1 דרך - "לאן נוסעים חבוב?", שואל נהג המונית את נוח סלאוויי בפינאלה, מסמן לצופים "זהירות, קליפ האנגר לפניכם!". חג המולד, ונוח משיב את וויטני לזרועות אמה רק כדי לצפות מבעד לחלון בבני משפחתו מתאחדים תחת עץ אשוח, בלעדיו, בעוד הוא ממשיך לשלם את המחיר על הבגידה ההיא. אחח, כמה קשה להיות גבר לבן, מפורסם, עשיר ופריבילגי בטלוויזיה האמריקנית. העונה השלישית של "הרומן" מסתיימת בנקודה שבה כל צופה אמור, שוב, להרגיש כלפי נוח ערבוב לא מוצדק של רחמים, אמפתיה והערכה. גיבור הדרמה הקוטע רומן חדש כדי להחזיר את בתו האובדת הביתה, שם אותה במקום הראשון, הוא התיקון לנוח סלאוויי שבגד באשתו והתנכר לארבעת ילדיו. אחרי שהגיע לנקודת השפל של חייו - ואנחנו נאלצנו לצפות בה, אלוהים, כמה שזה היה קשה - סלאוויי יכול להתאושש באמצעות מישהי מוכרת מאוד. פעם הוא קרא לה "אשתי". לא צריך לחגוג השבוע את יום האישה הבינלאומי כדי לקוות שהלן לא תיקח אותו בחזרה, תמורת שום הון שבעולם.
2 הלן/ קול - הבאנקר של הדרמה מעונותיה הראשונות היתה דמותה של הלן, שאותה מגלמת מאורה טיירני המופלאה ("ER"). יחד עם קול (ג'ושוע ג'קסון) צמחו שני בני הזוג הנבגדים לדמויות עגולות ומורכבות, המאפילות על גיבורי הרומן ההוא. בעונה הנוכחית הפערים החריפו. בעוד נוח הידרדר למסע הזיותיו, נאבק בכאבים ובשדים פנימיים, הלן שעטה קדימה, ובנקודת הזמן הזאת היא הדמות החשובה בסידרה, והיחידה שעוד יש לה מה להפסיד (כל השאר כבר הפסידו). המקבילה הגברית שלה, קול לוקהארט, עבר שינוי מטלטל מגבר עצוב ופרוע על גבול הפלילי לאיש משפחה מיושב, עמוד תווך בקהילה. גם לו יש קונפליקטים שאפשר להזדהות איתם, גם לו יש אישה חדשה וחיים חדשים, לכאורה. העבר שלו, בדמותה של אליסון, רודף אותו, והשאלה עם מי הוא יהיה בסוף הסידרה אמורה להטריד את מנוחת התסריטאים בלילות. בניית הבית הסימבולית שלו על קו המים היא אחד האלמנטים היפים בסידרה. אדם מעז לבנות את בית חלומותיו, כבר הישג, אבל עם מי לעזאזל הוא רוצה לחיות שם?
3 פאריס - הבחירה לחתום את העונה בפרק המתרחש ברובו הגדול בפאריס היא הודאה בכישלון. "הרומן" רקחה עלילה רומנטית קלושה בניחוח אקדמי, וטסה לאירופה כדי לתת לו לגווע. מעט מדי, מאוחר מדי. דמותה של ג'ולייט, המרצה האורחת והרומן האורח של סלאוויי, היתה אוסף של קלישאות על צרפתים ברמה נמוכה ביותר. מהסטודנטית שהתאהבה במרצה שלה, דרך הנישואים עמוסי הבגידות שלו, שהובילו לבגידות שלה, והבדיחות על חשבונם של האמריקנים, ג'ולייט לא הוסיפה עומק דרמטי ליצירה, גם אם חיבבה ספרים עתיקים (חה, עוד קלישאה). הדבר היחיד החיובי בסיפור המקרטע הזה היה סופו. ביי, ג'ולייט.
4העתיד - "הרומן" מדדה לעונה רביעית כשהיא נשעת על קביים. הסיפור שלה הסתיים מזמן ועכשיו היא חיה על אדי תהילה, קצת בדומה לסלאוויי. המבנה שעשה אותה חריגה בנוף הדרמות, נקודות התבוננות שונות על אותם חיים, על אותן סצנות, הלך והפך מתעלומה לשיגרה. כל אחד זוכר את הדברים אחרת, ובעולם של פייק ניוז ופייק דרמה, מה זה משנה אם נוח ישב ראשון בבית הקפה או אם ג'ולייט הגיעה לפניו? מכיוון שאין רע בלי טוב, גם בעונתה החלשה ביותר מייצרת "הרומן" כמה רגעים יפים. היא נגעה בבנאליות של המוות בצורה מהפנטת והתמודדה באומץ עם מערכות היחסים המורכבות בין הורים לילדיהם הגדולים. מה שבטוח, בעונה הבאה "הרומן" תצטרך להתאמץ הרבה יותר כדי להרשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו