ירושלים עלתה ל-0:1 מול גראן קנאריה

20 סיבות לאופטימיות: אחרי שבוע רווי פציעות, מחלות, הפסדים וחששות, הפועל ירושלים הוכיחה שכשהיא רואה את היורוקאפ מול העיניים, היא שמה את הכל בצד ומסוגלת להצהיר: אנחנו כאן, ואנחנו הולכים עד הסוף. הצעד הראשון לחצי הגמר התחיל אתמול בתצוגת תכלית נגד גראן קנאריה ועם 0:1 בסידרת רבע הגמר לאחר ניצחון 67:87.

הספרדים הגיעו לארץ ללא ראיין הולינס, שהיה אמור לתת עוד גוף על אמארה סטודמאייר. מי שכן בא היה הקהל האדום (8,400 אוהדים) אבל לפחות בהתחלה, סיפק אווירה מנומנמת למדי. הרוגע ביציעים חילחל לשחקנים והשפיע לרעה. חוסר ההתלהבות ניכר על האדומים, ששוב הציגו התקפה איטית מתסכלת. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 17:16 לאורחים ובישר על ערב ארוך והפכפך.

הספונסרית של גראן קנאריה היא חברת הרבלייף, שמשווקת מוצרי תזונה. היא פועלת בשיטת השיווק הרשתי, ומי מאיתנו לא נתקל בשנים האחרונות בפייסבוק בכל מיני סוכנים לכאורה מטעם החברה שניסו למכור מוצרים ולהפוך אותנו לסוכנים בעצמנו. גם אם תתעלמו, מתישהו הם יחזרו. האינטנסיביות של גראן קנאריה משני צידי המגרש העונה מזכירה את העקשנות והנחישות של אותם "סוכנים". היא תמיד שם.

הקבוצה הספרדית כמעט לא מאפשרת סלים קלים בהגנה, וההתקפה מכריחה את הגנת היריבה לעבוד קשה ולא להפסיק לחשוב. עד שמתרגלים למשחק הריצה, פתאום ההתקפה מורידה הילוך ומתישה בהנעת כדור. כשמצליחים לפצח את המשחק העומד, הצהובים יודעים לבנות מומנטום מחדש ולטוס למתפרצות.

דייסון. שלוש שלשות ברבע השלישי // צילום: אלן שיבר

את כל זה לא ראינו אתמול, ובמקום נוכחנו שגם ההגנה של ירושלים יודעת לשווק את עצמה. הספרדים התקשו להוציא אל הפועל את המהלכים ההתקפיים, ולא אחת נתקעו בסוף שעון ועם זריקות רעות. כשהאדומים הבינו שהם חייבים לרוץ, המומנטום לא איחר לבוא עם יתרון 10 נקודות עמוק ברבע השני. ההפרש הזה נמחק כלא היה עד סוף הרבע. בגלל ההתקפה האיטית של ירושלים בראשותו של קרטיס ג'רלס, שפשוט לא מפסיק לכדרר ולתקוע את המשחק, סל של טורנס קינסי על הבאזר קבע 38:39 למארחים בהפסקה.

ירושלים התגעגעה מאוד בזמן האחרון ליכולת ההתקפית של ג'רום דייסון. הגנתית הוא תמיד סיפק את הסחורה, אבל בהתקפה כבר תקופה ארוכה שהוא לא פגע בשום דבר. ברבע השלישי הוא סוף־סוף התפוצץ עם 3 מ־5 מחוץ לקשת. קינסי שוב קינח עם סל על הבאזר בדרך ל־57:64 אדום בסוף הרבע.

הגנתית, ההכנה של סימונה פיאניג'אני היתה מושלמת. קייל קוריק בקושי הושאר לבד, ורוב נתיבי המסירה של בו מקאלב נחסמו והוא התקשה לארגן את המשחק.

ומה נגיד על בריאן רנדל? רק משחק אחד הוא שיחק מאז שהגיע, וכל דקה שלו על הפרקט מביאה עימה אך ורק דברים חיוביים. תמיד במקום הנכון, תמיד בזמן הנכון. על ההפרש הגדול ביותר שהגיע בסיום, השם של רנדל חקוק באותיות של זהב. מי ששילם את המחיר היה ליאור אליהו, ששיחק חמש דקות בלבד ולא שותף כלל במחצית השנייה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות