שפלת יהודה היא חבל ארץ ירוק ומשופע באטרקציות ובנופים. יש כאן חוות חקלאיות, יקבים, מוקדי קולינריה ואפילו מרחצאות חמים, וכמובן אנשים מעניינים ושורשיים. עם בוא האביב נצבעת שפלת יהודה במרבדים צבעוניים של כלניות, תורמוסים ופרחי חרדל, הפורחים על רקע יערות וגבעות בירוק מהפנט.
שפלת יהודה, המכונה גם השפלה, נמצאת במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית); במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף; בצפון - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק־ראש העין; ובדרום - אזור נחל שקמה בנגב הצפוני.
חזרתי לאזור לכבוד פסטיבל "ירוק ולא רחוק" שיתקיים כאן מיום חמישי, 2 במארס, עד יום שבת, 18 במארס, ויכלול בתים פתוחים, שוקי אוכל, סיורים מודרכים וסיורי אופניים, פעילויות ואירועים למשפחות ועוד.
• • •
את היום התחלתי בבית אמבוסה בגדרה. מדובר בפרויקט מופלא ומרחיב לבבות של עמותת "חברים בטבע - העצמה קהילתית", התומכת בפעילות קהילתית של יוצאי העדה האתיופית. המיזם מציע סדנאות וביקורים בבתי הקהילה האתיופית.
הביקור בבית אמבוסה בנוי משני חלקים: אירוח, הכולל סיפורים, ריקודים והרצאות, וכן סעודה. נשות הקהילה מארחות את המבקרים בביתן, ולוקחות חלק פעיל ומרכזי בפעילות, ובכך עוברות תהליך מעצים שגורם לשיפור במצבן התעסוקתי והמשפחתי.
במסגרת הביקור פגשתי את ישראלה פנטה, חברה בקבוצת הנשים האתיופיות, המארחת בביתה תיירים. בביתה אני פוגשת את תשומה כץ, המכונה יובי, שמספרת לנו את סיפורה האישי. היא מספרת בהרבה הומור איך עלתה לארץ מאתיופיה בשנת 1984, דרך סודאן וללא אמה. היא היתה אז רק בת 5. מאוחר יותר, כשעלתה אמא שלה לארץ, שאלה אותה המורה בבית הספר מתי היא נולדה, כדי לדעת מתי לחגוג לה יום הולדת. יובי הלכה לאמה ושאלה אותה. "למה זה חשוב לה לדעת מתי נולדת?" ענתה האם. "כדי לחגוג", ענתה יובי, שחשדה שאמא שלה בכלל לא יודעת מתי היא נולדה. ואז יובי מספרת שאמא שלה שאלה אותה: "אבל למה לחגוג? מה עשית בכלל בשביל להיוולד", וכולנו פורצים בצחוק.
"פה, בתרבות המערבית, ילד נולד ומלך המשיח הגיע", אומרת יובי, "בתרבות האתיופית אתה נבחן על פי הכבוד להורים שלך, על פי מה שאתה עושה בחייך". הסיפורים ממשיכים לניסיונות הקליטה, לשאיפה להיות בצד ה"פרנג'ים", ה"לבנים", ולרצון, אחרי 30 שנה, לחיות פה במין דואליות כמעט בלתי אפשרית.
בהמשך, דרך האוכל האתיופי, מדברים פה על יהדות אתיופיה, המורשת שלה והמנהגים שלה. עורכים טקס קפה מסורתי הקרוי "בונה", טועמים מאכלים מהמטבח האתיופי, שטעמיו עזים ואקזוטיים, חריפים במידה ומלווים בפיתה חמצמצה, האינג'רה, העשויה מטף - דגן נטול גלוטן ובריא. אפשר לשלב בחוויה גם ביקור בגינה הקהילתית, שבה מגדלת ישראלה עם חברים נוספים בקהילה גידולים שונים, כמו עשבי תיבול וירקות. לדבריה, בשנה שעברה היא אפילו הצליחה לגדל טף.
חוות הבופאלו בביצרון. מייצרים מהחלב גבינות, שמנת ויוגורט // צילום: יוסי זליגר
אני ממשיכה למושב ביצרון הסמוך, לחוות הבופאלו, שהקימו חגי ועירית טרייסטר. אני הולכת במעבר שברפת, ומצדדיי מביטות בי נקבות הבופאלו בעיניים סקרניות. מדי פעם חנוך טרייסטר, בנם של חגי ועירית, מלטף את אחת "הבנות", כפי שהוא קורא להן.
חגי, המכונה "הלוחש לבופאלו", בשל יכולתו המופלאה לתקשר עם החיות, היה הראשון בארץ שהחליט להחזיר את הבהמה התנ"כית, המכונה ג'מוס או תאו, לארץ ישראל, לפני יותר מ־17 שנה.
הוא הביא את העדר הראשון במטוס מאיטליה, והיום ברשותו כ־500 בהמות בופאלו, בעיקר נקבות, וכמה זכרים שמרביעים אותן. הוא מספר שהבופאלו יכול להגיע למשקל של 900 קילוגרם, והעגלים נולדים כבר עם קרניים, מה שהופך את ההמלטות למורכבות מאוד.
תפוקת החלב של נקבת הבופאלו דלה הרבה יותר מתפוקת הפרה, אך החלב כשר, בעל ערך תזונתי גבוה מאוד, שמן יותר ומלא בסידן. בחוות הבופאלו מייצרים מהחלב גבינות מוצרלה, ריקוטה, שמנת ויוגורט, והכל טעים מאוד. תוכלו להגיע למרכז המבקרים החדש של המקום, לצפות בסרט, לטעום גבינות ולבקר ברפת (שבדרך כלל סגורה לביקורים) רק בימי שישי, ללא צורך בתיאום מראש. שימו לב: בשבת סגור.
אני ממשיכה למשק וינברגר שבמושב ערוגות, הסמוך לקריית מלאכי. המשק מתמחה בגידול ענבים, כמו רוב חקלאי המושב, אך גם בגידול פרחים - כלניות בשלל צבעים ופרח אחד יחיד ומיוחד: הקאלה - פרח יפהפה, שבמרכזו עמוד צהוב רווי אבקנים והוא נראה כאילו הוא עשוי משעווה. בחממות משק וינברגר תוכלו לראות פרחי קאלה בשלל צבעים, ובמסגרת פסטיבל "ירוק ולא רחוק" תוכלו להגיע לסיור חקלאי במטעי המשפחה, לחזות בפרחים ולשמוע את הסבריו של ניר, הבעלים של המשק, על ההיסטוריה של המושב. מניסיון, לאחר שהוא יפתח בפניכם את חממות הפרחים, לא בטוח שתצליחו להקשיב...
ישראלה פנטה (מימין) ותשומה כץ (יובי). עורכות טקס קפה אתיופי הקרוי "בונה" // צילום: יהושע יוסף
ירון ניטקה־נקש (55) מקריית עקרון הוא איש חינוך, סוכן נסיעות ומורה דרך. במשך 15 שנים תמימות הוא שקד על המצאת משחק שגורם למשחקים בו לצאת ביחד לחקור, להתעניין ולטייל. התוצאה היא "הנווטים", משחק ניווט־אסטרטגיה משפחתי, שמחבר את האנשים לארץ, לדרכיה ולסיפוריה בצורה של חוויה מגבשת ומלמדת.
בשנים שחלפו אפילו קמה קהילה של שחקני "הנווטים", וירון חולם "על אירוע גדול שיפעיל 100 אלף איש ויותר בכל הארץ, שיחפשו מידע על ארץ ישראל ויתחברו אליה". במסגרת הפסטיבל תוכלו להצטרף להרפתקה משפחתית ולהכיר את שפלת יהודה, הסיפור של קיבוץ נגבה, קרבות חטיבת גבעתי הנועזים ועוד, ולהצטרף לניווט שהוא בעצם טיול באזור הפורח.
האגם המלאכותי במתחם חמי יואב. יש גם טיפולים אישיים בספא // צילום: יוסי זליגר
אחד הדברים שאני הכי זוכרת מביקורי בתאילנד הוא השפע - שפע של חופים יפהפיים, שפע של אוכל נפלא, שפע של חוויות אירוח וטיפולי ספא מפנקים. מתחם הספא והתיירות אקויה, שבמתחם חמי יואב, מעורר בי את כל הזיכרונות האלה.
"אקויה" היא פנינה בשפה היפנית, ואכן מרגע שנכנסים למתחם מרגישים את הכבוד לאורח. כשתיכנסו תוכלו להירגע עם שתייה ונשנושים. לאחר מכן תקבלו חלוק ספא, כפכפים ומפתח ללוקר אישי. תוכלו לנוח בחצר של המקום, בעלת מראה של כפר תאילנדי, עם דשא מלאכותי, צמחייה עשירה ושולחנות לבנים.
את המתחם כולו, כולל "חמי יואב", רכשה לפני כמה שנים משפחת יפרח, שלה עסקים רבים בדרום. כך ניתן להתחיל את היום ברחצה במים התרמו־מינרליים בחמי יואב, הידועים בהשפעתם הבריאותית המרגיעה על הגוף, להגיע לאקויה ולנשנש ממגוון הפינוקים בבר החיצוני ואז להיכנס לאחד הטיפולים הייחודים בספא. ולקינוח: ארוחת צהריים מבופה עשיר במיוחד במתחם הגארדן.
יש כאן גם פיטו סאונה - חוויית ספא אישית בתוך אדים של צמחי מרפא, כאשר שוהים בתוך חבית עץ ארז, השומרת על הטמפרטורה הגבוהה. אומרים כאן שזה מרגיע וגורם לגופו של המטופל להיות גמיש ומוכן לטיפולי הספא, אבל הכי חשוב: לדבריהם, עשר דקות בתוך חבית הארז משולות לריצת ארבעה קילומטרים!
yaell@israelhayom.co.il• • • • •
איך כמה ולמה
פסטיבל ירוק ולא רחוק
הפסטיבל יתקיים בתאריכים 2.3-18.3. מידע באתר התיירות של שפלת יהודה: www.touryoav.org.il, ובאתר: yarok.touryoav.org.il
בית אמבוסה
שפירא 1, גדרה, טל' ,052-3480829 054-6802877. בימי שישי של הפסטיבל, שייערך בשעות 10:00-13:00, יתקיימו הדרכות בשעות 10:30 ו־12:00 (אין צורך להירשם מראש). כדי להגיע יש לכתוב בווייז "גינה קהילתית גדרה". הכניסה חינם. אוכל אתיופי יימכר בדוכנים תמורת 10-15 שקלים למנה.
חוות הבופאלו
המייסדים, ביצרון, טל' 08-8574508. פתוח: א'-ה' 8:30-17:00. תיאום ביקור במרכז המבקרים בטל' 054-2490146. בימי שישי של הפסטיבל יתקיימו סיורים ברפת בשעות 10:00, 12:00 ו־14:00, עם קינוח של גלידת בופאלו (היחידה בארץ). מחיר: 10 שקלים למשתתף. אתר: bufalo.co.il
משק וינברגר
הכורמים 89, ערוגות. טל' 052-4653652. סיורים בסופי השבוע של הפסטיבל: יום ו' 11:00, שבת 10:00, 12:00, 14:00, אין צורך בהרשמה מראש. משך הסיור כשעה. מחיר: 40 שקלים למשתתף, 100 שקלים לכרטיס משפחתי (זוג+2), כל ילד נוסף 25 שקלים. פייסבוק: "משק וינברגר סיורים בכפר"
ירון ניטקה־נקש ומשחק "הנווטים"
טל' 050-7630644. מחירי ערכות המשחק: 160 שקלים + דמי משלוח. כל המידע באתר: www.navat.co.il
אירוח וספא אקויה
מתחם חמי יואב, טל' 08-6705607/8. פתוח: א'-ה' 09:00-17:00, ו' 9:00-16:00, שבת 09:00-17:00, אתר: www.akoya.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו