סופר טריק

אז פרצה המחאה על יוקר המחיה הפכו הצרכנים בישראל לנבונים יותר, כאלה ששמים לב לכל פרט. הצרכנים ה"חדשים" זועמים על כל התייקרות, משווים מחירים בכמה נקודות מכירה לפני קנייה ומעדיפים מוצרים זולים יותר. היות שתדירות הקניות של כל צרכן ברשתות המזון היא גבוהה, ריכזנו בעבורכם את כל מה שכדאי לדעת לפני שאתם עורכים קניות יומיומיות בסופרמרקט בסך מאות שקלים, על אחת כמה וכמה לפני החגים.

נתחיל בכלל הבסיסי: בתחום רשתות המזון, כמו בעולם הקמעונאות באופן כללי - שום דבר אינו מקרי. מומחים בתחום השיווק אחראים לכך שאתם יוצאים עם עגלה עמוסה יותר ממה שתיכננתם. לכן כדאי לצרכנים לדעת מה עומד מאחורי כל דבר. כלל זה תקף לכל יום ובעיקר לפני החגים, תקופה שבה הקניות נאמדות במאות שקלים. הטיפ הראשון הוא שכדאי לברר במקום העבודה שלכם בנוגע לתווי שי לרשתות המזון. כך, למשל, מועדון הצרכנות של הוט מציע 15% הנחה ברשת מגה, 3.5% הנחה ברשת חצי חינם ו-3% הנחה ברשת כמעט חינם.

לדברי ערן יסעור, עורך "פורום שיווק" וממארגני פרסי מוצר השנה הבינלאומיים בישראל, "פעמים רבות הצרכנים רוצים לקנות כמה מוצרים בסיסיים, ויוצאים אחרי שעה וחצי עם עגלה מלאה ועם ארנק ריק. מדובר בדרך שבה רשתות השיווק דואגות לסדר את 'רצפת המכירה' כדי למקסם את מספר השקלים שהן מרוויחות על כל מטר רצפה. יש כמה טריקים קטנים שחשוב להכיר כדי לזהותם בקנייה הבאה וכדי להחליט אם רוצים להימנע מהם או דווקא להתפתות".

נושא אחר הוא הגובה: מוצרים שונים ממוקמים בגבהים שונים. בסופר המדפים מתחילים בגובה 20 סנטימטרים מעל הרצפה ומסתיימים בגובה 1.80 מטרים לערך. הסיבה לכך היא שמחקרים מצאו שאנשים רוכשים הרבה יותר מוצרים שנמצאים בגובה הכתף שלהם, ולכן המוצרים שהרשת רוצה שהצרכנים יקנו ממוקמים תמיד בגובה הושטת היד. מוצרים שהרשת אינה רוצה ביקרם ימוקמו במדפים הנמוכים, משום שאנשים בדרך כלל לא אוהבים להתכופף. זה נכון לגבי כל המוצרים, חוץ מסוג אחד - מוצרים לילדים. מוצרים אלה ממוקמים נמוך כדי שיהיו בדיוק בגובה הכתף של הילדים, מה שיוצר קריאות בסגנון "אמא/אבא, תקנו לי".

יסעור מדגיש כי "אחד מכללי היסוד של קניות נבונות הוא לא לערוך קניות על בטן ריקה. ידוע שככל שרעבים יותר קונים יותר, ולכן בסניפים רבים פועלות פינות מאפה המפיצות ניחוח משכר ומגרה של לחמים ומאפים טריים.

מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אומר כי "די בהטיות של אגורות בודדות למוצר כדי להעשיר את כיסי הרשתות בסכומי עתק. לנוכח מספרם הגדול של הצרכנים הנפגעים, נגזרת גם החומרה המיוחדת שלפיה צריכות רשויות האכיפה להתייחס לפרקטיקות מסחריות בלתי הוגנות אלה".

למועצה לצרכנות מגיעות מאות תלונות נגד רשתות השיווק. מדובר בסוגיות חוזרות לגבי כל הסופרים והמכולות, מהקטנים עד הגדולים, ולכן כדאי לדעת מהן זכויותיכם. לדברי המועצה לצרכנות, "כאשר בוחנים את המחירים על המדף, חשוב להתייחס לחוק סימון מחיר ליחידת מידה. רשתות קמעוניות ששטחן גדול מ-100 מטר מרובע חייבות להציג את המחיר ליחידת מידה על גבי האריזות של המוצרים או על תווית או שלט הצמודים למדף שעליו המוצרים מונחים. מידע זה מקל על הצרכנים להשוות מחירים בין מוצרים דומים הנמכרים באריזות שונות בנפח או במשקל".

סימון מחיר לפי יחידת מידה שאינה נכונה הוא הטעיה חמורה, משום שהוא עלול לגרום לצרכן להעדיף מוצר יקר יותר. משרד התמ"ת ניסח הצעת חוק שתהפוך את הפרת התקנות בדבר הצגת מחיר לפי יחידת מידה לעבירה פלילית, כמו כל הפרה בעניין הצגת מחיר.

נושא נוסף המתייחס למחיר הוא הפרש בין מחיר המוצר לבין הקופה, גם כשמדובר במבצעים. המועצה לצרכנות מקבלת תלונות רבות על גבייה של מחיר גבוה מהמחיר המוצג על גבי המוצר, וחשוב לדעת כי מדובר בעבירה פלילית. אם קיים פער בין המחיר שהוצג על גבי המוצר לבין המחיר בקופה, המחיר המחייב הוא זה שהוצג על המוצר, גם אם מחירו בקופה גבוה יותר. החוק קובע כי חיוב לפי המחיר הגבוה בקופה וסירוב המוכר להחזיר לצרכן את ההפרש שבין המחיר שהוצג על המוצר לבין המחיר בקופה, יכולים לשמש עילה לתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקלים.

במועצה לצרכנות מדגישים כי מוצרים בפיקוח הם מוצרים שהמדינה קובעת להם מחיר מירבי וחל איסור לגבות בעבורם מחיר גבוה יותר. בית עסק הגובה מחיר גבוה יותר בעבור מוצרים אלו עובר עבירה פלילית. המועצה לצרכנות מקדמת הצעת חוק שתחייב הצבת שלט לצד מוצרים בפיקוח, שעליו יירשם המחיר המירבי. זאת כדי לאפשר לצרכן לזהות את המוצר שבפיקוח בצד מוצרים דומים שאינם בפיקוח, להגביר את מודעותו לגבי המחיר המירבי ולאפשר לו למצות את זכויותיו. "ערנות צרכנית", מוסיף עו"ד פלג, "היא החיסון הטוב ביותר נגד שיטת 'מצליח' זו, ובעזרתה יכול הצרכן להגן על עצמו מפני הוצאות מיותרות".

במועצה לצרכנות ציינו כי בכל חודש מגיעות אליהם תלונות רבות העוסקות בחוק הפיקדון על מיכלי המשקה. מהתלונות עולה כי קיים חוסר בהירות גדול בקרב הציבור לגבי החוק ולגבי זכויות הצרכן. צרכנים מלינים על סירובם של בתי עסק לקבל את מיכלי המשקה - חלקם מתרצים זאת בכך שהם אינם מקבלים בקבוקים ופחיות ביום שישי, אחרים לא מקבלים בשעה מסוימת, וסופרים מסוימים אף מגבילים את מספר מיכלי המשקה שאפשר להחזיר.

הזכאות לקבלת דמי הפיקדון חלה לגבי מיכלים ששולמו עליהם דמי פיקדון. על מיכלי המשקה המחויבים בפיקדון מופיע הכיתוב "חייב בפיקדון" וכן מצוין גובה דמי הפיקדון. חובת בתי העסק להשיב את דמי הפיקדון על כל בקבוק מסומן לפי דמי הפיקדון המופיעים עליו. החריג היחיד נוצר בעקבות העלאת דמי הפיקדון מ-25 אגורות ל-30 אגורות בשנת 2010. בחוק נקבע כי גם במקרים שבהם מופיע על גבי הבקבוק "25 אגורות", יש לשלם דמי פיקדון בסך 30 אגורות ולהשיב את דמי הפיקדון בהתאם.

לפי החוק, רק בית עסק שגודלו יותר מ-28 מ"ר ומוכר בקבוקי משקה של אותה חברה שמשווקת את מיכלי המשקה שמבקשים להשיב - מחויב בקבלת בקבוקים ריקים.

כל בית עסק, ללא קשר לגודלו, חייב להחזיר את דמי הפיקדון אם מיכל המשקה נקנה אצלו. בית עסק אינו רשאי לסרב לקבל מיכלי משקה אם הם עומדים בתנאי החוק. לפי המועצה לצרכנות, סירוב לקבל מיכל משקה אשר קיימת חובה לקבלו במהלך שעות הפעילות של בית העסק מכל סיבה שהיא - הוא לכאורה עבירה על החוק.

גלעד שמחוני הוא מנכ"ל אתר מייסופרמרקט להשוואת מחירים באינטרנט. "האתר שלנו מציע לצרכנים להחליף בעת רכישה ברשת מוצרים מסוימים בזולים יותר", הוא מסביר. "היות שחלב בקרטון יקר מחלב בשקית, אנחנו מציעים לקנות חלב בשקית משום שמדובר בחיסכון של 20%, שהוא משמעותי מאוד. בפועל, רק כחמישית מהקונים עברו לשקיות. כולם בוכים שהמוצרים מתייקרים, אבל לא מוותרים על נוחיות".

שמחוני ממליץ מניסיונו: "אין רשת שהיא הזולה ביותר, אלא יש סל ספציפי שהוא הכי זול. מומלץ להשוות את מחיר הסל המבוקש ברשתות השונות, ובמקרה הצורך אף לפצל את הסל. לדוגמה, לקנות את השתייה ואת הירקות ברשת אחת ואת הבשר ברשת אחרת. כמו כן, כדאי לקנות מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים אם מדובר במבצע עמוק, משום שהפערים יכולים גדולים מאוד".

שמחוני מוסיף: "בכל הנוגע למותגים פרטיים, הצרכנים צריכים להבין שבדרך כלל המוצר של המותג הפרטי הוא אותו מוצר של מותג מוביל באריזה שונה, ולכן לרוב הוא זול יותר. עם זאת, לפעמים לא מדובר במחיר הנמוך ביותר בקטגוריה ומומלץ לבדוק כל מקרה לגופו".

"לא כדאי להתפתות לקניות אימפולסיביות", אומר שמחוני, "אלא לערוך רשימה ולנסות להימנע מרכישת מוצרים שמוצבים ליד הקופה, שכן אם הם לא היו מוצבים שם, הם לא היו נמכרים. כולנו חוטאים בכך שאנחנו קונים יותר ממה שאנחנו צריכים, וצריך לחשוב מה נזרק בפעם האחרונה. כך גם נחסוך וגם נתרום לאיכות הסביבה".

לדברי בני חדד, מנהל רכש ברשת כמעט חינם, "רוב הצרכנים עורכים קניות בסוף שבוע מטעמי זמן ונוחות, ולכן הסופר גדוש בימים אלו. לעומת זאת, בתחילת השבוע הרשתות מתאמצות למשוך קונים, בעיקר בקטגוריית המוצרים הטריים, ובהם הקצבייה ומחלקת הפירות והירקות. גם בסופי שבוע יש מבצעים, אבל הם פחות עמוקים. אנו מנסים לעודד את חברי המועדון שלנו, שמהווים 80% מהיקף הפעילות שלנו, לערוך קניות בתחילת השבוע כדי להוריד עומס מסוף השבוע, ולכן אנחנו שולחים להם הודעות עם מבצעים".

לדברי איציק אלרוב מתנועת הצרכנים, "המחירים הגבוהים אינם מבדילים בין אזורים מסוימים. 99% מאזרחי ישראל סובלים מיוקר המחיה, שהפך בלתי נסבל, בכל שירות או מוצר שאנו צורכים. לכן לא כדאי להתייחס למותג, אלא להתנסות במוצרים של יצרנים לא מוכרים ולא ממותגים - רבים יופתעו לגלות טעמים ואיכויות שלא הכירו. כמו כן, מומלץ לעבור על הקבלה מייד עם סיום התשלום ולפני היציאה מהסופר משום שכמעט בכל קנייה אפשר למצוא טעות, בדרך כלל לרעתכם".

אלרוב מסכם: "בסופו של דבר צריך להיות צרכן אחראי ולהתלונן בפני הנהלת החנות על עוולות כדי לתקן את המצב לטובת הכלל. מי שרואה מוצר במחיר מופקע או נחשף להונאה צרכנית יכול לצלם את המוצר או את הקבלה ולהעלות אותם לרשתות החברתיות - זו הדרך היעילה ביותר להרתעה ולהתמודדות עם עוולות כאלו. כמו כן, כדאי לחנך את בני המשפחה לצרכנות נבונה ואחראית - היתרונות למשק הבית ולמשק כולו הם עצומים".