עד אתמול בקושי אפשר היה להרגיש את הבחירות בהולנד. חוץ ממוקדים מפוזרים של עצרות ושלטי חוצות, המדינה לא שינתה את פניה באופן משמעותי כמו מדינות מפתח בארה"ב לפני בחירות. ההולנדים לא מיהרו להחליט והעדיפו לחכות לסידרת העימותים השבוע, כולל זה בין מועמד הימין הקיצוני חרט וילדרס (מפלגת החירות, PVV) לבין ראש הממשלה המכהן מארק רוטה (ממפלגת הימין־מרכז VVD).
בצהריים הגעתי למסעדת דגים ידועה במרכז אמסטרדם, שם עובדת מייקה (20). לפני שהחלה את יומה כמלצרית, היתה צריכה להשתתף בשיעור חובה באוניברסיטה. "זה מדהים", סיפרה לי, "גם באוניברסיטה וגם במסעדה קידמו אותי עם אותה שאלה: 'האם כבר הצבעת?' הולנד הלכה להצביע במה שהפכו להיות הבחירות החשובות ביותר שלה מאז מלחמת העולם השנייה. האיום של הימין הקיצוני על הולנד בפרט ועל היבשת בכלל חייב כל אזרח ללכת לקלפי".
זו הפעם הראשונה שהיא מצביעה, ואת קולה היא לא נתנה לווילדרס. "המנהל אסף את כל העובדים היום במסעדה ואמר לנו כי אנחנו חייבים ללכת להצביע", היא מספרת, "גם באוניברסיטה המרצה החל בהודעה אישית שבה הסביר לנו מדוע אנחנו חייבים ללכת לקלפיות. 'הפעם אין תירוצים', הוא אמר לנו".
ביקרתי אתמול בקלפי הממוקמת בגן ילדים בדרום הישן של העיר. המבנים והבוחרים העידו על השכונה הבורגנית שבה אני נמצא, לא הרחק ממוזיאון ואן גוך. קהל הבוחרים כאן מאוד רחוק מזה שראיתי שלשום בוונלו, עיר הולדתו של וילדרס, וביום שני בוולנדם - שני מעוזים ימניים שבהם מהגרים לא ממש רצויים והאיחוד האירופי אינו בדיוק מושא הערצה. כאן כמעט כולם סיפרו לי כי הם מצביעים לראש הממשלה רוטה, שנמצא בתפקיד מאז 2010.
וילדרס // צילום: GettyImages
"אין סיכוי שתמצא כאן תומכים לחרט וילדרס", אמרה לי כריסטיאנה, שבאה להצביע רכובה על אופניה, גוררת עגלה ובה בנה הקטן, "אני לא רוצה שהבן שלי יגדל במדינה שבה איש כזה יהיה בשלטון. מספיק קשה לי מהמחשבה שהוא בפרלמנט. איזה שם רע זה עושה לנו בעולם".
יאן ואן בנטאם הוא עיתונאי הולנדי ותיק ומוערך. הוא הגיע להצביע בכפר הולדתו הקטן סינט יאנסקלוסטר. "מספר האנשים שהגיעו להצביע היה גדול", סיפר ל"ישראל היום", "הרבה יותר גדול ממה שהתרגלתי לראות". ואן בנטאם, שמכסה בעיתונו גם את ישראל והסכסוך הישראלי־פלשתיני, משוכנע כי וילדרס לא ינצח. "אני חשוב שרוטה ינצח בגלל העימות האחרון ערב הבחירות", העריך ואן בנטאם, "כמעט כל המתמודדים היו שם. אני לא יודע אם מארק רוטה היה כל כך טוב, אבל אני יודע שחרט וילדרס היה רע, וזה מה שעשה את ההבדל לטובת רוטה ויעניק לו את הניצחון".
העימות זכה לרייטינג חסר תקדים - 60 אחוזים יותר מכל עימות אחר. "אנשים צפו בו עד תום", המשיך ואן בנטאם, "בסיום קיבלנו עימות של אחד נגד אחד בין וילדרס לבין מנהיג מפלגת האיחוד הנוצרי חרט־יאן סחרס. וילדרס חזר על הפזמון שלו ועל הסכנה האורבת מצד האיסלאם, ואז מנהיג המפלגה הנוצרית נתן לו הרצאה בעניין הערכים הנוצריים שלנו הנוגדים את הקו של המפלגה שלו. לחרט לא היה מענה. הוא נשאר ללא מילים, וכאן לפי דעתי הוא הפסיד את הבחירות. סחרס הוכיח להולנדים כי לחרט אין מושג בכלל מה הם הערכים הנוצריים של הולנד שעליהם הוא מדבר כל הזמן".
תזכורת: וילדרס השווה את הקוראן ל"מיין קמפף" ואמר כי הערכים הליברליים שבלב ההוויה ההולנדית - "הערכים היהודיים־נוצריים" כפי שהוא קורא להם - נמצאים בסכנה וזקוקים להגנה בחוק. "אז סחרס פנה אליו ושאל: איך אתה בתור נוצרי יכול לדבר ככה?" הזכיר ואן בנטאם, "וילדרס יכול היה לענות רק 'אני רק רוצה להגן על האזרחים ההולנדים'".
איזה משמעות תהיה להפסד של וילדרס, שאלתי. "הוא יציג את עצמו כקורבן ויגיד שהפסיד לממסד. הוא יכול לקרוא למרד אזרחי של בוחריו - לא אלים, אבל הפגנות או משהו דומה. תראה, אנחנו מהמדינות המתקדמות באירופה ומהעשירות בעולם, אבל יש נתק בין הקהל של וילדרס לבין הפוליטיקאים. הם כלל לא מדברים אותה שפה. אלה גם אנשים שלא מכירים את העולם. הם מנותקים. הציבור של וילדרס מנותק מהעולם ואילו הפוליטיקאים מנותקים מהבוחרים של וילדרס, וכך אנחנו מגיעים לתוצאה שאתה רואה. אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שיש היום זרם תת־קרקעי מבעבע לא רק בהולנד אלא גם בצרפת, ביוון, באוסטריה, בשבדיה. זוהי תופעה מסוכנת מאוד. הדמוקרטיה כבר לא כל כך עובדת. גם היהודים צריכים להיות מודעים לכך. יהודים בהחלט צריכים לדאוג מהמצב הזה".