לכולנו יש השגים שאנו מתגאים בהם, רגעים שהצלחנו להפוך משהו שנראה לנו בלתי אפשרי לאפשרי וזכינו להערכת הסובבים אותנו, אך סיפורו של האיש הזה מתעלה על רוב הסיפורים שניתן לדמיין, והתחלתו נעוצה במעשה אחד קטן ופשוט של חסד.
דיויד סימונס היה הומלס ואלכוהוליסט בעיר צ'סטר שבמערב אנגליה ועבר מהפך מדהים בתוך פחות משנה, מהפך שהתחיל למרבה הפלא בכוס קפה קטנה וסנדוויץ'.
סימונס הגיע לחנות צדקה בעיר צ'סטר שמסייעת לדיירי הרחוב, שם קיבל כריך וכוס קפה שזר אקראי קנה עבורו, בשיטה של "קפה בהשהיה". סימונס לא ידע שהכניסה לחנות הצדקה תהיה האירוע שישנה את חייו.
סימונס התגורר ברחוב מאז גיל 18, לאחר שחווה התעללו תקשה בילדותו. "ההתמכרות הקשה שלי לאלכוהול החלה מספר שנים לפני שהגעתי לרחוב", הוא מספר בגילוי לב מוחלט.
"תהנה, מקווה שהיום שלך ישתפר", כוס הקפה שקיבל סימונס // צילום: פייסבוק
"זו הייתה הדרך שלי להתמודד עם ההתעללות הפיזית בבית הספר והאלימות בבית. ניסיתי לעבוד במטבחים ובשטיפת כלים במסעדות, אך ההתמכרות לאלכוהול תמיד קלקלה כל דבר שניסיתי", הוא מספר בצער.
"בשנה שעברה הרופא אמר לי שאם אמשיך לשתות באותו קצב אני אמות בתוך מספר חודשים". בהחלטה נואשת, סימונס פרץ לתחנת משטרה וביקש שישלחו אותו לגמילה. במקום זאת הוא נשלח לחודשיים בכלא, שם הצליח להיגמל מאלכוהול.
"כשיצאתי מהכלא, חזרתי לרחובות. חבר שלי סיפר לי על מקום שאפשר לקבל בו כוס קפה ומשהו לאכול וכמובן שמיהרתי לשם", מספר סימונס. אך כשהגיע לחנות הצדקה וקיבל כוס קפה חם עליה כתב התורם "תהנה, אני מקווה שהיום שלך ישתפר", גמלה בליבו של סימונס החלטה לשנות את הכל.
בדרך לראיון עבודה ראשון // צילום: פייסבוק
סימונס החליט שהוא לא יחזור לרחוב ולאלכוהול. הוא פנה לעמותה המנהלת את חנות הצדקה וביקש את עזרתם לצאת מהרחוב. "מאז, כולם נתנו לי רק עזרה ותמיכה, אני לא יכול להודות להם מספיק".
סימונס קיבל מקום ללון בו באחד מבתי המחסה של העמותה וטיפול פסיכולוגי ורפואי, כולל המשך של תהליך הגמילה בו החל. שנה לאחר מכן, ניצב סימונס המשוקם כשהוא לבוש בחליפה ונעליים יפות, מוכן להתייצב לראיון העבודה הראשון בחייו, בחנות גדולה לציוד גינון.
מספר שעות לאחר מכן התקשר סימונס המאושר לחבריו בעמותה וסיפר להם כי הוא התקבל לעבודה. "אני כל כך מצפה להתחיל בעבודה. יש לי הרבה מאוד חלומות, אני רוצה דירה משלי וללמוד לנהוג. הייתי כל כך לחוץ בראיון, זו פעם ראשונה בחיי שלבשתי חליפה", סיפר.
כעת מספר סימונס את סיפורו לכל מי שמוכן לשמוע, בתקווה שישמש השראה לדיירי רחוב אחרים: "כל הסיפור שלי הוא דוגמה לכך שגם כשהגעת לתחתית, תמיד אפשר לקום חזרה כל הרגליים, אם אתה רק מנסה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
