יוצר "בנות" בסדרה חדשה

אחרי שהפך בעשור האחרון לבמאי קומדיות מצליח הודות לסרטי להיט כמו "בתול בן 40", "הדייט שתקע אותי" ו"אסון מהלך" (עם הקומיקאית איימי שומר), ג'אד אפאטו הוא גם מפיק טלוויזיה מבוקש.

הסידרה המהפכנית "בנות" של לינה דנהאם, שאפאטו חתום עליה כמפיק, עלתה בשבוע שעבר בעונתה השישית והאחרונה, והשבוע תעלה בהוט וב"יס" סידרה חדשה שאפאטו הוא המפיק שלה: "קראשינג" (כפי שהיא נקראת במקור ובהוט) או "נופל וקם" (בתרגום לעברית שניתן לסידרה ב"יס").

הסידרה הקומית (שתשודר בהוט בימי שני ב־22:30 וב"יס" בימי רביעי ב־23:30) עוקבת אחר סטנדאפיסט (פיט הולמס), שמנסה להצליח במועדונים ולשקם את חייו אחרי שאשתו נטשה אותו. בינתיים, הוא מדלג בין ספות של חברים מהתחום, ובהן שרה סילברמן שמתארחת בסידרה בתפקיד עצמה.

אפאטו (49), בן למשפחה יהודית־אמריקנית מקווינס, החל את דרכו כתסריטאי בתוכנית המערכונים של בן סטילר ובסידרה "המופע של לארי סנדרס" בתחילת שנות ה־90.

בהמשך ביים שורה של קומדיות ועזר להזניק את הקריירות של שחקנים קומיים כמו סת' רוגן, ג'ונה היל וג'יימס פרנקו. בשנים האחרונות יצר התקשרות מוצלחת עם רשת הכבלים HBO, שם עלתה הסידרה "בנות" ושם גם עולה "קראשינג". כמו כן, הוא מפיק את הסידרה "אהבה" ברשת נטפליקס, שהוזמנה לעונה שלישית.

"אחד הדברים שהבנתי עם 'בנות' הוא שהאופן שבו אתה בונה את הסיפור צריך להתכתב עם הפורמט", אמר אפאטו באירוע לקידום הסידרה "קראשינג". "סידרה לנטפליקס היא כמו פרויקט קולנועי. אתה לוקח בחשבון שתהיה צפיית בינג' ושהחוויה תסתכם בפעם אחת או בפעמיים. לעומת זאת, אנשים שצופים ב'בנות' - יש להם שבוע שלם לדסקס את כל מה שקרה להאנה (דנהאם) ושות'.

"אני אישית נהנה לצרוך ככה טלוויזיה. אני כבר שלוש שנים וחצי צופה בסידרה 'שובר שורות' ועדיין נותרו לי שתי עונות. הבת הבכורה שלי בת ה־19 החלה לצפות לאחרונה ב'הסופרנוס' וביקשתי ממנה שתיקח את הזמן, שתיתן לכל פרק לחלחל, שתדבר על זה".

ב"קראשינג" מצא אפאטו חיבור לחייו האישיים כקומיקאי. "יש קומיקאים שהגיעו למקצוע בעקבות טראומה שהפכה אותם לאמפתיים, אבל גם כאלה שהם פשוט מבריקים באופן שבו הם מוצאים את האבסורד בפינות הקטנות של החיים. ההומור מגיע מכל מיני מקומות", אמר, "אין אופי מסוים לקומיקאי, יש הרבה כאלה שאני הולך לצפות בהם מתוך הנאה פרטית ולא מתוך אינטרס מקצועי, בייחוד היום כשעברנו את גבולות ההיגיון בכל הקשור למציאות שאליה נקלענו בארה"ב. החיים הפכו מוזרים ומפחידים וזו זירה בלתי מוכרת עבור קומיקאים".

האם ההומור היהודי חילחל בילדות?

"האמת היא שגדלתי בבית חילוני והיהדות מעולם לא היתה מרכיב משמעותי אצלי. כשביקשתי בר מצווה מההורים שלי, הם רטנו שזה רק משום שאני רוצה צ'קים מהאורחים. האמונה היחידה שאבא שלי שמר עליה היתה המשפט הקבוע: 'אף אחד לא אמר שהחיים הוגנים'.

"בסוף לא עשו לי בר מצווה ולא הרווחתי כסף, אבל אחי עשה בר מצווה בגיל מבוגר ואז עבר לגור בישראל. לא שמענו ממנו מאז".