המוהיקני האחרון

טל בורשטיין יכריז היום על פרישה מכדורסל בגיל 32. לא מדובר רק באחד מסמלי הכדורסל הישראלי לדורותיו שמפסיק לשחק; בורשטיין הוא השריד האחרון לשושלת הגדולה של מכבי ת"א של החצי הראשון בעשור הקודם.

אחרי דריק שארפ, המוהיקני מהשנים הגדולות ההן היה טל. בורשטיין שיחק אז בשתיים מהקבוצות הכי גדולות בהיסטוריה של מכבי. בהתחלה עם האפמן, מקדונלד ופארקר ואחר כך עם פארקר, וויצ'יץ', באסטון ושאראס. בשתי הווריאציות הוא היה שחקן חמישייה.

התלהבנו העונה מהכניסה של יוגב אוחיון בעונה הראשונה שלו במכבי לחמישייה הראשונה. בורשטיין עשה את זה כבר בגיל 20. מלבד גיא גודס (חמישייה במכבי בגיל 19) הוא היה צעיר הישראלים ששיחקו בחמישייה מאז הפכו הצהובים לקבוצה בכירה באירופה. באותו גיל הוא גם התחיל להופיע בנבחרת שגם בה עשה קילומטראז' ארוך ומוצלח.

קונצנזוס בחדר ההלבשה

ב-2005 נערך טקס בחירת 50 הגדולים של הכדורסל הישראלי. העיתונאים ערן סלע ואהרל'ה ויסברג ערכו משאל רחב-היקף. טל נבחר במקום ה-23, אבל לדעתי מיקומו גבוה יותר, באזור העשירייה הראשונה. דבר אחד בטוח, בעשור שעבר הוא היה הכדורסלן הישראלי המשפיע ביותר יחד עם מאיר טפירו. על דבר אחד אין מחלוקת - נדמה שאחרי נדב הנפלד, בורשטיין הוא השחקן החכם ביותר ששיחק כאן.

הצטרפו לניוזלטר החדש של מדור הספורט!

כל מה שחשוב לדעת בספורט הישראלי והעולמי, אצלך במייל

בהרשמה, אני מאשר/ת את תנאי השימוש

כמה דברים בכל זאת תקעו לו את הקריירה. הפציעות הן הדבר הראשון. המשחק נגד הפועל ירושלים בגמר הפיינל פור 2006 הפך לו את הקריירה מקצועית וכלכלית. הוא נפצע אז בגיד אכילס, הושבת לתקופה ארוכה ואיבד חוזה גדול מאוד בג'ירונה הספרדית. אבל מעבר לכך, מאז הוא כבר לא היה אותו שחקן.

אולי בהשפעת הפציעה ההיא ואולי בגלל חוסר מזל הגיעה שרשרת פציעות וטל שיחק בשנים האחרונות על הניסיון והחוכמה שלו. אלה היו שנים קשות שבהן השחקן שכבר לא היה יכול לעשות מה שעשה פעם, נתקל בלא מעט ביקורות קטלניות.

בתחילת הקריירה שלו דובר על כך שעם הנתונים שלו הוא צריך להפוך לרכז, ובמקום רכזי ה-1.80 מ' נקבל רכז של 2 מטרים בסגנון אירופי מתקדם. זה לא קרה ובורשטיין הפסיד מכך בקריירה שלו לא מעט. היותו נחבא אל הכלים ואופיו המסוגר הרחיקו אותו מכותרות מרעישות אך גם מנעו ממנו את הטירוף של הקהל, כי הוא לא נישק סמלים ולא רץ לקהל אחרי כל סל. למרות זאת הוא היה קפטן גם בנבחרת וגם במכבי, מה שהעיד על הקונצזוס שהיה לגביו בחדרי ההלבשה.

היה לו אופי חזק. שחקן אחר כנראה היה נכנע כבר מזמן. נאבק בגוף ובפציעות ורק כששמע שיצטרך עוד ניתוח, נשבר.

המשמעות היתה כמעט עונה בחוץ, ואז אם יחזור זה כבר לא יהיה לטופ. ברגע הזה הוא הבין שזה נגמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו