המומנטום אצל רומני

"הנשיא אובאמה הבטיח להאט את עליית מי האוקיינוסים ולשקם את כדור הארץ, אני מבטיח לעזור לכם ולבני משפחותיכם". הציטוט הזה, הלקוח מנאומו המאוד מוצלח של המועמד הרפובליקני לנשיאות, מיט רומני, ממחיש את ההבדל הגדול בין המועמד (נשיא) אובאמה ב-2008 למועמד רומני ב-2012. אובאמה הבטיח אז הרים וגבעות (מינימום לשנות את העולם) - ולא קיים (או ליתר דיוק, העולם דווקא כן משתנה, כשהוא בעיקר צופה). לעומתו המועמד הרפובליקני מבקש להחזיר את אמריקה לשורשים (לשפר את החיים). לרומני אין הרבה ברירה. אמריקה זקוקה לטיפול שורש. ב-6 בנובמבר אמריקה תחליט אם להפקיד את העבודה בידי "רופא שיניים" איש עסקים או להמשיך עם "רופא שיניים" עורך דין.

מיט רומני נתן ביום חמישי בלילה את נאום חייו. מושל מסצ'וסטס לשעבר אינו טירון פוליטי, אך דווקא איש העסקים המופנם לא הצליח למכור את עצמו - דבר שאולי מסביר את הכישלונות האלקטורליים שלו במירוץ לסנאט (מול טד קנדי) ובפריימריז של 2008. היה צריך להיות בתוך האולם בטמפה כדי לחוות את האווירה במהלך נאומו. היו אלה 37 דקות של שיכרון חושים. רומני לא בא להציג את עצמו כמשיח, אלא כאחד שיודע לעשות את העבודה. והיום זה מה שמלהיב את האמריקנים. הם לא רוצים שימכרו להם חלום כמו ב-2008. ב-2012 האמריקנים חוזרים לקרקע. הנחיתה אמנם כואבת. כריס כריסטי, מושל ניו ג'רזי, אמר בערב הפתיחה כי יש להגיד לציבור את האמת גם אם היא כואבת.

אין ספק שהוועידה הרפובליקנית היתה מוצלחת: מה לא אמרו על הרפובליקנים? שהם מפולגים (וזה נכון), שהפריימריז יותירו משקעים עמוקים בין המועמדים, שרומני אינו מסוגל למשוך את ההמונים, ולא רק כי הוא מהכנסייה המורמונית וגם שאין להם רעיונות.

פתאום מגלה אמריקה סוללה של כוכבים רפובליקנים צעירים, הרבה נשים, תוכנית ברורה עד 2020 של יצירת תעסוקה, רומני יודע לנאום ולמישל אובאמה קמה מתחרה מאוד רצינית בדמותה של אן. פתאום המילה רפובליקנית כבר לא גסה. להפך, הערכים האמריקנים שוב באופנה. "אמריקה צריכה לחזור להוביל - לא להתנצל", זה היה המסר. מסר נוסף היה "יש על מי לסמוך".

לדמוקרטים יש ממה לחשוש: ההחלטה לקחת איתו את ציר הקונגרס הצעיר מוויסקונסין, פול ראיין, היתה הברקה. ראיין משפר את רומני והופך אותו מתחרה נחוש יותר. רומני, למרות ה-250 מיליון דולר שיש לו, נראה אחרי טמפה איש משפחה אנושי שיכול להבין את הלב האמריקני.

לרומני אין הקסם של רייגן, אבל העמידה שלו לצד אשתו וחמשת ילדיו כאשר מאות בלונים בצבעי הדגל נוחתים על הקהל ועל 18 נכדיו תרמו את שלהם. אמריקה אוהבת אבות. בין שהם מייסדים ובין שסתם טובים...

ואפרופו רייגן, רוחו היתה בטמפה. הרפובליקנים מעריצים אותו. את אובאמה אוהבים להשוות לקרטר, ואולי בגלל זה בעקיפין את רומני לרייגן עתידי (ביכולות, לא באופי). רייגן, מזכירים כאן, פיגר בתשע נקודות אחרי קרטר עד אשר באו העימותים. זה למעשה מה שיכריע את הבחירות - לא נאום יום חמישי. מי שכח את "Here we go again" שהגיב רייגן לדברים שאמר אז קרטר בעימות של 1980. ההמשך ידוע.

ביציאה מהאולם בטמפה אני נתקל בשחקן ג'ון וויט (אבא של אנג'לינה ג'ולי). "הפעם הראשונה שאני באמת חושב שרומני הולך לנצח", אני אומר לו. "אתה סוף סוף מתחיל לתפוס", הוא עונה לי בחיוך.

* * *