התחלנו את הבוקר במרכז המבקרים של יקב ויתקין, שנפתח לפני קצת יותר משנה ליד גשר הצבים שמעל נחל אלכסנדר, בטעימה של "מסע ישראלי ורוד 2016", שיושק בקרוב. אסף פז, היינן, אומר שזה היין הכי מדויק שהוא עושה. כשהוא הושק לראשונה בשנת 2004, בגירסה הרבה יותר ידידותית, אף אחד לא רצה אותו, פרט לכמה מסעדנים אמיצים. כיום, כשהוא מיוצר ב־10,000 עותקים וכשרוזה הפסיק כבר להיות שם גנאי, הוא מרשה לעצמו ללכת עד הסוף.
ליין, שנעשה מענבי גרנאש וקריניאן מכרמים לא מושקים באזור בנימינה, יש ריחות של פירות לבנים, פירות אדומים טריים, עשבי תיבול ותבלינים, מבנה מהודק וסיומת מורכבת. כשהוא מתחמם, נחשפים ניחוחות של פירות טרופיים ומעמיקה נוכחות התבלינים (כשר. המחיר: כ־75 שקלים).
אחריו טעמנו את "ויתקין, גרנאש בלאן 2016", שנעשה ברובו מענבי גרנאש בלאן ממורדות הר מירון, בתוספת מעט רוסאן, ועדיין לא הושק רשמית. ליין, שתסס בחלקו בחביות עץ, יש ריחות מעודנים במיוחד של הדרים ועשב ירוק, מבנה מלא, מרקם חלקלק וסיומת ארוכה. נראה שהוא עדיין לא מצא את הכיוון הסופי, אבל הוא ממש בדרך. תנו לו עוד בציר או שניים (כשר. המחיר: כ־125 שקלים).
גוורצטרמינר הוא זן שאנחנו מכירים היטב, בעיקר את היינות הארומטיים ועתירי הסוכר שנעשים ממנו. הסיבה העיקרית למתיקות הזו, לדברי אסף, היא הצורך למתן את המרירות שמקורה בקליפות הענבים. כשעושים יין בעדינות ובכמויות קטנות, אפשר לשלוט במרירות הזו ולא צריך להשאיר יותר מדי סוכר ביין. "ויתקין גוורצטרמינר 2016", שטרם יצא לשוק, הוא יין מבושם ועשיר בטעמי פרי, כמו שאפשר לצפות מהזן, ויחד עם זאת יבש ומעודן מאוד (כשר. המחיר: כ־90 שקלים).
איסוף מהיקב
אחרי רוזה אחד וזוג לבנים הגיע תורו של "ויתקין גרנאש נואר 2014", שיצא במהדורת אספנים, שאותה אפשר להשיג רק ביקב. הוא נעשה מענבי כרם באזור מושב עמיקם, שגדל ללא השקיה באדמה גירית העשירה בחלוקי נחל. רוב ענבי הכרם מוצאים את דרכם אל הרוזה של ויתקין, אבל תת־חלקה שבה האדמה ענייה במיוחד נבחרה לעשיית יין אדום.
לגרנאש, שהתיישן שנה בשתי חביות - אחת חדשה ואחת משומשת - יש צבע אדום בוהק וריחות של אדמה, פרחים, פירות אדומים, תבלינים מתוקים ואגוזים. המבנה שלו חד, החמיצות טובה מאוד והסיומת כוללות נגיעות של פירות יבשים וטבק (המחיר: כ־140 שקלים).
המשכנו בטעימה מוקדמת של "מסע ישראלי אדום", בלנד שמבוסס על ענבי קריניאן וסירה עם תוספות משתנות, הפך לכשר החל מבציר 2015 ובימים אלה עושה את דרכו לחנויות.
ליין, שהתבגר כמה חודשים בחביות, יש צבע אדום־סגול בוהק וריחות מאופקים של פירות כהים, פרחים, עשבי תיבול ותבלינים. המגע שלו עם החך נעים, הטעמים ישירים, החמיצות טובה והמבנה מוצק, אבל לא יותר מדי. יין איכותי וצנוע שמתאים לכל מצב כמעט (כשר. המחיר: כ־75 שקלים).
אחרי שני יינות פטיט סירה, אחד מבציר 2010 שהפציץ בטעמים ובריחות של פירות שחורים טריים, פרחים ובשר צלוי, ואחד מ־2004 שלא איבד את העוצמה, רק הפך להיות הרבה יותר מורכב, הגענו אל טמפרניו 2012. הרבה ניסיונות נעשו בישראל בזן הזה, שמזוהה בעיקר עם ספרד, אבל לטעמי הוא המרגש מכולם. ליין, שנעשה מענבי כרם יחיד למרגלות הר מירון והתיישן שנתיים בחביות, יש ריחות מרתקים של פירות שחורים, פרחים, מינרלים, תבלינים מתוקים וכוכבי אניס, טעמים עשירים ומאוזנים וסיומת ארוכה ומורכבת (המחיר: 120 שקלים).
גם את היין הזה תוכלו להשיג רק ביקב, ואם אתם שואלים אותי, הוא לבדו שווה את הנסיעה. בתנאי שאתם לוקחים איתכם נהג תורן.
מרכז המבקרים נמצא בדרך גשר הצבים, ליד נחל אלכסנדר, טל' 09-8663505. פתוח: א'-ה' 17:00-09:00, ו' 16:00-09:00.
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו