבת עד היום לפריט אספנים ואפשר לרכוש אותה ב־eBay בסכום לא צנוע כלל של 500 דולר.
בעוד "פלאפלמן" נוצר בהשראת גיבורי־העל האמריקנים דוגמת סופרמן, "הסייר" הישראלי נטוע במציאות הישראלית, עם הבלחות תכופות לחוץ לארץ ולפלנטות אקזוטיות אחרות. סמוך לחופש הגדול דור גרין בן ה־11 לא מצליח לחשוב על שום דבר אחר חוץ מאשר אביו, אדם הטייס, סרן בסוכנות החלל הישראלית, שנעלם בלילה חורפי וסוער. הוא נשבע שיעשה הכל כדי למצוא אותו. בינתיים חבריו מתנכרים אליו ודור מוצא את עצמו בביתו הנטוש של פרופסור אייזן, שם הוא מתוודע לרובוט מפורק שאותו הוא ממהר להרכיב. האם זאת תחילתה של ידידות מופלאה או פתח להרפתקאות גלקטיות מסוכנות?
"לא תחביב"
"הסייר" מאויר בקפידה וניחן בסגנון דינמי ואקספרסיבי במיוחד. אין ספק שהסידרה קורצת לאוהבי "בון" ו"שהאזאם" ובהחלט עומדת בציפיות הגבוהות; הקוראים הצעירים יכולים לגזור קלפים של דמויות הסידרה ולהתוודע לרישומים משעשעים של דור והרובוט טין.
גור זוקפת את המקצועיות חסרת הפשרות שלה לזכותו של אמן הקומיקס היהודי־אמריקני ג'ו קיוברט ("סרג'נט רוק", "איש הנץ", "תור"). קיוברט הלך לעולמו בשנת 2012, וגור הקדישה לו את הספר החדש. לעבודתו של המאסטר האמריקני התוודעה בעת לימודיה בבית הספר הגבוה לקומיקס ואנימציה שקיוברט פתח בניו ג'רזי ב־1976 (גור היא הישראלית הראשונה שסיימה את התוכנית). ב־2011 אף יזמה את ביקורו של קיוברט בישראל, במסגרת תערוכה רטרוספקטיבית שאצרה לכבודו במוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה בחולון.
יותר מהכל, היא מספרת, קיוברט לימד אותה "להיות בן אדם. היתה לנו מערכת יחסית מיוחדת במינה. הוא חיבב אותי כי לא הייתי גרופי - והוא העריך את זה. בבית הספר שלו למדתי לא לצייר כתחביב, לעבוד על כמה פרויקטים בו בזמן, לדעת להתמקצע בכמה סגנונות ולא להיות מקובעת אם זה גיבורי על, סופר ריאליזם או Cartoons".
את ההשראה לכתיבת "הסייר" שאבה גור, בין השאר, מעבודתה עם ילדים בבתי ספר, חלקם בסיכון. לדבריה, הגיבור, דור, "התחיל להתגבש אצלי אחרי שנתקלתי בילד מקסים בכיתה ג' עם רעמת תלתלים, שבכה לאחר שאף אחד מהילדים בכיתה שלו לא הגיע למסיבת יום ההולדת שלו. הכנסתי את זה לספר כדי לכתוב על בדידות, על רצון לקשר ועל חברות בלתי רגילה".
כעת גור כבר מעזה לנחש ש"המבקרים לא יאהבו שדור מתחבר דווקא עם רובוט - סמל הניכור והבלתי אנושיות - אבל המסר שלי רחב מכך: דרך הקשר עם הרובוט, שיש ציפייה שהוא זה שיהיה בעל עכבות, דור נחשף לחברויות עם אנשים מגלקסיות אחרות. יש כאן אמירה על חשיבות החברות ועל הכמיהה לקשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו