"ישראל מאבדת את השטחים הפתוחים"

קצב גריעת השטחים הפתוחים בשני העשורים האחרונים משמעותי במיוחד ועומד על ממוצע של 11.5 קמ"ר בשנה. התכנון הלא מתחשב עלול לגרום לפגיעה בבתי הגידול של בעלי חיים וצמחים. כמו כן, בינוי ופיתוח חקלאי גורמים לחדירת מינים פולשים לטבע - פגיעה מהותית במיני עופות מקומיים בדרום הארץ.

כך עולה מדו"ח ראשון מסוגו על מצב הטבע בישראל מטעם "המארג" - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. "המארג", הפועל במסגרת מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, נוסד ביוזמתם של קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ומשימתו העיקרית היא קידום ניהול מבוסס מדע של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי בישראל.

הדו"ח סוקר מדדים של השפעה הדדית של הטבע על החברה האנושית עם מבט לעתיד. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ושיעור השטחים הבנויים בה עומד על כ־10.7%. על פי הדו"ח, השטח הבנוי מצפון לבאר שבע עומד על כ־18%, בעוד מבאר שבע דרומה השטח הבנוי מהווה 4.2% בלבד.

קצב גריעת השטחים הפתוחים מדיד למדי, ואם קצב זה יימשך, בתוך עשר שנים אנחנו צפויים לאבד 0.5% מהשטח, יש להניח שרובו ייגרע מהשטח הצפוף בין כה וכה במרכז המדינה.

מה עלול להיפגע? עושר המינים, קצב הגידול שלהם, פגיעה ביכולת ההתרבות, ופגיעה משמעותית יותר במינים גדולים פיזית. קיטוע השטחים הפתוחים גורם ליצירת גושי טבע פתוחים, שעשויים להיות קטנים מדי בשביל חלק מבעלי החיים, ויש כאלה שיתקשו לעבור ביניהם כדי למצוא בן זוג כדי להתרבות, מזון או להימלט מטורף. זהו למשל המקרה באוכלוסיית הצבאים באזור צפון ירושלים, שם נספרו השנה כמעט 300 צבאים שנמצאים בבידוד מוחלט, בלי יכולת להתרבות עם אוכלוסיות אחרות, כשהם חשופים לדריסה ומהווים טרף לכלבים משוטטים.

דוגמה נוספת היא אוכלוסיית הסלמנדרות בצפון, שבעונת הגשמים יוצאות ממחבואי הקיץ ונעות בלילות גשומים אל אתרי הרבייה, להזדווגות ולהשרצה. בתהליך ההתרכזות באתרי הרבייה ואחר כך בתהליך עזיבתם, נדרסות סלמנדרות רבות לאורך כביש הצפון. אוכלוסייה נוספת היא הלוטרה - טורף מימי נדיר ביותר - שמצטמצמת בעשור האחרון ונדחקת מבתי גידול רבים ששירתו אותה בעבר ועוד.

כמו כן, על פי הדו"ח, בינוי ופיתוח חקלאי גורמים לחדירת מינים פולשים לטבע, כאשר בדרום הארץ גורמים מינים אלו לדחיקה של מיני עופות מקומיים.

מחד גיסא, יישובים ושטחי חקלאות מוסיפים לבית הגידול המדברי משאבים של מחסה וצל, מזון ובעיקר מים, ונותנים אפשרות להתבסס למינים שאינם יכולים לשרוד בתנאי המדבר הטבעיים. מאידך גיסא, מתקיים הרס ישיר של בתי גידול טבעיים ומתקיימת חדירה של מינים פולשים.

ד"ר אירינה לוינסקי אמרה כי "דו"ח מצב הטבע הנוכחי הוא נדבך מרכזי במאמציו של המארג ליצור תמונת מצב עדכנית, מהימנה ונהירה של מצב הטבע בישראל, עבור מקבלי החלטות והציבור הרחב".

לדבריה, "כולי תקווה שדו"ח זה והבאים אחריו יתרמו את חלקם לתהליך הטמעת הידע המדעי העדכני בתהליכי קבלת ההחלטות, הנוגעים לשטחים הפתוחים והטבע בישראל".