החמישייה הסודית

חברי ועדת המשנה בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת יתכנסו מחר לישיבה בדלתיים סגורות כדי להחליט אילו קטעים מדו"ח מבקר המדינה בנושא המנהרות במבצע צוק איתן יישארו חסויים, משום שפרסומם עלול לגרום נזק לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה. מולם יישבו נציגי הגופים המבוקרים: המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), השב"כ והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) - שינסו לשכנעם להטיל איפול על קטעים רבים ככל האפשר, ובתווך יישב מבקר המדינה יוסף שפירא (או נציגו), שאחראי לגיבוש הדו"ח ולניסוחו.

הוועדה המצומצמת מונה חמישה ח"כים בלבד, בראשות יו"ר הוועדה לביקורת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), וחבריה הם הח"כים איל בן ראובן (המחנה הציוני), מירב בן־ארי (כולנו), יעקב מרגי (ש"ס) ודוד ביטן (הליכוד). הוועדה מתכנסת כל אימת שעומד להתפרסם דו"ח של מבקר המדינה שהגופים המבוקרים מבקשים להטיל חיסיון על חלק ממנו.

מהם השיקולים שמנחים את הוועדה בהחלטותיה? האם הם מגיעים לתמימות דעים או שמתגלעים ביניהם חילוקי דעות? האם חרף היותם אנשים פוליטיים הם מסוגלים לדון בהטלת חיסיון בצורה עניינית לחלוטין?

על פי הנוהל, יו"ר הוועדה מקבלת מהמבקר עותק אחד של הדו"ח לאחר שהמבקר השלים סופית את כתיבתו וקיבל את התגובות של הגופים המבוקרים. "אנחנו קוראים בעיון את הדו"ח ואת הקטעים שהם מבקשים להטיל עליהם חיסיון, וצריכים להחליט אם להיענות לבקשתם במלואה או באופן חלקי או לדחותה", אומרת היו"ר אלהרר.

הוועדה שואבת את סמכויותיה מחוק מבקר המדינה סעיף 17(א), הקובע כי יש לוועדת המשנה סמכות להטיל חיסיון אם הדבר דרוש לשמירה על ביטחון המדינה וכדי למנוע פגיעה ביחסי החוץ שלה או בקשרים מסחריים בינלאומיים שלה.

"מתעלים מעל הפוליטיקה"

ח"כ בן ראובן, אלוף (מיל') שבמלחמת לבנון השנייה מונה למפקד החזית הצפונית והיה סגנו של אלוף פיקוד צפון אודי אדם, ולא חסך לאחר המלחמה דברי ביקורת על תפקודם של הדרג המדיני והרמטכ"ל דן חלוץ, אומר כי "הוועדה מתייחסת ברצינות רבה מאוד לתפקידה. אני קורא את הדו"חות בעיון רב, ולא תמיד אני סבור שיש להיענות לבקשת גוף מבוקר ולהטיל חיסיון על קטעים כאלה או אחרים בדו"ח. לשמחתי, השיקולים של חברי הוועדה בהחלט ענייניים והם מצליחים להתעלות מעל לפוליטיקה".

ח"כ בן ראובן // צילום: דודי ועקנין

ח"כ בן־ארי מדגישה כי "אנחנו לא חותמת גומי של מבקר המדינה. אנחנו מקשיבים להסברים של נציגי הגופים המבוקרים ולאחר מכן מחליטים בהצבעה אם להיענות לבקשה או לדחותה".

כך, למשל, בדיון שקיימה הוועדה לפני כשבועיים על דו"ח המבקר על תפקוד הקבינט המדיני־ביטחוני, ביקש נציג השב"כ להטיל חיסיון על קטע מסוים בדו"ח. הוועדה דחתה את החלטתה בכמה ימים והטילה על נציג השב"כ להציג בפניה נוסח שונה מזה שהוא ביקש לצנזר. חברי הוועדה התכנסו שוב בשבוע שעבר ונענו לבקשה רק בחלקה.

ח"כ מרגי מודה כי "תפקידנו לא למנוע פרסום ביקורת, חלילה, אלא למנוע פגיעה בביטחון המדינה. כשדבריהם של נציגי הגופים המבוקרים לא משכנעים אותנו, אנחנו דוחים את בקשתם".

אלהרר מדגישה כי "נקודת המוצא שלי היא לפרסם את הדו"ח, והחריג הוא החיסיון. תמיד אני מבקשת מנציגי הגופים המבוקרים שרוצים להטיל חיסיון שיבואו עם נימוקים משמעותיים, שיביאו עימם נתונים ועובדות שמחזקים את דרישתם, ולא יאמרו לנו שנראה להם שצריך חיסיון. זה לא נימוק".

ח"כ ביטן // צילום: נעם ריבקין פנטון

מאז הוקמה הוועדה לפני כשנה וחצי, היא קיימה עשר ישיבות שבהן דנה בפרסומם של דו"חות שונים שכללו קטעים רגישים מבחינה ביטחונית. "אחד הדו"חות שבו נתבקשנו להטיל חיסיון על קטעים מסוימים היה הדו"ח על קרן קיימת לישראל, אחרי שהשתכנענו מהנימוקים שניתנו לנו", מספרת ח"כ בן־ארי. "גם בדו"ח הביקורת על התעשייה האווירית נענינו לבקשה להשמיט קטעים מסוימים מהדו"ח, אבל אנחנו משתדלים שהדבר לא יפגע במהות הביקורת", מסביר ח"כ בן ראובן.

אלהרר מספרת כי "היה גם מקרה שנתבקשנו להטיל חיסיון על פרקים בדו"ח מסוים, אבל דחינו את הבקשה אחרי שהתברר לנו שאותם קטעים כבר הודלפו לתקשורת ופורסמו באתרי האינטרנט".

לדבריה, "הוועדה גם ערה לעובדה שניתן לערער על החלטתה בבג"ץ, וכבר היו מקרים שבהם בג"ץ הפך את ההחלטה והורה להתיר לפרסום קטעים שהוחלט להטיל עליהם חיסיון". כך, למשל, בעקבות פרסום דו"ח על אי־סדרים וליקויים חמורים שהתגלו בכור הגרעיני בדימונה ובחברה־בת שלו "רותם תעשיות", ביקש המלמ"ב מהוועדה לביקורת להטיל חיסיון על קטעים מהדו"ח והוועדה נענתה. בעקבות זאת עתר עיתון "הארץ" לבג"ץ, שהחליט שלא היה מקום לחיסיון.

בימים האחרונים קיבלו חמשת חברי הוועדה את דו"ח המבקר על המנהרות וקראו אותו בעיון רב. מחר יהיה עליהם להכריע אילו קטעים מהדו"ח יימחקו ואילו יפורסמו. עוד לפני שקיבלו את הדו"ח, העריכו כמה מהם כי "זה יהיה דו"ח רזה למדי, משום שהוא עוסק בנושאים רגישים מאוד כמו פיתוחים טכנולוגיים בנושא המנהרות ונושאים אחרים שלאיש מאיתנו אין עניין שייחשפו".

• • •

בן הח"כית שפינה מתנחלים בעמונה

ח"כ שאשא־ביטון ובנה ניתאי // צילום: דוד ועקנין

בנה של ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), ניתאי, היה אחד מחיילי מג"ב שפינו בשבוע שעבר את המתנחלים מעמונה. ניתאי, המשרת במג"ב זה יותר משנתיים בדרגת סמל ראשון, משתייך ליחידה שכמה מאנשיה נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי מהמכות שספגו ומהחומצה שהותזה לעברם. שאשא־ביטון סיפרה כי עברו עליה שעות ארוכות של מתח שבהן לא שמעה דבר על בנה. "כששמעתי שכמה חיילים נפצעו, מאוד דאגתי לשלומו", סיפרה, "מכיוון שנלקחו מהם הטלפונים לא יכולתי ליצור איתו קשר ולכן ביקשתי מח"כ שולי מועלם מהבית היהודי, שהיתה בעמונה, לברר מה שלום בני. רק כשאחד מחבריו שנפצע נלקח לבי"ח, שמעתי שניתאי בסדר".

שאשא־ביטון מגנה בחריפות את המתבצרים בבית הכנסת שהתנהגו באלימות כלפי המפנים: "הצעירים האלה הם פורעי חוק ואנרכיסטים, שגורמים בהתנהגותם נזק חמור למאבק אנשי עמונה שהתפנו בסדר מופתי. השוטרים והחיילים נהגו באיפוק ובחמלה, ואילו הצעירים שקשרו עצמם בשרשראות ברזל ביזו את בית הכנסת כשציירו צלבי קרס על הקירות. צריך להפסיק להתייפייף ויש להעמיד אותם לדין. אני מקווה שמערכת המשפט תנהג כלפיהם ביד חזקה".

כנס אחד, שלושה פאנלים, 80 שגרירים

80 שגרירים מרחבי העולם אישרו את השתתפותם בכנס שגרירים שמארגנת המחלקה לקשרי חוץ של הכנסת. בפתיחת הכנס מחרתיים ישיב יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין על שאלות השגרירים ולאחר מכן יתקיימו שלושה פאנלים: בראשון יוצגו פרויקטים בולטים בפעילות הבינלאומית של הכנסת; בפאנל השני יוצגו שלושה נושאים שמוגדרים כנושאי ליבה על ידי האו"ם: הטיפול בעוני, מעמד האישה ואיכות הסביבה; ובפאנל השלישי ישוחח ח"כ בני בגין (הליכוד) על תפקיד הפרלמנטים במאבק בטרור.