צוק איתן א': הדו"ח של מבקר המדינה יוסף שפירא על מבצע צוק איתן עצוב, אבל מיותר ברובו. מפני שהמבצע הצבאי התנהל כראוי, וכמו כל מהלך כה מורכב היו בו גם שגיאות בביצוע ובהערכות. לא כמלחמת לבנון השנייה ב־2006, שאהוד אולמרט נכנס אליה בלי מחשבה תחילה - צוק איתן אמנם הידרדר תוך אובדן שליטה של ההנהגות במתרחש בשטח, אבל בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ התעשתו לנהלו כראוי חרף הטעויות המלוות כל מערכה כזאת.
מלכתחילה לא רצו בה, וניסו להימנע מחדירה יבשתית, והיכו בחמאס בעוצמה אווירית וימית רחבה מאוד, אולי אפילו יותר מדי; ובלית ברירה - רק בלית ברירה - נכנסו למנהרות, ובתוצאה הסופית נהגו בתבונה. הם האריכו את ימי הלחימה, אך חסכו בדם חיילי צה"ל מפני שהיו יוזמות להפסקת אש שכללו הפוגות בלחימה, ולישראל היו סיבות מדיניות סבירות לא להפנות להן עורף, ובעיקר לסבך או לשזור את מצרים במגעים ולצאת עימה נגד חמאס, וצדקו. הרי זה ההיגיון בנוסחה הקלאסית של קרל פון קלאוזביץ, שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. גם להפך.
מה שהציעו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן היה בבחינת התנהלות של פיל בחנות חרסינה. מה רצו? חתירה לחיסול שלטון חמאס. זה לא היה יעד ריאלי אך פופוליסטי, והשלישייה המובילה לא נתפסה לסיסמאות שווא כאלה. צריך לומר את האמת, שהמבצעים האלה מעניקים שנתיים או שלוש של שקט, לא את מיגור האויב, ובהגדרה זו הם סיפור הצלחה ניכר.
זו המציאות על רגל אחת, והשאר עניין לתחקירים בצה"ל, לא מבית מדרשו של שפירא.
להפנות חצי גב לאויב
צוק איתן ב': נתניהו התגונן בנאומו השבוע בטיעון כי בסיכום הדיון הביטחוני־שנתי העלה את נושא המנהרות. יש קו הגנה אחר, יותר מורכב: זה לא חשוב. לנתניהו וליעלון ולגנץ ולמערכת הביטחון יש סמכות מלאה לקבוע כי המנהרות אינן בעדיפות ראשונה. למשל, שרצוי להשקיע יותר במיגון הרכב או בבניית כיפת ברזל או במודיעין נגד איראן, ורק אחר כך במנהרות. מפני שלעולם אין מספיק תקציב לכל דבר. במקרה זה, אפילו אם ההנהגה טעתה בהערכה וחמאס תקף תוך שימוש במנהרות צה"ל לגבור על המחבלים אם כי באיטיות ובמחיר יותר גבוה. זו החלטה סבירה, גם אם תוצאתה מאכזבת.
המבקר שפירא. המבצעים בעזה מעניקים שקט לשנתיים־שלוש ובמובן זה הם סיפור הצלחה // צילום: אורן בן חקון
זה הזכיר לי שיחה עם אהוד ברק עם מינויו לרמטכ"ל. להערכתו לא תפרוץ מלחמה במהלך כהונתו, והוא קיצץ בכוח היבשתי והאווירי המוכר כדי להפוך את צה"ל לצבא דיגיטלי מתקדם. לצורך זה "יפנה חצי גב לאויב". כשאמרתי לו כי במזרח התיכון פורצות מלחמות כמעט בלי כוונה של שני הצדדים, והוא מחליש את צה"ל בלי שיש לו כבר נשק מתקדם - השיב כי במקרה זה הצבא יצטרך לנצח במחיר כבד יותר ולאט, ואין ברירה. צריך לקבל החלטה סבירה. זה יביא עליך את ועדת אגרנט השנייה, אמרתי לו, והשיב כי נכון, והוא יסביר לה ש"אי אפשר הכל". בשבוע שעבר שמעתי במפגש בביתו של הפרופסור ירון זליכה מפי קצין מודיעין בכיר במילואים עד כמה תרמה ההחלטה המסוכנת של ברק להפנות גב לאויב למודרניזציה של צה"ל.
אותה אנלוגיה מתקיימת לגבי המנהרות. השגיאה במתן עדיפות משנית להשקעה במלחמת המנהרות עומדת במבחן הסבירות, למרות התוצאה הכואבת. גם שפירא היה צריך להבין זאת.
מבצע קצר שנמשך 18 שנים
צוק איתן ג': בנט לא נהג על פי כללים קולגיאליים כאשר שוחח עם קצינים דתיים מאחורי גבם של יעלון וגנץ. הוא חזר מהנגב עם התובנה שמח"ט גבעתי עופר וינטר היה יכול להגיע לים. אז היה צה"ל מחסל את שלטון חמאס ומשמיד את כל הטילים, ומה? לפי בנט, לא היתה ישראל חוזרת לכבוש את הרצועה דרך קבע. אך במציאות היתה נאלצת להישאר שם כאשר במהלך המצוד אחרי טילים היו התנגשויות וחיילים ייהרגו. גם ללבנון־א' נכנס צה"ל למבצע קצר שנמשך 18 שנים.
משה דיין. במלחמת ששת הימים הימרו את פיו וכבשו את עזה // צילום: גטי אימג'ס
אביגדור ליברמן הבטיח לחסל את חמאס ב־48 שעות. צריך לקוות שהתבגר. בנט טרם. כיבוש עזה תמיד היה משגה. יצחק רבין ויצחק (חקה) חופי וישעיהו גביש הימרו את פי שר הביטחון משה דיין וכבשו את הרצועה במלחמת ששת הימים (1967). כל ילד מבין כי עדיף היה לנהוג על פי עצת דיין ולהשאירה בידי המצרים. גם במצרים הבינו זאת. לכן לא רצה אנואר סאדאת לקבלה בחזרה בעת חתימת הסכם השלום עם ישראל (1978).
כיבוש הרצועה לרגע היה מתארך לשנים, והפיגועים חוזרים והחיכוך עם העולם גואה, ובתוך כמה חודשים היינו מתגעגעים לקסאמים.
כעס שאינו במקומו
בנימין נתניהו לא המציא את הגלגל בטענתו כי החקירות נועדו להפיל את ממשלתו. קדמו לו ראשי ממשלה ופוליטיקאים בכירים. התחיל בכך אריאל שרון, שנפל למשכב ממושך שממנו לא קם; ואהוד אולמרט, שעושה עדיין במעשיהו; ולפניו אברהם הירשזון שכבר שוחרר; ובנימין (פואד) בן־אליעזר שבמותו הציל כנראה ליורשיו את כספי השוחד (לכאורה) שבכספת.
איש לא זמם להפילו. נתניהו זוכר מן הסתם את מידת העניין שגילה בחקירת אולמרט, ויירגע לדעת כי בהשוואה אליו ח"כי העבודה ומרצ נרדמו בסיבוב העכשווי בשמירה.
חקירת תיק 1000 עוסקת במי שהוא מגדיר עד לרגע זה כחברו הטוב ארנון מילצ'ן. תוכן עדותו במשטרה יציב סימן שאלה על הידידות. אבל יריביו הפוליטיים אינם שם.
גם תיק 2000 שראשיתו בחקירת ראש לשכתו לשעבר ארי הרו אינה נגועה באיש מיריביו. בעתיד גם יתברר כיצד ומי החזיק בכלי אשר הקליט שתי שיחות עם ארנון מוזס. לא נצפה פעיל שמאל בקרבת מקום.
יש חקירה, והיא מעמידה את נתניהו ומוזס בצל מוסרי, ובעתיד ייוודע אם מן החושך תגיח האשמה פלילית אם לאו, וכל הדמעות והכעס והזיעה שלו עתה אינם במקומם.
עשה מלאכתו נאמנה
נכון נהג המפכ"ל רוני אלשיך, שהזהיר מקורבים אלמונים לבנימין נתניהו לא להפעיל לחצים ואיומים על קציני משטרה מסורים החוקרים את ראש הממשלה (לא מדובר רק באחד, אלא בקבוצה קטנה). האלמונים האלה - שאלשיך לא גילה במי הוא חושד ואם יצאו משורות השב"כ והמשטרה ועתה הם חוקרים פרטיים - ניסו לאיים על קצינים אלה בהפצת מידע מכפיש, שנשלח במכוון אל בני משפחותיהם על מנת שישפיעו עליהם להרפות מנתניהו.
אלשיך לא הסתפק בכך. הוא גם קיים קשר עם בני המשפחה וחיזק את רוח האישה והילדים, שאבא עושה את מלאכתו נאמנה והיא חשובה לחקר האמת. אין מפכ"לים רבים שהיו נוהגים כך.
הודעתו הדרמטית והחריגה ואפילו המקורית בתולדות המשטרה השיגה את מטרתה. נתניהו הסתייג כראוי ממי שמאיים על החוקרים, אם כי למחרת הופיע על בימת הכנסת ושטח את טיעוניו, ובעצם חשף בפני מי שעוד עתיד להיחקר או להעיד מה קו ההגנה הרצוי לו.
נתניהו טען שאינו יודע במי מדובר. גם אלשיך מילא פיו מים באשר לזהות המאיימים (היש מישהו על הכוונת? בעוד הן אלשיך והן ד"ר אביחי מנדלבליט מעריכים כי הם יודעים מי הדליף את הקלטות מהשיחות בין ראש הממשלה לבין מוזס, הרי בעניין זהות המאיימים על חוקרי המשטרה התשובה מעורפלת).
מכרים שעבדו עימו שנים רבות לא התפלאו. הם אמרו כי תמיד היה ממוקד מטרה. הוא לא שאל מה תהיה המשימה הבאה ואם תוטל עליו, אלא כיצד הוא מגיע לתוצאה הטובה בעניין הנתון בידיו. כך גם במשרתו הנוכחית בדרגת רב־ניצב. הוא עצמו התבדח לא אחת כי אי אפשר ללחוץ עליו. הרי אין לו כבר לאן להתקדם במשטרה.
מגמה אנטי־דמוקרטית
הדמוקרטיה הישראלית בסכנה. הצעות החוק שעולות בקואליציה הנוכחית נצברות יחדיו לצמצום החירות ולהצרת שלטון החוק. מה שהתחיל כמאבק בארגונים הפועלים לקעקע את מעמדה של ישראל בעולם מגיע הביתה. האזהרות מתממשות מהר מכפי שהעריכו אפילו הפסימיסטים.
הקואליציה יזמה את החוק נגד תומכי החרם הבינלאומי וביקשה לבלום את שוברים שתיקה, ובקרוב תדיח מהכנסת את ח"כ באסל גטאס הנאשם בעבירות ביטחון חמורות, והנה המגמה האנטי־דמוקרטית מלחכת את התנהלות הממשלה.
לפי דוד אמסלם מהליכוד, לא צריך לחקור ראש ממשלה על עבירות שוחד ומירמה והפרת אמונים; ולפי רוב שרי הממשלה, יש לאפשר להם למנות את חברי מרכז מפלגתם, השולטים במערכת הפריימריז שלהם, לדירקטוריונים מניבי תשלומים גבוהים; וראוי לאפשר לפוליטיקאים לחקור מועמדים לשפיטה ובכלל להפוך את בג"ץ על פניו, שיהיו בו רק אנשי־שלומנו־המפלגתיים; ועכשיו ההצעה להפוך את היועצים המשפטיים לא למפרשי החוק אלא ללבלרים של הפוליטיקאים. אפילו את היועץ המשפטי.
ח"כ אמיר אוחנה רק הגיע לכנסת וכבר פועל לקרנף את היועצים המשפטיים. לסלול את הדרך בפני השוחד והמירמה והשחיתות, בשם היעילות. זה השכפ"ץ של עברייני הצווארון הלבן וחברי מרכז המפלגה.
ד"ר אביחי מנדלבליט דחה את היוזמה. הוא ניסה להסביר למתלהמים נגד שלטון החוק כי היועצים המשפטיים מסייעים לממשלה להתנהל במסגרת הדין, שימנע אפליה של אזרחים ועיוות דרכי שלטון. יפה, אך אוזניים להם ולא ישמעו, כי הפוליטיקאים רוצים את נוחות השלטון לעצמם כמעט בכל מחיר. ואם כן, כמה זמן עוד נתהדר בהגדרה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון"?
שתיקה עלובה
התיכונט של עיריית תל אביב פתח את שעריו בפני שוברים שתיקה וזה בסדר, אבל לא בפני אחרים, וזה לא בסדר. כתבתי על כך כאן. שוב שאלתי את המנהל רם כהן אם חדל ממשטר "משטרת המחשבות" והניח גם למצדדים בסיפוח יהודה ושומרון לדבר בפני התלמידים, אבל לא. הוא בשלו. גם רון חולדאי איתו. קרוב משפחתי רוני ארזי פנה לחולדאי וקיבל תשובה מטלי שקד כי "בבית הספר מתנהל שיח פלורליסטי ערכי וחשוב, וניתנת במה לדעות מגוונות לצד למידה עמוקה וחדשנית". קלאסיקה של חמקנות.
רם כהן. שיח פלורלסיטי? // צילום: מאיר פרטוש
ארזי האכפתניק לא ויתר. הוא ביקש תשובה אם לא הגיע הזמן שחולדאי יקפיד "על קיום שיח דמוקרטי מאוזן ומתן ביטוי לערכי וסמלי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". אבל חולדאי עיקש. "בבית הספר מתנהל שיח פלורליסטי ערכי וחשוב וניתנת במה לדעות מגוונות".
ארזי חזר: "מאחר שאתם מתעקשים לטעון שבתיכונט מתנהל שיח פלורליסטי, אבקש לדעת בפני איזה ארגון נפתחו דלתות תיכונט על מנת שיציג דעה הפוכה לזו שהוצגה על ידי שוברים שתיקה?" שתיקה. וכמה עלובה גם שתיקת הציבור בכללו וההורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו