ארדואן. "עוד יש נאציזם במערב" // צילום: אי.אף.פי // ארדואן. "עוד יש נאציזם במערב" // צילום: אי.אף.פי

מול הסכר ההולנדי

רגע לפני הבחירות מחרתיים, שעלולות להשפיע על עתיד אירופה כולה, הזעם של תושבי הולנד מתפרץ - וכך גם הגאווה בממשלתם, שמחריפה את הטון נגד טורקיה • "כמו בארה"ב, גם בהולנד האנשים כועסים", אמרו לי ברחוב, "ולכן מועמד הימין הקיצוני וילדרס יכול להגיע להישגים"

הולנד אינה זוכרת מתי בפעם האחרונה העולם דיבר עליה כל כך הרבה. חרט וילדרס (שרץ בבחירות שיתקיימו מחרתיים) ורג'פ טאיפ ארדואן סידרו להולנדים לא מעט כותרות בתקשורת, מהסוג שהמדינה לא יצרה אולי מאז ימי יוהאן קרויף. וההולנדי ברחוב? לנוכח הקשיחות שמגלה הולנד מול ההתגרות הטורקית, יש לו דבר אחד לומר: "אני לא זוכר מתי הייתי גאה בהולנד כפי שאני גאה היום".
צילום: רויטרס
חרט וילדרס אינו שחקן חדש בפוליטיקה ההולנדית. זה יותר מעשור שהוא משמיע את משנתו בשם מפלגת החירות מהימין הקיצוני, הטוענת כי האסלאם מאיים על ערכי אירופה וכי יש לבצע דה־איסלאמיזציה בהולנד. וילדרס לא האמין כי דווקא מנהיג מוסלמי חשוב יעניק לו, בשבוע האחרון של הקמפיין, דחיפה רצינית. ארדואן עצמו מתכונן למשאל העם ב־16 באפריל, שאמור להעניק לו את מירב הסמכויות. הוא ביקש לשגר שני שרים שלו לקמפיין בהולנד. שר החוץ, מבלוט צ'בושולו, לא הורשה לנחות ברוטרדם כדי להשתתף שם בעצרת; ואילו השרה לענייני משפחה, פטמה בטול סיאן קאיה, הובלה אל מחוץ לגבולות הולנד באותו רכב שהביא אותה מגרמניה. טורקיה הגיבה בזעם בכך שהודיעה כי השגריר ההולנדי אינו רצוי בטורקיה. ארדואן גם לא היסס לכנות את ההולנדים "שרידים של הנאצים" ו"פאשיסטים". ההולנדים נחמדים? אולי באגדות. במציאות הם, איך לומר, לא פראיירים. התגובה שבה נתקלתי אתמול ברחוב היא זעם. כעס אמיתי. "כיצד מעז ארדואן לכנות אותנו נאצים?" רושף יאן, תושב אמסטרדם, "עוד לא החלטתי עבור מי להצביע, אבל זה בטח לא יהיה למפלגה שתגלה חולשה מול מנהיגים שאינם מכבדים אותנו". יאן, רואה חשבון במקצועו, לא זוכר "מתי הייתי גאה בהולנד כפי שאני היום", אבל הוא "לא יודע כמה זמן נחזיק מעמד. אני חושש שאחרי הבחירות אנחנו נתקפל". ליד הקנאלים של אמסטרדם לא חשים בהפגנות ברוטרדם, אבל מדברים עליהן. פתאום הבחירות הפכו לסיפור עולמי. "אני לא יודעת מי ירוויח מהמתיחות עם טורקיה, אם זה חרט או (ראש הממשלה המכהן; ב"ב) רוטה", אומרת לי אנה, סטודנטית לקולנוע, שחושבת כי אירופה היתה צריכה לקלוט פליטים, אבל שהיום אותם מהגרים אינם מעריכים אותה מספיק. ג'וני, החבר שלה שיושב ליד, אומר לי כי הוא נדהם מתגובת ראש ממשלת הולנד לדברי ארדואן: "בפעם הראשונה ראש הממשלה שלנו גילה קשיחות. אנשים רוצים משהו אחר - וזו הסיבה שחרט עשוי להשיג תוצאה טובה. כמו באמריקה, גם בהולנד הרבה מהתושבים כועסים: על הממסד, על הפליטים, על המשטרה, על המנהלים, על העובדים". הוא טוען כי לעולם כדאי לעקוב לא רק אחרי וילדרס, שמכונה "דונלד טראמפ ההולנדי", אלא גם אחרי ג׳סטין טרודו ההולנדי: ג'ס קלאבר, מנהיג מפלגת הירוקים. הוא רק בן 30, קומוניסט לשעבר, שיכול אף הוא להפתיע בבחירות.

דור בין הכיסאות

כשההולנדים ילכו לקלפי ביום רביעי, אפשר לשער שהם יחשבו על המתיחות בין נוצרים למוסלמים באירופה. וילדרס אמר את זה קודם. והנה החידה הגדולה לשנת 2017: אחרי שבשנה שעברה ראינו ברקזיט בבריטניה וניצחון של טראמפ בארה"ב, מה צופן העתיד למפלגות האנטי־ממסדיות בהולנד, בצרפת ובגרמניה? תשובה בנוגע למדינה הראשונה נקבל כבר השבוע. טורקיה הבינה מזמן כי אירופה הנוצרית (גרמניה וצרפת) חוסמות בפניה את הכניסה לאיחוד האירופי (דמיינו 70 מיליון מוסלמים נכנסים לאירופה בדלת הראשית), ולכן בוחרת לפזול למחוזות אחרים. ארדואן יודע כי בסיס התומכים הנאמן שלו נהנה לשמוע אותו משתלח במדינות אחרות. גם ברור לו כי מיליוני הטורקים המתגוררים בגרמניה ובהולנד מטעמים כלכליים חווים תסכול בחיי היומיום: למרות הדרכון, הם לא באמת בבית. ארדואן מחזיר להם את הגאווה הפוליטית שחסרה להם במדינות שאליהן בחרו להגר, ולכן הוא יודע כי מהעימות הזה עם הולנד הוא רק מרוויח. ויש לו סיבה טובה לנסות לחזר אחריהם - 57 אחוזים מתושבי טורקיה נגד שינוי החוקה, שיהפוך את טורקיה למשטר נשיאותי ויעניק לו סמכויות נרחבות, דיקטטוריות ממש. מה הפלא שהוא רועה בשדות זרים? טוסול (27), הולנדי ממוצא טורקי העובד בחברת הסעות, מרגיש את המתח באוויר. הוא מקווה שאחרי הבחירות הכל יירגע. פעם, הוא מוסיף, "לא כל כך מזמן, אנשים התביישו להגיד שהם מצביעים לחרט וילדרס. זה כבר לא המצב. אני מאשים את הממשלות הקודמות בהולנד, שאמרו להורים שלי לבוא ולשמור כאן על השפה ועל התרבות שלהם. זו היתה טעות. דור שלם לא התאקלם". טוסול מעיד שהוא "מרגיש הולנדי, אבל אם תשאל חלק מההולנדים כאן, הם יגידו לך שאני לא. נולדתי כאן, הבית שלי נמצא כאן וגם העבודה שלי - אבל אם אלך לטורקיה, יגידו לי שאני הולנדי. אז תגיד לי, מה אני צריך לעשות? הרבה הולנדים היו רוצים לגרש אותי, אבל אני לא מאמין שזה אפשרי. אני רואה את אירופה משתנה, את הולנד משתנה".

לא נשארו חייבים

ובינתיים, נראה כי ככל שמתקרב מועד הבחירות בהולנד, כך הסכסוך הדיפלומטי בינה לבין טורקיה הופך בוטה יותר ויותר. נשיא טורקיה ארדואן המשיך אתמול להשמיץ את הממשלה ההולנדית. "הנאציזם עדיין נפוץ במערב, שחשף את פרצופו האמיתי", הטיח. מלבד זאת כינה את הולנד "רפובליקת בננות", וקרא לעולם להטיל סנקציות על ההולנדים. שר החוץ של טורקיה צ'בושולו, שהגיע להשתתף בכנס פוליטי בצרפת, תרם את חלקו לליבוי האש. לאחר שהרשויות ההולנדיות מנעו ממנו להגיע לרוטרדם ביום שבת, אתמול הוא כינה את הולנד "בירת הפאשיזם". מאות בני אדם, שהניפו דגלי טורקיה, קיימו אתמול הפגנה מחאה ליד הקונסוליה הטורקית ברוטרדם. כוחות המשטרה המקומית השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות, לאחר שהמוחים השליכו לעברם אבנים ובקבוקים. מפגנים דומים התקיימו גם בגרמניה ובערים נוספות באירופה. מכל מקום, ראש ממשלת הולנד מארק רוטה לא נשאר חייב. "טורקיה צריכה להתנצל על כך שהשוותה בין הולנד לנאצים", אמר בהודעה רשמית. הוא הוסיף כי דברי ארדואן רק מדרדרים את היחסים בין המדינות, והבהיר כי אם טורקיה תמשיך בקו התקיף, הולנד תיאלץ להגיב. עם זאת, רוטה לא פירט מה תהיה התגובה. ההולנדים זכו אתמול גם לתמיכה מצד ממשלת דנמרק. זאת לאחר שראש הממשלה, לארס לוקה רוסמוסן, הציע לעמיתו הטורקי לדחות את המפגש המתוכנן ביניהם בעקבות האווירה השוררת באירופה. בהכנת הידיעה השתתף אלי לאון  •   •   •

תזכורת היסטורית

הצל העות'מאני באירופה: בחזרה למצור על וינה

בימים אלה של עימות דיפלומטי בין אמסטרדם לאנקרה, רבים נזכרים בתקופה אחרת בהיסטוריה - שבה הקרבות שניהלו הטורקים נגד אירופה לא היו מילוליים בלבד. ב־1529 הטילה לראשונה האימפריה העות'מאנית, בראשות הסולטן סולימאן ה־1, מצור על וינה, אך העיר לא נכבשה. מצור נוסף התרחש 150 שנים מאוחר יותר: העות'מאנים הפתיעו את המגינים האוסטרים והגרמנים, אך גם אז עלה בידי הכוחות המתגוננים לבסס קו הגנה ולגרש את התוקפים מן העיר. עם תום המצור אירע ב־12 בספטמבר 1683 מה שנודע בשם "קרב וינה", שהסתיים בניצחון מוחץ לאימפריה הרומית הקדושה ולבעלות בריתה על הכוחות העות'מאניים. לא פעם נוהגים להתייחס לקרב כאל נקודת מפנה, שאחריה חדלו העות'מאנים לאיים על העולם הנוצרי. אגב, יש מי שמזהה בקרב גם צומת קולינרי חשוב, וזאת מפני שבסופו גילו האוסטרים במחנה העות'מאני את הקפה השחור - מה שתרם להבאת המשקה לאירופה. חלק אף מספרים כי הקרואסון, המאפה הצרפתי הפופולרי, הומצא במקור לאחר הקרב כדי לחגוג את סיום המצור. גם צורת הסהר האופיינית לו, כך נטען, נבחרה בהשראת הדגל העות'מאני. סוכנויות הידיעות  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...