היועמ"ש עשוי להופיע בבג"ץ

בצעד דרמטי, בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לטעון נגד חוק ההסדרה בדיונים על העתירות לבג"ץ הצפויות להיות מוגשות בזמן הקרוב, כך דווח אמש בחדשות 2. 

גורם במשרד המשפטים אמר ל"ישראל היום" כי בכל עתירה כזו, בעלת אופי ציבורי, סביר להניח שבית המשפט יבקש מהיועמ"ש לדעת מהי עמדתו כמי שמייצג את האינטרס הציבורי, כפי שקורה בעתירות בעלות אופי דומה. יחד עם זאת, ייתכן כי מנדלבליט ירצה להציג את עמדתו מיוזמתו. שלשום הודיע מנדלבליט לשרת המשפטים, אילת שקד, כי יאפשר למדינה לגייס עורך דין פרטי מטעמה שייצגה בעתירות שיוגשו בבג"ץ כנגד חוק ההסדרה. בנוסף, קיימת הערכה כי מי שייצג את המדינה הוא היועמ"ש לכנסת, עו"ד איל ינון. כזכור, מנדלבליט טוען כי חוק ההסדרה אינו חוקתי, ועלול לסבך את ישראל משפטית בבית הדין הבינלאומי בהאג.

ואילו רה"מ נתניהו נועד אתמול בירושלים עם ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, המבקר בארץ. האורח ביקש לשמוע את עמדת נתניהו בנושא חוק ההסדרה, ורה"מ ענה כי ההתנחלויות אינן מכשול לשלום וכי המכשול האמיתי הוא סירובם של הפלשתינים להכיר במדינת לאום לעם היהודי בגבולות כלשהם. "הסיבה שבגינה אין לנו שלום עם הפלשתינים היא אמת פשוטה: סירובם העיקש, במשך 70 השנים האחרונות ו־68 השנים מאז הקמת מדינת ישראל, להכיר במדינה יהודית בגבולות כלשהם", אמר נתניהו. לדבריו, "זהו שורש הסכסוך הספציפי הזה שלנו, ואני מצפה ליום שבו יהיו פלשתינים שיהיו מוכנים להכיר סוף סוף במדינה היהודית. זאת תהיה תחילתו של השלום וצעד גדול לקראת הגשמתו". 

נתניהו אמר כי התמקד בשיחה עם עמיתו הבלגי בנושא הטרור האיסלאמי. "להבות בוקעות מתוך המזרח התיכון ומשפיעות כעת על כל יבשת וכל מדינה בעולם, כולל, באופן טרגי, על בלגיה", אמר רה"מ, "יש לומר באופן חד־משמעי: האיסלאם הקיצוני הוא המקור שמביא סבל נורא לאזור שלנו, והוא מתפשט לאזורים אחרים באלימות חסרת מעצורים. ישראל נמצאת בחוד החנית של המדינות שנלחמות באיסלאם הקיצוני. אנו חולקים את המודיעין שלנו על טרור, ואני חושב שבמובן הרחב יותר, חשוב להכיר בכך שישראל היא הכוח החזק ביותר במזרח התיכון שמונע את התמוטטותו של המזרח התיכון המערבי". 

בין הכנסת לבג"ץ

בעקבות אישור חוק ההסדרה, לצד ההערכה כי הזירה הבאה תתנהל בבג"ץ, דורשים גורמים בכירים בקואליציה להסדיר את היחסים שבין הכנסת לבית המשפט, כך שבג"ץ לא יוכל לפסול אוטומטית חוקים של הכנסת. אחת היוזמות היא לקבוע כי בג"ץ יוכל לפסול חוקים של הכנסת רק בתנאים מסוימים, כמו הרכב מיוחד. יוזמה אחרת היא העברת פסקת ההתגברות על החלטות בג"ץ, כך שהכנסת תוכל לאשר חוקים שנפסלו בבג"ץ. בעוד שחלק מהקריאות מדברות על פתיחת הידברות עם נשיאת העליון בנושא, גורמים אחרים סבורים כי על הכנסת לומר את דברה באמצעות חקיקה שתיכפה על בג"ץ. ההערכה היא כי במידה שלא תהיה הידברות עם בית המשפט, תתקשה הקואליציה הנוכחית להעביר חוקים שיפגעו במעמד בית המשפט וזאת בשל התנגדותו של יו"ר כולנו השר משה כחלון.

השר יריב לוין אמר אתמול כי "אנחנו דמוקרטיה, ובדמוקרטיה הפרלמנט מחוקק חוקים - לא בית המשפט העליון. הציפייה שלי היא שבית המשפט יימנע מלהתערב בחוק הזה. אני חושב שהכנסת אמרה אתמול את דברה בצורה הברורה ביותר. מדובר בחוק חשוב, חוק צודק. החוק עבר בדרך דמוקרטית. יש חילוקי דעות, זה לא סוד וזה בסדר ולגיטימי, אבל מי שמקבל את ההחלטות עבור העם בישראל הוא העם, דרך נבחריו. כך בדמוקרטיה, וכך בישראל. אני מצפה מבית המשפט שיחזור לדרך הדמוקרטית ויימנע מלקחת לעצמו סמכות שאין לו".

ח"כ בצלאל סמוטריץ אמר כי במידה שחוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ, תדרוש מפלגתו להעביר את פסקת ההתגברות. לדבריו, "אספתי כבר חתימות מראשי סיעות הקואליציה במטרה לחוקק את פסקת ההתגברות. אני מעריך שהשר כחלון יראה בקרוב שהוא משלם מחיר ציבורי כבד ויתמוך גם הוא בחוק. החרדים תומכים בחוק".

שר העבודה והרווחה חיים כץ, שהגיע לסיור בסדנת שילוב (מוסד לחינוך מיוחד) ביישוב גבעות בגוש עציון, אמר למ"מ ראש המועצה, משה סוויל, כי היה לו חשוב להגיע למקום דווקא יום לאחר אישור החוק בכנסת. "אני מקווה שהאסימון ייפול גם לשופטי בג"ץ, שלא יאפשרו הרס בתים נוספים וייצרו חלקות דשא שאיש אינו משתמש בהן", אמר השר כץ, "יש כלל שאומר 'זה נהנה וזה לא חסר', אבל מה שיוצרים השופטים הוא חסר, וזה בדיוק מה שאנחנו לא צריכים לעשות. אני מקווה שחוק ההסדרה יעבור גם את בג"ץ, ושבמידת הצורך נשפה בעלי קרקעות שיקבלו את מה שמגיע להם מאחר והם לא באמת יכולים לנצל את השטח ולגור שם". 

סוויל אמר לשר כץ כי "התושבים בגוש עציון מלאי הערכה לרה"מ, לשרים ולחברי הכנסת על העברת החוק, אך הוא צעד חלקי בסיום האפליה שממנה סובלים התושבים לאורך השנים. השלב הבא בהסדרה הוא החלת הריבונות על גוש עציון".

השר אורי אריאל (הבית היהודי) אמר בראיון בגלי צה"ל כי "בג"ץ מעיר אותנו ואנחנו מתעוררים. לאף אחד אין ציפייה שנסכים שככה יהרסו 2,700 מבנים. מה, כל שבוע יגידו על עוד 17 מבנים שצריך להרוס אותם? יש גבול לכל תעלול והדבר הזה צריך הסדרה".

ממועצת יש"ע נמסר כי "בשבוע שבו נהרס יישוב בעמונה וחרב ההרס מונפת על תשעת הבתים בעפרה, אנו מברכים את הכנסת על התשובה המשפטית הראויה ביותר, היא חוק ההסדרה. לא עוד בג"צים של ארגוני שמאל קיצוניים שמעסיקים מדינה שלמה בהרס וחורבן, אלא אמירה לאומית זקופת קומה". 

מנגד, אתמול פנו ארגוני השמאל יש דין, האגודה לזכויות האזרח ושלום עכשיו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, בדרישה שינחו את הרשויות בגדה המערבית להימנע מליישם את החוק. 

הארגונים, שחלקם הודיעו מייד לאחר אישור החוק בכנסת כי יעתרו נגדו לבג"ץ, טוענים כי יישום החוק מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולמשפט הבינלאומי, ואף עלול לסבך את האזרחים והקצינים שיתבקשו להוציאו לפועל בהפרת המשפט הפלילי הבינלאומי ובביצוע פשעי מלחמה. במכתב, שנשלח באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, נטען עוד כי החוק יוביל להפקעה של כ־8,000 דונם של אדמות פלשתיניות פרטיות.

בהכנת הידיעה השתתפו יאיר אלטמן, מתי טוכפלד, שלמה צזנה ואפרת פורשר

•   •   •

השופט בדימוס הרן פיינשטיין: "חוק ההסדרה חוקתי - הייתי מגן עליו"

השופט בדימוס והמרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן הרן פיינשטיין אמר אתמול בראיון לגלי צה"ל כי "הייתי מוכן להגן על חוק ההסדרה, הוא עומד גם בסטנדרטים של בג"ץ שלנו וגם בקריטריונים בינלאומיים". 

לדברי פיינשטיין, "המשפט הבינלאומי מרשה הפקעה ומרשה פיצוי לצרכים ציבוריים. אהרן ברק עצמו, בפסק דין גדר ההפרדה, ביקש לתת פיצוי כספי או קרקעי לפלשתינים שאדמתם הופקעה". 

פיינשטיין התייחס לבעלי הקרקע הפלשתינים ועתירותיהם לבג"ץ, ואמר כי "לערבים שעותרים אין באמת מה לעשות עם הקרקע. הם לא באמת ייכנסו לתוך היישובים היהודיים כדי לעבד את הקרקעות. הם יודעים את זה ובכל זאת עותרים. תום לב אין כאן". 

בנוגע למתיישבים היהודים אמר פיינשטיין כי "אם היה מדובר בפולשים שהמדינה הזהירה אותם אז יש לפנותם, אולם ברוב המקרים המדינה עצמה אישרה להם להתיישב ואף עודדה אותם לעשות כן, לכן חזקת תום הלב עומדת לזכותם".

פיינשטיין אף הוסיף כי במקביל יש לצמצם את זכות העמידה, כדי שלא כל אחד יוכל לעתור. "רק מי שנפגע זכאי לסעד משפטי" אמר, "זכות העמידה היא לא של האיחוד האירופי".

כתב "ישראל היום"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו